יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
לפני גיל 28, גרסתי, שאז החיים נגמרים.
כשהגעתי ל28 נוכחתי שצדקתי.
תפישה מצערת זו מתמתקת
אם מכיר בה.
אם לא מתגעגע למה שלא יהיה,
אם רוצה את שיכול ואוכל להשיג,
אם נהנה מהקיים, ולא עורג ל-מה שלא אוכל ליירט.
ידידי ואני, בלבוש ובמראה התואם את צרות הנוכחים, נכנסים לאופטומטריה משובחת לאסוף את משקפיו המתנשאות.
ידידי מתוסכל על חווית הפיכחון שמתיחת המחיר גבתה.
לאחר חיכיון ארוכה, כשהאופטומטריסט מפציע, לפני שמתכנסים לדיבורציה, ידידי שאל:
"אפשר לקבל מים?"
אני לא party pooper.
אני בארטי בובררר!
האם יוזמי חגיגת אירועי הפתעה
הם קונטרול פריקס, שונאי שוני, הפתעות וריגושים, שלא לומר 'אנאליים'
שמְתעֲלים את תיעובם
(ששי, ווחייאת ששי, עושים סובלימציה, מה אח'שלו לא מבין?)
להנאה,
מגרימת הפרת סדר – ההטייה הרגשית הנובעת מטלטול לצד אחד ובפתאומיות לצד אחר,
וההנאה הנרווית מיצירת הסדר מחדש תוך שליטה על התהליך,
שתכליתו תוצר שנתפש חיובית? להמשיך לקרוא בה!
ניתן, כביכול, להניח שמי שנוהג לאחר יגלה סובלנות כלפי התנהגות דומה של האחר.
ולא כן הוא, כמובן.
יש המתייחסים לזמנם כבעל ערך אחר, רב מזה של זולתם. ברמה האישיותית: להמשיך לקרוא הדדיות מאוחרת
בהתכנסות חברתית, יש מי ששוקעים לסמארטפוניהם.
לא מנומס. לא תמיד ראוי. אין את הקדשת הקשב, יש את ההמנעות מנטילת חלק אקטיבי, לא מותנה מההתרחשות.
זן אחר של קשר בעידן החדש.
נראה, שעידן התקשורת האקסקלוסיבית אנאלוגית, נמוג. להמשיך לקרוא תקשורת חדשה
העוסקים מקצועית ב
you know, הפרופסיה.
האם הפסיכולוגים נוטים למכניקת פיתולי התודעה?
בשימוש באלגוריה קיימת בעיה אינהרנטית;
עיסוק בהתאמת הדימוי למציאות,
בעוד הדימוי מיועד להבהיר
ייתכן והוא ממרכב את תפישת המציאת בטעינת רבדי יתר.
אני יכולה
לקנות לו מצרכים,
לבשל לו,
להגיש לו,
אפילו… ללעוס לו.
לבלוע עבורו- לא אוכל.
אמרה חברה על בעלה.
יש לי אמפטיה רבה לאובאמה,
ועוד יותר לתבונה, לישירות ולחן שנשקף מאשתו. להמשיך לקרוא אובאמה
כמעבירי שיער מצד לצד,
מסתירי פדחת חושפי בעיה
רוב האנשים מסתירים כשלים, ומעצימים את הבעיה,
מחצינים את העובדה שאינם יכולים איתה.
לייבוביץ היה דמות מרתקת במגוון מישורים- ברור.
היה רציונליסט, שקיבל על עצמו אמונה.
לי חסר, ההסבר שלו ל-:
יושב בפאב Mustang Sally Club באפריקה, מלאווי, בלאנטייר.
בבלאנטייר יש מפעל Calrsberg שמספק את תוצרתו ברחבי המדינה ואפריקה.
Green הם קוראים לבירה. על שם צבע הבקבוק, עולה פחות מדולר.
רואים מישהו, שחור, יושב על הבר שותה Amstel מיובאת.
"ראה אותו", נושף מייק הדרום אפריקאי מבעד אדי שכרותו, "משלם פי שלושה על בירה מיובאת. הוא בונה על זה שיראו אותו ומסמן לאחרים שיש לו."
למה שמישהו יצייר על עצמו, ובתצורה בלתי הפיכה,
כשלאחר המעשה, יש סיכוי לחרטה יותר ממי שנמנעו מהקעקוע?
אני לא מתגעגע לשום אתמול.
אני עורג למחר.
זה לא שאני זוכר,
לא מצליח לשכוח…
כנראה שאין כל כך 'אנשים רעים'.
התנהגויות אנושיות שאינן תואמות את תפישת קידום טובתנו או ערכים החשובים לנו, מתוייגות כ'רעות'.
ובכל זאת, ישנם מקרי 'רוע' קיצוני שגובלים בפתולוגיה- פחות מעניין.
היותר מעניין, כאן, ההתייחסות ל'רשעות', 'רוע' זמין, קיים מעבר לפינה שכולנו חווינו.
אנשים מתנהלים על פי הכרתם, בהתאם לתפישתם את אופן עשייתם כמקדמת את טובתם.
אנשים נבדלים האחד מהשני (גם) בתפישת טובתם, לאיזה טווח זמן מסתכלים שעשייתם תיטיב עימם, או תגבה תשומות מהסביבה, האם הסביבה מוכנה למחיר שהפעולה תגבה ממנה.
בדרך כלל, אין מי שבמובהק, רוצה להרע לאחר.
אלא, לקדם את רצונו, על ציר הזמן, ובחיסכון משאבים שיעזור לו לקדם רצונות נוספים ואחרים.
תפישת ה'קנאה' ניתנת לפרשנות, שהאחר בהצלחתו מונע את קידום המקנא.
התיוג 'רע' נובע, מקידום רצון של אדם, כאשר בדרך נגבו מהאחר משאבים שהוא לא התכוון לתת.
הערכים שמימושם גורם לתפישת 'רוע' על ידי האחר:
לא דחוף לי לשנות שיטת בחירות.
כל זמן שהבחירות הן ווריאציה על דמוקרטיה, הרוצה לשנות את השיטה צופה שיקדם את גישתו התפישתית באמצעות ביורוקרטיית בחירות, יקבל יותר כוח רגעי, מקומי, מהשינוי, כאשר השיטה היא היבט סטרוקטורלי בלבד של התהליך.
עם זאת, לאור העובדה שמזהה שתי תצורות מחשבה פוליטיות עיקריות- ימין/ שמאל, שמרנית/ ליברלית, רפובליקניות/ דמוקרטיות, ייתכן שהתכנסות לשיטה שתמצק את ריבוי המפלגות לשני גושים עיקריים תכנוס את הבוחרים בישראל לשתי קבוצות על של הווריאציות המקומיות לשמרנות הרפובליקנית מול הליברליות הדמוקרטית,
בכך תקטין את הפרגמנטציה ל'טיפול' בנושא זמני שעל הפרק.
כלומר ביצירת סדר שלטוני חדש, אולי הייתה לי העדפה לתצורת גושים, תועיל לאבחנה יעילה יותר בין תפישות, אולי תוביל למבנה שלטוני מתפקד יותר ביעילות.
מסייג- לא חוויתי את חסרונות בחירה נטולת ניואנסים.
מושג הגברת ה'משילות', מפחיד אותי בנחרצותו.
מעדיף את חריקות החופש על הרמטיות הוודאות. [כאן אין צדק, זו נטייה אישיותית.]
מצב בו 'נוגעים' במוסדות השלטון כשהתוצאה בלתי ניתנת לחיזוי יכול, אולי, להיות מושג בשינוי שיטת ממשל. התוצאה תהיה כינוס המפה הפוליטית לגושי המחשבה העיקריים, הניואנסים יסתופפו בתוכם אורגנית, ימנעו גושי לחץ בשל מאסת אינטרסנטים שרוצים במעשיותם, לטפל בממד פוליטי יחיד שהטיקט הפוליטי שלהם מושתת.
האם מדגמן שמרנות?
[לא כתשובה לשאלה הקודמת] כמו [אריתמטית לא ערכית] שלאמת מוחלטת פנים אחת,
ולשקר רבות,
כן לשמרנות פנים אחת ולליברליות רבות.
מעדיף ריבוי קולות, שונים, ומנוגדים, ומציקים בשונותם, מאשר גדולים ונשלטים היטב,
ולכן יש ערך לייצוגים מגוונים גם אם קטנים, הם גורמים משפיעים שוליים. שוליים משפיעים.
הערה:
אין באמירות אלה זו ולא כלום על 'נכונות וצידוק' להצבעה פוליטית כזו או אחרת, שהיא לא פחות צודקת' או 'ראויה' מאחרת, אלא הרהור על מכניקת ההעדפה.
אני שומע רבות ש-'אופנוע (כמשל) הוא כלי מסוכן.'
ולא שכופר בכך.
כן תמה, על
