יאיר דיקמן yair dickmann

פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית ויישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי.

סמואל פ. הנטינגטון, בתשובתו לפוקויאמה, 1993, The Clash of Civilizations, גורס, שהעולם מחולק לתשע תרבויות עיקריות עם קשרים מורכבים ביניהן. לאור הבדלי התרבות, השפה והאינטרסים, המשך ההתנגשות ביניהן היא בלתי נמנעת.

השוני בין הגישות הוא תוצר של:

• עליונות התרבות האינדיבידואלית רציונלית, מ'כעת' קדימה- פוקויאמה,
• למול ניתוח מה קרה משחר ההיסטוריה עד עתה, וימשיך.

ישנה ירידה מאובחנת בשימוש במכוניות על ציר גיל, בריבוי היבטים-

• רכישת מכוניות,
• כמות נהיגה לאדם,
• שימוש במכונית לקניות- קטן עם הגדלת הרכש האינטרנטי,
• וכן במספר מנפיקי רישיון, בין הצעירים הולך ופוחת.

ככל שקבוצה מקושרת לסייברספייס אינטנסיבית יותר, כן המגמה מקצינה.
ההתניידות הגיאו-לוקאלית קטֵנה.

אפשר לטעון שמגמה זו פושה בעיקר בחברה המערבית. אני מצפה שההתנהלות הזו תחלחל בריבוי תרבויות:
מערכת ההקשרים, האינטרסים הגלובלים מסתעפת כך שהפרגמנטציה על בסיס גיאוגרפיה במגמת התפוגגות, אולי איטית אך בלתי ניתנת לעצירה.
בסיסי הקשרים האנושיים המשותפים מאבדים את אחיזתם הגיאוגרפית, הם בהליך פעפוע המאיץ עצמו בין  תרבויות, כשעליונות תרבותית מתאפיינת באמצעות

1. מידת היות הגרעין הקשה, הבלתי מפעפע, גדול וקשה, שמרן ואחוז במורשתו,
2. וכיוון הזליגה התרבותית-
   • בגדול, לכיוון תרבות האינדיבידואל הרציונלי.

בגישתי- יותר מהרצון להזיק לאחר, שאיפה לעזור לעצמי, גישה שמייחס לכל בני אנוש, מצדד בטווח הרחוק בגישת פוקויאמה:

• בלתי נמנע, 🙂
• בטווח הרחוק מאד,  🙁