אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
"מי שמודה על מה שלא צריך, לא מודה על מה שכן."
זה הבנדודה של לקיחת אחריות –
'מי שלוקח אחריות על מה שאינו יכול, לא לוקח על מה שכן.'
"הנוטל אחריות על מה שאינו יכול,
לא לוקח על מה שכן.הנוטל אחריות על מה שלא יכול לקחת,
מתנשא על השאר, מקטין סיטואציה, ומגמד את משתתפיה."
לקיתי בהתנערות וחטאתי בלקיחת יתר.
מקווה שיותר חטאתי, זה מבחירה.
"לאכול בלמעלה מחמישים, לא משנה אם $ או €, זה לשלם על אכילת הצלחות, הסכו"ם הנוף והכוסיות. לא האוכל."
כן. אני. אלוף עולם.
הכי טוב.
טוב, אולי כי אין לי מתחרים,
ועדיין!כמוך.
אנחנו אלופי עולם.
אנחנו אלופים ב-
להבין, לדעת, לקבוע ולתעדף
מה כיף ונעים לנו.
התנעה לפעולה באמצעות החדרת שיקול משפיע שלא ממין העניין.
סקס הוא תצורה, אחת מני אפשריות לשוחד מיני.
"אינני מתקשר עם אנשים לפרנסתי.
עושה זאת למחייתי."
אם תרצה, אינני זוכייר דבר,
ואם תחפוץ אני לא שוכייח כלום.
אמא של, מודאגת שבנה 'מפרק ערבים' במג"ב.
"לא שלא מגיע להם"
מסבירה,
"אבל אם יעשה זאת שם, יהיה כזה גם בחוץ."
"אני קפיטליסט ריאקציונר נוסח המאה הי"ט."
אז זהו, שלא לגמרי ממש.
בדיקה רוטינית של מידע אישי,
אינה שאילת מידע,
אלא הצמדות לאחיזת מעקה מצבי רגשי.
בקפה יש מי שמתנצל שלא זוכר את ה-
שמדקלם בנון-שלנטיות דרמטית, או דרמטיות נון-שלנטית.
הקוקטייל שלי:
"דייאט קולה, כוס מלאת קרח מעבר לגדותיה, קש ולימון." להמשיך לקרוא שירה בקפה
בעישון, שתייה וצריכת סמים
בשיחה אינטימית עם אושיית ספורט לשעבר, שאלתי-
"תגיד, תגיד, מהי תפישה גורפת של אנשים סביבך, ואתה יודע שהיא לא נכונה"?
חשב רגע או שניים ושחרר:
"כולם חושבים שאני נורא אוהב את אשתי. ואני מזיין בלי סוף."
בשבילי, אנא, לא לעשות דבר.
אם מבקש במפורש – עבורי,
גם אז יש להחליט אם לעשות זאת או לא.
עשה עבורך.
"רעיון הקיבוץ התכוון לפתור בעיה,
שאסור לגעת בה,
לא פתר אותה,
ויצר אינספור אחרות."
"אם משהו שונה מאחר רק בסדרי גודל,
מהותית הם לא דומים,
הם זהים,
ושונים רק בסדרי הגודל."
מכנה כך את אחד מחבריי הרצים ומתמעטים.
לא רק מפני שהדבקת התואר המסוים לפרסונה הפרטיקולרית מעוררת חיוך על פני המכירים אותו,
אלא גם ובעיקר,
שהאיש הוא אקספריינס ג'נרייטור, יצרן חוויות.
הבריטים אומרים ש-
"הממשלה מטילה צנזורה על מה שהיא לא רוצה לדעת."
אנחנו מסתירים את מה שאנחנו לא רוצים לדעת.
