ניואנסים קונסרבטיביים שמרניים
תמצית הבחנתית
דומים.
שוני?
♠ בסמיכות ובקרבה לליבה אידיאולגית,
♣ במוכנות להקצאה אנרגטית,
♦ תוכן? Random Access Missionary – כמעט מקרי, תלוי סביבת הגידול.
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
דומים.
שוני?
♠ בסמיכות ובקרבה לליבה אידיאולגית,
♣ במוכנות להקצאה אנרגטית,
♦ תוכן? Random Access Missionary – כמעט מקרי, תלוי סביבת הגידול.
נאום החמוצים של נתניהו, מהווה תמצית ההווייה התקשורתית שלו.
אנשים עם סט ערכים מסוים המכיל כמה איפיונים שאינם שמרניים מובהקים, אנשים שמתייחסים להתנהלותו לערכיו כלא מחמיאים לאינטליגנציה שלהם, שחשים חשופים תמידית למניפולציות מחוותיות זולות, מאד לא מרוצים מהרכב הממשלה הקונסרבטיבי ומנתניהו ראשה, הנוגדים את תפישותיהם וערכיהם.
באופן לא מפתיע אותם עוייני נתניהו גם אינם אוהדי טראמפ, הערכים אותם הוא מייצג, ולא מתגעגעים ל'סדר' שיחיל פוטין אם היה ניתן להביאו לכאן לכמה שבועות.
עוזי ברעם, הארץ 29/5/2018, מאמרו בשולי העבודה מתחולל מרד
"נכון שהוא נקט צעדים תואמים מה שחלק מהציבור סבור שהוא האינטרס הישראלי – אבל מפלגה ליברלית ודמוקרטית לא יכולה להעריץ מנהיג שמרן והומופוב, המתנגד לכל גילוי של קידמה, המנתץ כל ברית ומשקר ללא הבחנה."
אותם אנשים, לפחות חלקם, דווקא די שמייחים בהתנהגותם האישית באופן כללי, אם ניתן להעיד על מגמה מעדות ראשונה.
הציפיה שיהיו מרוצים מיישום ערכי הימין, אינה מופרכת;
לא ניתן לעצור התקדמות;
האנושות מתקדמת פרוגרסיבית, תמשיך להתקדם, גם אם בתנועה לא ליניארית, לא רציפה, לא מתמדת ושאינה מסונכרנת.
אף שכעת עידן האטה, תקופת רגרסיה, עיתות ריאקציה זמנית, התקופה תחלוף, גם אם לא ברור מתי, שכן, לא ניתן למנוע שאיפת אינדיבידואל להיטיב את חייו, רציונלית.
הצמדת תווית, ייעוד, לכסף היא טפשות או נוכלות.
העברת כסף נספגת ללא ייחוד במכלול משאבים כספיים קיים, גם אם סכום העברה יתוייג.
לא ניתן להצמיד לכסף (כמשאב, כאנרגיה, כאוויר, כמים, כדלק) תיוג, בהצטרפותו למאגר כסף אחר.
לא ניתן לדעת ל-מה נצרך הסכום המסוים שעבר.
כן ניתן לתייג כמה כסף עבר, ואת נסיבות העברתו, וכן מה ניתןלרכוש בעקבות התוספת הכלכלית שהוזרקה.
הממשלה העניקה 750 ש"ח 'מענק קורונה'.
לא מימשתי את שלי.
במחאתי בכיכר על כהונת ראש ממשלה שלושה כתבי אישום, נוצר קשר עם מבוגר ממני. ראיתי אותו כמעט כל יום. יום אחד סיפר, בניחותא, שבחנות כלשהי נגנבו ממנו ארנק וסלולר.
שלפתי 200 ש"ח. הודה, אמר שיחזיר. הבנתי שלא.
לו הייתי לוקח את המענק, זה אומר שקיבלתי מענק בסך 500 ש"ח?
צפיתי באמי מדגמנת תפישות כ–
כך, הודבקה תווית לכסף.
בהמשך, נחשפתי להלחמות של הוצאה–נרטיב, ומִמון פעולות באמצעות קשירת נראטיב–הוצאה.
יצרני וצרכני נרטיבים;
מתייחסים לחיווי מציאות כאלמנטים שבאמצעותם מנסחים ומתחזקים את הנרטיבים שלהם.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** חיווי מציאות – בגירויים חיצוניים, בעיקר ביטויים עליהם כלפיהם כאבן בוחן לתפישת ערך אישית, משפיעה ישירות על דימוי ותפישת ערך עצמית.
*** מצרכי נרטיב – חיוויי המציאות מהווים פרודוקטים מהם רוקחים את הנרטיב, שתומך ערכית בדימוי אותו רוצים לשווק באמצעות סביבתם לעצמם.
**** עוד לא החלטתי ב-מה – מאד בעייתי, עוד לא סגור על כך.
ערוץ 20: יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, הניח הבוקר (ד') הצעת חוק חדשה לפיה הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנים.
* כשר אבל מסריח: לא מכיר את הסיפור לאשורו, להלן הבערך המעוות על ידי;
שורה ביילה התקינה דג לארוחת השבת, אך אויה, הדג נשמט לה מפנכתו לבור החרא.
זו, נלחצת, תיכף שבת המלכה נכנסת, חשה לרב ושואלת לעצתו –
"רבי, האם הדג כשר?"
"כשר אבל מסריח" קבע.
סוגיה מרתקת. להמשיך לקרוא פרקליטות לא תערער
יכולת הכנסה מעבודה* – להלן פרנסה, נובעת משלושה ערוצים מובהקים:
אלמנט אחד הוא דומיננטי, ואינו יחיד – הן המתפרנסים באשר הם, והן מקורות פרנסה, כוללים בתמהיל גם את שני האלמנטים האחרים, הפחות דומיננטיים: להמשיך לקרוא מטה לחם – פונקציונליות תעסוקתית.
אני כופר בדעה, שדור המילניאלס מוטה מחשבים.
הם לא.
הם מוטי מסכים.
דור הבייביבומרס פיתח את המחשבים, אנשיו הנהיגו את התעשייה.
דור ה x היה הדור שהשתמש במחשבים, הצמיח סטארטאפיסטים.
מילניאלס צורכים ייצוגי מסך, תוצרי חישוב. ישירות – הם צורכים פחות מחשב מדור ה- x.
ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.
לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.
אמרו עלי והרווחתי ביושר כל ביקורת והשמצה שהוטחה בי. אלה שמאחוריי – אינני יודע, לא שמעתי.
עם זאת, היו גם מי שייחסו לי סדר. אלה היו בפריפריה הרחוקה שלא הכירו את משנותיי, לא ניתן לומר עליהם ששמעו תפישות ומתחו אותן לכיוונים אחרים. וכן, גם מבין אלה הקרובים יותר, גם אם לא המאוד, היו מי שייחסו לי 'סדר'.
אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.
הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג'רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שחשתי שסירובי יתפש כלא נאות. הם אנשים מתוקים. נעתרתי. בסוציופתיות המתעצמת שלי, אירועים מעין אלה מלווים סוג של תעוקה מקדמית, שלאחריה על פי רוב אני מחווה 'דווקא היה בסדר'.
פגשתי מי שהצהיר, ש-'מוכן להרוג עבור… ' גם אם נקט בניסוח אחר.
ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:
כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** שבועת ווסאל.
*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף, וגם – הסיבה לשמע התכנסנו לא קרתה.
רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין
* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל'התנשאות' אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר 'נכונה' מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.
נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של 'עונש'.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין 'עונש' לבין 'למידה'. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש
תפישה קונסרבטיבית – אמונית, לאומנית, מתכנסת הזדהותית, יוצרת רהב טקסי וקונסטרוקטים חותרי הסכמה.
לעומתה, פרוגרסיביות – רציונליות, אינידיבידואליות, שיוויון ושלום, מניבה חתירה לדיאלקטיקה מערערת;
[כל] טקס הוא ניסיון להסמלת מציאות, סוג של אוקסימורון אמוני לצרכי עיצוב תודעתי, מניפולציה חברתית-דתית-לאומנית-פרסונלית.
בעת שרוגל אלפר חותר טקס, הסמלה, צביון, הוא מִדָמֶה, מתכנס בהיבט זה לתפישות קונסרבטיביות. כשכמיהת ריבון לטקס בניחוח וורדים ואלפר שואף לארומת קפה – עניין של טעמי ריחות, זהו מימוש סנטימנטים רגשיים שאין לאחד יתרון על אחר.
מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג'נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.
שלא לומר 'הגדרה':
סינכרון מילולי של
– סנטימנטים,
– ערכים
– ואינטרסים
של מנסח או מקבל רעיון ניהול חיים.
קהילה צביונית, היא
אוסף פרטים,
שוולונטרית אינסטינקטיבית, מקפידים
להפקיר חירותם,
בהפקדת סמכות
אצל מנהיגים
להפקיע חירות פרט,
בשם התכנסות הזדהותית?
אני רואה בהחלה וולונטרית של צביון,
אחת התצורות הנחותות ביותר של שאיפת פרט לספיחת ערך אישית.
לפרט שואף להחיל צביון קהילתי,
וולונטרית,
אני רוחש את שאֱמוניסט מונותאיסט מייחס לפגניסט*:
– המכשף, הכהן השאמן – נוכל,
– המאמין – דביל.
– יש להתגונן משניהם.