אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
שיח הנסוב על אמונה בין מאמין לבין חותר רציונליות, חסר ממשקי בסיס הכרחיים לקיום משמעותי.
שיח בין בעל אמונה לבין חותר לרציונליות הוא ריצוד מתמשך בין הנחות אקסיומטיות לרציונליות היררכית.
ככזה, השיח מהווה ביטוי ל – להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
הי גברת פאר
האם
את
בטוחה
מי
פה
תחמן
את מי? להמשיך לקרוא r u sure?
כשתקשורת עם אחר 'לא אותנטית' –
עליצות מזויפת – התגובות לא תואמות, לשיפוטי, את גירויי המציאות:
גרגור הצחוק נמצא בהזחת זמן או בהסחת הקשר, היכן שלא אמור להיות,
עוצמתו לא מתואמת להנאה.
נראה, לי, שמה שנותר אותנטי הם חיוויי אי-הנוחות; לא נותרו תשומות להתמירן.
לגבי התגובות האחרות, העולצות – בהן אינני בטוח.
קראתי שלשחקן הישראלי המשחק בסלטיק, בירם כיאל, נולד בן.
מזל טוב.
קרא לבנו פירלו. בדומה לאביב גפן שקרא לבנו דילן.
קריאת השם מבטאת את תשוקתו לעיסוקו האישי באמצעות ייחוסו לדמות משמעותית ביותר במערכת ערכיו.
הסמלה.
וגם וכמו כן שמעתי, שכיאל שיתף את התקשורת המקומית המסקרת את קבוצת הפאר בה משחק- סלטיק, שחלומו, שבנו- פירלו, יהיה בבוא היום שחקן נבחרת סקוטלנד.
וכאן, האב מבטא את כמיהתו שבנו יהיה כדורגל, מצטיין ברמה עולמית, ושבעתיד יתמזג בלאומיות הסקוטית, יחליף את הלאומיות הישראלית- עליה נמנה האב, ועד אז האב גם יספח אהדה מקומית מבעלי התודעה הכדורגלנית מקומית על חלומותיו של האב. להמשיך לקרוא פטריוטיות בפיתה
'15 דקות התהילה', של אנדי וורהול-
החשיפה באמצעות מדיה מודפסת, משודרת, ומטוּלְוֶזֶת להבלחת פרסום וחזרה לאנונימיות, השתדרגה עם האינטרנט, עם מאגרי זיכרון נגישים הניתנים לחיפוש והצגה, וכן עם סף הכניסה ליצרני תוכן עצמאיים פרטיים הונמך דרמטית.
האם יש לעדכן את '15 דקות התהילה' ל-'15 ג'יגות ריצודי תהילה'?
רונלד רייגן, רפובליקן שהיווה מקור גאווה לתומכים בנשיאים רפובליקנים-
פרטים התכנסו והתמצקו לגופים מדיניים ככל שהמטלות שהיו לפניהם היו מורכבות יותר, וככל שאמצעי התקשורת והשליטה השתכללו.
מטבע הדברים המדינות נוצרו על ידי פרטים שחלקו מצע של טריטוריאלי משותף, שפה אמונה, ומתוך כך תרבות משותפת. להמשיך לקרוא אבולוציה מדינית
על פי ג'ון לוק, רעיון הזכויות הטבעיות, לכל אדם זכות ל
על פי לוק, הבסיס לזכויות אלה הוא טבע האדם.
לממשל יש סמכות להגן על זכויות אלו,
ועם זאת אין לו הצדקה לעשות שימוש אחר בכוחו.
כלומר אין כאן עניין של טוב ליבו או החלטה של הריבון. להמשיך לקרוא זכויות טבעיות – הערה
כישרון – פגיעה במטרה שאחר לא מצליח לפגוע.
גאונות – פגיעה במטרה שאחרים לא רואים.
ווריאצייתי העברית לאמירתו.
שופנהאואר
כאיש קטן-
אינני מייחל למה שלא יקרה.
ממקד משאבים להגשים רצונות אפשריים.
אוקסימורון.
הסמלה.
איך לערך- ייחוס אנושי תודעתי, ניתן לייחס ערכיות?
לא ניתן.
תהיתי על התבטאויות של דמויות – תמיד קונסרבטיביות – אמוניות, לאומניות, מתכנסות הזדהותית לקולקטיב, במפה הפוליטית, שנראו לי כחיוויים של תודעה דמוקרטית צרה, מוגבלת, כזו ש-על תנאי.
uber עושה סוציאליזציה של התנועה-
כל באלעגולע השתדרג לנהג מונית, מסיע נוסעים בשכר.
airbnb מנגישה את האירוח-
כל מאורן- בעל מאורה, נהייה מלונאי.
גוגל אולי לא הייתה הראשונה, ועם זאת היא הפנים הנתפשות של המגמה: מה שעשתה למידע.
טיפול ישיר בתחושת אחר,
לא במציאות – יקר ומסובך יותר, ששינוי בה יגרום לשינוי אורגני בתחושת אובייקט אחר.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מפצ'פצ'י סנטימנט כביטוי לדאגה
בכתבה במוסף הארץ ' ומה אם נוותר על הטייס? פול מרקס, 14.08.2014, נכתב על ההתפתחות של ייתור הטייסים האנושיים מהמטוסים.
נראה לי שהאבולוציה הטכנולוגית תייתר את הטייס משינוע אנשים באוויר בעתיד הנראה לעין. להמשיך לקרוא טִיוס אקס מכינה
היכן, מתי, אני צודק –
לא מעניין. סוג של ברירת מחדל,
מתבקש. מצ'עמם.
כן מעניין היכן טועה; מפיח אנרגיה,
מצית, מצחיק, לומד. מתנשא. להמשיך לקרוא היכן טועה
סמלים מחכים שיטעינו אותם במשמעות.
מתחרה על המשפט הכי מופרך ששמעתי בחיי.
אזרחים, חיילים, מעורבים, וכאלה שלא, נהרגים בצוק איתן.
בשני הצדדים.
הצד שלי, קרוב אלי יותר;
ההיכרות, הפנים, השמות, המראות, השפה, האינטרסים המשותפים.
עצוב ההרג, הפגיעה בנפש, באדם, ברכוש, בטובין הרעיוני, הערכי, המוסרי, התודעתי.
הממשקים, על ציר זמן מתמשך, לא נושקים, הם פוצעים, מרובי רבדים.
מתסכל חוסר התוחלת, לא נראה סוף קונקרטי אליו ניתן לייחל.
מניח, ש-
הבעיה האזורית לא תיפתר כשלעצמה
אלא
תתכנס לבעיה חובקת בקונטקסט רחב יותר המכיל את הבעיה הראשונית.
צוק איתן, המלחמה הארורה שגבתה מחיר בנפש ובגוף אדם, בכלכלה, שבעצם היוותה נזק טהור ללא תועלת, הייתה מעניינת גם מהבחינה שזה אירוע שובר קונספטים, ועדיין, כל מי שאחז תפישה מקדמית לפניה דבק בקונספט הפרלימינרי אחריה, כאשר סך האירועים מהווה אישוש לפרדיגמות תפישתיות של מי שבוחן את המלחמה, גם כשהאירועים נדרשים תפישות הפוכות אחת לשנייה. מרהיב. להמשיך לקרוא גישות לפתרון הסכסוך
ישנם מי שמביאים ליחסים מחוות, תשומות נדיבות של זמן, משאבים, אנרגיה, כסף.
לעיתים הם מתאכזבים בכך שלא מקבלים כ'גמולם';
מבקשים משהו שנראה להם פחות ממה שנתנו, ולא מקבלים.
זה קורה,
לא תמיד ולא בכל מקרה כמובן,
מפני שהם נותנים את מה שנוח להם לתת בעת שמתאים להם להעניק, באופן שתואם את הטייתם הערכית והתנייתם האישיותית,
אך,
כשהם רוצים, תובעים, לעתים, מתאכזבים למענה, לפתרון קונקרטי שלא נעים, מתאים, משתלם לתת להם.
רפלקציה של דיזוננס ערכי:
הנדיב שנתן, המבקש כעת, נתפש על ידי המוטב שלו בנתינה כחלק מכייף לא הכרחי,
ובעת הבקשה הלא ממולאת כחלק מבעיה ולא רואה בו כחלק מפתרון.
