אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
האזנתי לראיון עם אוצר תערוכה שהתייחס למשתנה של מרסל דושאן.
אמר שבעבר להציג חפץ, להוציא מהקשרו, זו אמנות.
ואז –
"היום החפצים שולטים בנו."
יש לי יומרה (אחת מני נוספות)- לחשוב רציונלית.
אין לי את הביטחון שמצליח בכך, תמיד.
שמח לאישושים שחושב רציונלית,
ועוד יותר לחיוויים שלא.
לא זוכר את כל מי שאמרו שאני דומה לו.
כן זוכר שהזכירו Mr. Clean, לדביר בנדק, לרון קופמן, ול- Michael Chiklis.
מניח שמי שראה את צלליתי או התבאס מתוקפנותי שידך אותי לקופמן,
ומי שנהנה מחיוכי לבנדק.
לא מברך על אפליה משום כיוון.
לא רואה איך מתקנים עוול אחד, בעוול מכוון אחר.
לא מוצא עניין רב, גם לא מעט, בשיח דתי או פוליטי עם מי שעיקר תפישתו מושתתת על אמונה או לאומיות;
אין מצע משותף שבה יש סיכוי שמישהו יזוז מעמדתו.
בבחינתי מכניקת מחשבה, המרחק בין בעלי אמונה לאומנים לבין תואמים להם בצד השני, הכביכול רחוק מהם, בצד הפאשיסטי או בצד הדתי קצר יותר מאשר אלי.
אותה מכניקת רציונל, דמיון דיאלקטי. להמשיך לקרוא היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?
בתפישת אנשים יחסים משמעותיים,
אני תמה,
איך מסתדר להם
הפעלת שיקול דעת רגולטורי על איזו פניה אליהם הם יכולים לא לענות ועדיין לשמר את אותנטיות היחסים.
אמן, כוכף טלפיזיה דה לה שמאטע,
שמו מתחרז עם צ'וצ'ו בר, החליט לרדת מהארץ.
טוב.
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
חונכנו, גדלנו, לתוך הפרדיגמה שלניסיון יש ערך.
כלומר, ישנו הליך למידה שיש לו משך זמן, שחלק ממנו, הוא תהליך הטמעת הידע שנרכש. להמשיך לקרוא ערך הניסיון
מכיר את
'כך זה לא יכול להימשך.'
פיזיקלית, סוציולוגית, פוליטית,
אם יש מצב מסוים-
קיימת הערכות סט התנאים, המרכיבים והיחסים ביניהם,
לא רצוי ככל שיהא, בנאלי ומתבקש ככל שיהיה:
זה המצב.
להמשיך לקרוא כך זה לא יכול להמשך
לאלקלעי, בית הקפה שיושב בו, אחד ממכרי קורא 'בית תה', ואני – 'קליניקה'.
את הקפה שלי אני מבקייש:
הפוך גדול חזק, דל שומן עם הרבה קצף, מוקצף אך לא רותח בכוס זכוכית.
מבוטא:
הפוחחח גדול חסזק, דל שומן עם הרביי קצפפף, מוקצפף אחח לא רותייח בחוס זחוחיד.
[בתפישתי את] תפישת אנשים את עצמם בהקשר סביבתם,
הזדהות פרט עם שיוך ביולוגי, אבסטרקטי, לקולקטיב,-
מגדר, גזע, דת, עם, לאום, אתניות, מיקום, אהדה ספורטיבית,
ליצירת מקור גאווה לספיחת ערך אישי,
להבנתי,
מעידה על אישיות נידפת, רגשי נחיתות אישיים, מוטמעים.
מניח, שכשפוליטיקאי משתמש במינוח 'חלון הזדמנויות חד פעמי' הוא משווק את האג'נדה שלו.
להמשיך לקרוא חלון הזדמנויות
אתמול ידידי האמן אמר לי ש-
"גאווה זו שמחה מבדלת."
אהבתי.
14/10/2013
"…לא מגיע לי/ לה…"
שמעתי אמירה כזו.
איזה יופי.
נפוצה הרבה יותר מ
"…מגיע לי/ לה…" להמשיך לקרוא מגיע לא מגיע
אמי, לבשל- לא ידעה.
על עוגת הגבינה שלה הייתי חולה.
"איזו עוגה אתה רוצה?" הייתה שואלת מדי פעם.
"עוגת גבינה, אמא", הייתי עונה.
"יאירי," היתה מזהירה אותי, "בסוף זה יימאס עליך." להמשיך לקרוא מינורי ביותר מדי טוב
רתימת אינסטרומנט עם הקשרים תודעתיים לדיסציפלינה אחת
לדיסציפלינה אחרת
תוך הדרתו מייעודו המקורי לטובת סט הקשרים חדש.
