אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
להערכתי – לא מדעי, כן?
תנאים הכרחיים לחיים טובים,
אם גם לא מספיקים:
נבואה ניתנה לנבונים.
כשוטה – לא אתנבא.
בקלישאותיי, אני שואף
לגרייד במשוף, לקרצייף בברזלית,
ללטף עם נייר זכוכית,
להצתבט עם צבת מלובן,
להתנשק עם פלאייר,
להתכרבל בגדר תיל. להמשיך לקרוא קלישאותיי שלי
אמשיך לאהוב אותך באותה מידה.
לא אמרתי כמה.
לאחרונה, 2015, השיח הציבורי נמלא בביטויים על פרות קדושות נשחטות, שחיטות קדושות, והטחת עלבונות מגזריים. פרטים תובעים את עלבונם, את ירושת מורשת עלבון הוריהם, על הדרה ממרכז שיח ממסדי, על הפחתה וחוסר כבוד, קיפוח בהקצאת משאבי כלל, ומנגד מענה של בני המגזר הנתפש כמנחית וכעת תופש עצמו כמונחת ומתגונן. מנגד המגזר המנחית גורס שמצבו העדכני שווה ל- או נחות מ- זה של המתלוננים, ובקאנון עדכני מקננים על עלבון קולקטיבי ניגר, על רדידות שיח מושפרץ, וכמיהה להגנה מפני תוקפנות מתנחשלת;
בעידן בו הפרט הוא המרכז, מחריף השיח בין אוסף פרטים נעלבים כמקשה אנושית, עם ומול אוסף אחר של מתגוננים כקולקטיב. נושאים טעונים, מלבים עצמם, רגישים לגירוי, נפיצים בפוטנציאל, ובשל כך מרתקים. להמשיך לקרוא פרה, קדושה, פנסים והארות
לטוות גובליינים?
לפתור תשבייצים?
לגזור קולאז'ים?
להדביק ויטראז'ים?
ידידי הנערץ התנאה,
שהחכמה בחיים –
לשבת ליד התלמיד הטוב בכיתה.
ואני אומייר,
שלא ילמד ממני דבר,
אחרת יגמור כמוני –
קטן, שמיין, קירייח, עם זין קטן ורייח רע מהפה.
אם עלי לבחור בין נתניהו,
שבפועל עושה משמאל לדבריו, ומשתלייט על ימין בוחריו,
ולחזק את הממד הרציונלי אינדיבידואלי שוחר ליברליות,
לבין
חיזוק בבואה אפורה של נתניהו,
אפילו לא להביא אותה (כלומר אותו) לשלטון, שזוחלת מימין לבוחריה,
ולא לתמוך בגוף קטנטן שמשמר תפישה רציונלית אינדיבידואלית ליברלית –
ברור לי שלא אתמוך בעסקה גרועה שכזו. להמשיך לקרוא בין נתניהו ללפיד
נאצל, ערכי,
לתפישתך, לעיניך, לטעמך, להעדפתך-
להימנות פרואקטיבית, במכוון, במודע, מרצון, בחירה,
על קהילה, קולקטיב, קבוצה קבוצת הזדהות שמחילה על עצמה, מכנה משותף: להמשיך לקרוא צביון נאצל
עיסוק בזהות אישית- החצנתה או הסתרתה,
כשיוך לקולקטיב בהיבט ערכי,
בהקשר- מגדרי, גזעי, דתי, לאומי, אתני, שפתי, תרבותי, עדתי, שבטי, ספורטיבי…,
כמקור השתייכות, עוצמה, כוח, מוסר, הצדקה, היטמעות, ביטחון, גאווה, ספיחת ערך-
ערך חיובי או ערך שלילי,
בשונה מהתייחסות עניימית חפה מערכיות מכוונת או מוטמעת,
הוא- נפוץ, 'טבעי', 'אנושי', נורמטיבי, יוצר עוררות רגשית,
ובה בעת– מעיד על כמיהה, לינוק, לשאוב, עוצמה חיצונית לסופייח,
ובהשלמה- חושף תחושת נחיתות אישית.
אחאנא"ר- אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית
