יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
"שחקנים הם אנשים שהוריהם לא אהבו אותם; היו צריכים לייצר דרמות כדי לספוח תשומת לב."
קרובתי ומכר היגרו למוצרי Apple.
מאד נהנים.
לעתים הערכה עצמית מופחתת היא לא הצטנעות,
אלא,
סימון הצנוע שהוא יודע משהו על חסר ביכולותיו.
"לתחת שלה יש אטיטיוד של כוס."
ידידי הנערץ.
בתצורת המכניקה המחשבתית, ישנה אבחנה ראשונית, ברורה, גולמית, דיכוטומית, בין מאפיינים:
| חתירה מעשית קונקרטית | חקירה ערטילאית תיאורטית |
| מיישמת | חוקרת |
| מצמצמת | מרחיבה |
| מעש | חזון |
| מציאות | חלום |
| מפשטת (מלשון 'פשטות') | מפשיטה (מלשון 'הפשטה') |
| בניית סדר בסיסי | ניפוץ סדר קיים לטובת סדר מורכב נשאף |
| מיידית | ארוכת טווח |
| תכלית | תהליך |
| מחויבות לתוצאה רצויה מראש | מחויבות לרעיון, 'אמת' או 'יושר' בהיבטם האינטלקטואלי |
| שימור סדר קיים | חיפוש סדר חדש |
| שמרנות | רדיקליות |
| אינדיבידואלים כמולקולות החוברות על בסיס זמני למשימה משותפת | האינדיבידואלים כחרוזים על חוט אידיאולוגי משותף |
| נאמנות למבנה מוצק כמדינה מאובחן כלאום | נאמנות למבנה אמורפי כחברה או שותפי רעיון |
| פותרנות מונעת | תהליכיות נמנעת |
| חיפוש ה'נכון', היעיל | חיפוש ה'צודק', האסתטי |
| טולרנטיות לריבוי פרדיגמות | מינימליזציה פרדיגמטית |
| ווריאציות מערכות אמונה כדרך חיים | הדרת תפישות אמונה מפני רציונל |
| אינסטרומנטליזציה של תפישות מסמילות | רתיעה מייצוגי מציאות |
| דמויות מרכזיות מקדמות את הדומים להן במאפייני הסוציו-אקונומיה | דמויות מרכזיות מקדמות את השונים מהן סוציו-אקונומית |
| חיזוק הרוב על חשבון החלשת מיעוט | החלשת רוב לטובת תמיכה במיעוט |
| כמיהה למבנה מדינה הדוק וחזק | הסתפקות במדינה מוגבלת בכוחה |
| חתירה לעושר | חתירה לאינטלקט |
| תמיכה פוליטית ב'רפובליקניות' | תמיכה פוליטית ב'דמוקרטיות' |
| ימין שמרן | שמאל ליברלי |
| ריאליות | הומניות |
| אנשי מכירות מתמטיקה, פיזיקה, מכניקה, כירורגיה, רפואת שיניים מפיקים | פילוסופיה אמנות, פסיכולוגיה (פסיכו תרפיה פחות), סוציולוגיה, תקשורת, מורים |
| מצביאים | מדינאים |
ברוב המקרים האבחנה נעשית על פי החיווי האדם על עצמו. תיוגו העצמי מבצע את השיוך.
אז זהו, שלעתים תיוג עצמי לא תאם את אבחנתי.
בבחינת פרסונות אחרות, ישנה נטייה לתייג אותן על פי:
המקרים המרתקים הם אלה שנראים לא תואמים התנהלות פרסונה-תיוג, למשל, כאלה הגורסים שיש לנהוג באוכלוסיות פלשתנאיות ביד קשה, ולחתור לתהליך שלום, כפי שיש עולים מחבר העמים המעידים שכך גורסים.
ישנן דמויות פוליטיות עם סתירה (שאני מוצא) בין מאפייני אישיותן (הנתפשת) לאכסניה הפוליטית שאליה התנקזו:
מכניקה ימנית, התאכסנו לשמאלם | מכניקה שמאלנית, התאכסנו לימינם |
|---|---|
| יצחק רבין, אריק שרון, ציפי לבני, טומי לפיד | שמעון פרס, אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן מרידור |
שיטת ממשל מרובה מפלגות מאפשרת, אולי מאיצה ואף מאלצת, תנועה.
אישיות עם מאפיינים אישיותיים תהגר לצד שונה ממאפייניה בשל:
כשפעולה או מחשבה מניבים התנהגות, שלכאורה, נתפשת כלא תואמת הצהרתית את הפרסונה, מצפה (יותר) שאישיות ימין תתנהג כשמאל מאשר להיפך.
להבחנתי*, הזליגה האבחנתית מאפיינת יותר ימניים שמזוהים כשמאל. יישום, ביצוע רעיונות שמאליים יכול להיעשות על ידי מאפיינים אישיותיים ימניים מובהקים, שנקלעו לסוציולוגיה או יישום תועלתי במסגרת שמאלית.
אבסורד ככל שייתפש, מנהיגים שמאלנים מיישמים אידיאולוגיות שמאל בעזרת מאפיינים ימניים דומיננטיים מגוייסים.
סטאלין כדוגמא קיצונית, יישם רעיונות שמקושרים לטור השמאלי של הטבלה. אישיותו המשתקפת ממעשיו, היא הקצנה של הטור הימני.
צעדי נדידה מצד אחד לאחר, הם יחסית נדירים.
החיוויים של מי שמחווה שנע מצד אחד לצד שני, מעטים.
המעברים משקפים יכולת (נדירה) של בחינת מצב ושינוי, ולכן אפשרי, צפויים, מעברים חוזרים.
מכיוון שאישיות, לנסיוני, לא באמת עוברת מטא-מורפוזה, במקרה של חיווי שינוי, מצפה לאימוץ מרכיב יחיד מהטור הנוגד. במקרה של חיווי על שינוי, השינוי יהיה של מרכיב אחד.
שאר המאפיינים יישארו יציבים (גם אם תהיה עדות הפרסונה על שינוי מקיף.)
הערות:
באבחנות, הנכתב מתכוון לנטרל ערכיות ועדיפות.
* ייתכן שיש לי תפישה כזו ומגבה אותה בתצפיות שתואמות אותה. 😳
אח, איזה יופי של ערך.
האם הנאמן מתחזק רעיון או ערך נאצל,
או, שדבק בהתנייה מקדמית, לא זוכר למה, ומבקש לספוח ערך על שמרנותו?
תכונות שעל פי רוב נמצאות בצדי מרחב נוגדים,
וחולקות התעלמות מזיכרון מקדמי.
עשיית/ מניעת פעולה, שהעושה/ הנמנע או המעריך מחווה, שמחוץ לסיטואציה החרדתית היה פועל אחרת. להמשיך לקרוא חרדה
אחד ממאפייני השונות האישיותית בתקשורת, מיני רבים, הוא המידה בה המאזין משווה את המידע החדש לאצור הקודם,
כפן נוסף של התנהגות אנושית מתאפיינת גם במידת היציאה מהמכניסטיות המילולית המתקשרת
ומידת הכניסה לעולם הרגשי של בן- השיח.
יכולת פרסונלית לגייס רגשית אחרים, להגיב מעבר לאופן שההיגיון והסבירות היו מקצים בלעדיה.
להמשיך לקרוא אחריות הורית, חינוכית
קאדי, כומר ורב מחליפים התרשמויות מקצועיות איך להתנהל עם כספי צדקה.
זה הכרת הפוגע בהורדת רמת חיי אחר.
להכרה זו, יש תכלית-
מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו. להמשיך לקרוא סליחה
השלושה התדיינו על מהות הבהמה:
אם רואה מישהו ומשים עצמי כ-לא,
יש להניח שגם הוא הבחין בי
והתעלם. להמשיך לקרוא הדדיות א', מתעלמת
בקפה, אחת מיושבנותיו משתעשעת עם בתה הפעוטה בכאילו שש-בש.
הבת מעיפה את הקוביה בחוסר מיומנות ודעת.
"בואי נחפש את הקוביה, כדי שסימצ'ו (בעל הבית), לא יכעס."
לא כדאי לחנך את הילדה שהסיבה לעשות משהו או לא,
הוא קידום העצמי ולא דמוניזציית אחר?
באזכור הטראומה המאזכר מנסה לספוח
עלייה ברמת חיים היא אקט פיננסי,
ירידה – טראומה פסיכולוגית.
