הי ___ (קרובת משפחתי, אמנם מנישאין, ועדיין מכיר אותה 43 שנה), בוקר טוב,
אם זוכר נכון,
כליכודניקים ימניים,
מה עמדתכם על v15?
הזבלים הם המערך הם שפנו בכדי להכפיש את ביבי וזה גם לא חוקי
איך את יודעת שזה מערך?
אכן הם רוצים להחליף את נתניהו,
איך את יודעת שזה לא חוקי?
שמעתי אתמול שזה לא חוקי
ממי שמעת, מליכודניקים?
לא, נאמר שצריך לחקור את העניין וזה מתאים להם, השנאה למי שלא הולך בדרך שלהם . מי שגרם לשנאה בין אשכנזים ללא אשכנזים. זהם הם רצו והצלחו שכל עמדות המפתח ושלתו הם ולמי שלא היה פנקס אדום היה לו. קשה למצוא עבודה כמו הדוד שלך
איך זה קשור ל v15?
זה קשור לזה שהם זבלים כבר יותר משישים שנה
ואל תשכח מה אבא שלך היה
אבי האהוב מת, לצערי, כבר כמעט 21 שנים.
איך הוא קשור?
מי זבל?
איך V15, קשור לכך?
המערך הם הזבל של המדינה וזה. קשור ל'וי 15'
איך?
ביי
לא הבנתי את התשובה ל'איך', ביי גם לך.
המעניין מבחינתי
קרוב אלי,
כלומר זה לא בטלויזיה, תכנית דוקומנטרית או משהו דומה. זה כמו החולצה, קרוב.
דיאלקטיקה,
האם העמדה המקדמית קובעת מציאות, והדיאלקטיקה המובילה אליה היא מסלול שיגיע אליה כהחלטה? נראה שכן.
בנוסף, לדעתי, פעילות V15 לא מעבירה מישהו ממחנה הצבעה אחד לאחר.
נהפוך הוא, מתלבט ימני, שרואה את הלעג את הבוז, את הערעור על הקיים, מתמצק, מתמזג, מסתפח ותומך אקטיבית במה שהתלבט.
בכך, ההתארגנות עושה נזק לנושא בגינו נוצרה.
ולא חבל, לא – החוויה שבני חווה שם – שווה את המחיר הזה, ואף את המחיר האישי שהוא משלם.
האם אנשים עם עומק רגשי, עם תודעה רחבה, רגישים,
במצבי אי-נוחות,
טועים,
במימוש נטייתם להקצות את משאבי משאבי הניהול המוגבלים
לתחזוק הפיזיולוגיה האישית,
מחשש, 'מה יקרה אם לא',
ובעצם לא מנהלים עצמם רגשית?
סבלנות היא לצעירים.
כזקן, לי, כבר אין זמן לחכות.
גם כצעיר לא יכולתי להתפאר בסבלנות?
השפילקעס היו משהו מחוצלארץ?
טוב, גם נחישות והתמדה לא היו.
כבר אז,
כבר אין זמן להתארגן מחדש,
מה שיש זה הכל- כל מה שיש.
וההבנה שאין להתגעגע למה שאין, שלא היה, ואולי יהיה.
במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק"ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.
אני שמקנא באלה שיודעים לומר – 'אוכל לא טעים' – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע. להמשיך לקרוא מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות
איך מרגישה? כמה שמחה שזה נגמר? מה תחושת המיצוי – למה לא נגמר קודם?!
ממממ אני דווקא מרגישה שהשחרור בא בעיתוי טוב..
מצד אחד אני מרגישה שהגעתי לשיא שלי מבחינה מקצועית ופיקודית, מצד שני יש עוד קצת טעם של עוד… אבל כמובן שגם שמחה להשתחרר ולהמשיך ליעד הבא 🙂
מחשבה שמרנית, אמונית לאומנית, מתאפיינת גם בהגנה מפני מצב יותר גרוע.
ישנו חשש, אינהרנטי לתצורת המחשבה עם התניה אישית ביצועית,
שתלויה במידת קדושת הערך שעל הפרק לשמרן,
ובמידת הגבולות והמעצורים האישיותיים המאפיינים.
בהיעדר נינוחות
בעל מחשבה שמרנית במצב היותו מאוים,
בהקשרים דתיים ולאומיים שגולשים להיבטי חיים אחרים,
בתפישה השמרנית קיימת אמונה, שכדי להגיע להקלת הגאולה המשחררת,
יש לעבור מ
מצב אי-נעימות קיימת,
למצב אי נעימות חזקה יותר, בהעדר ברירה,
וזאת כדי להגיע, בהמשך, לגאולה הרצויה.
מניח שביהדות ובנצרות יש לכך שם, שאינני יודע מהו.
כך, ההמתנה במצב אי-נוחות, כהתנייה, יש שאיפה להאיץ את התהליך כדי לסיים את מה שהכרחי, שממילא יגיע, לכן, יש, כדאי להאיצו, במכוון, יזום, כדי לשלוט בו.
במסע הנשאף לטוב המוחלט יש לעבור ברע מאד
ביטוי קונקרטי לכך, הוא ייחול של מי מהאנשים, שיהיה ירי מהרצועה, כדי להוכיח שבעצם מה שנגמר לא הסתיים, וחייבים לעבור גיהנום מקומי קטן ויזום כעת בדרך להגעה לעולם נשאף שכולו טוב.