"אנחנו נוטים לייחס מורכבות להוויתינו,
ופשטות קלה לפיצוח של האחרים."
מורכבותנו ופשטותם
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי 
מינורי בגטו
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
במאית קולנוע קוננה על מיעוט הבמאיות ועל היעדר סרטי נשים,
כוננה פסטיבל קולנוע נשים,
והסבירה: "יצרנו גטו כדי לצאת מהגטו".
מינורי באקסקלוסיביות
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
ידידי הוותיק, רואה בעצמו מונוגם סדרתי. לא מתווכח. כיווץ למונו, קוועץ' לסדרה, עניין של הגדרה. בפשטנות- אוקסימורון. אלא אם הסדרה מונוגמית. גם אז- בדחיקה. לא ראיתי כזו יכולת.
רודף רומנטיקה. רדוף מי שרוצות לממש. חתרן רומנטי בלתי נלאה. לא ינום ולא ינוח עד שימצא את הרומנטיקה הבאה.
10 שנים אחרי גירושיו הקשר עם זו שמזוהה על פי מוצא עדתה, הוא היציב והארוך בחייו; בבריאותו עורכים פיקניק של סרטים וסקס אצלו בסלון, בחוליו היא סועדת אותו עם מרק עוף. היא כמובן רוצה יותר. הוא פחות.
בחיפושיו, מצא קשר משמעותי רומנטית טראנס קונטליננטלי.
לשאלתה על פשר נסיגתו לא חסך ממנה את האמת ושיתף אותה ברומנטיקה שמצא ובערכיו המונוגמיים הקשיחים המתממשים. נהנה לתרגל אקסקלוסיביות. כבר שלושה ירחים תמימים.
out of the blue, מחוץ לטחול, ומתוך הגעגוע, היא מפציעה בסמס מברר לסטאטוסו- האם עדיין ברומנטיקה אינטרנציונלית.
הוא, בקנאות, שומר על יושרה, משיב, ש'כן', וגם שהיה שמייח לראותה.
היא, בנחישות, שומרת על כבודה, כבודו, כבודה, ומשיבה בגאווה 'שאם כך- אין מצב'.
הוא, בעניין, מברר על מה היא כועסת, את מי בעצם היא מענישה?
היא, במעשיותה, מבינה שאת עצמה, מאנישה רגש קמאי ומתרצה.
והם, על תבניותיהם, חיים בחוסר ויושר עד עצם היום הזה.
אוקטובר 2012
שפיות
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
עוד בלי להכנס ל-מהי, נראה ששפיות, כמו אמת, היא משהו שנתפש כמוצק, אך למעשה דינמי.
יתירה מזו- נראה לי, שתנועת פרסונה על ציר השפיות היא בכיוון אחד: חזקת השפיות חלה על אדם כל זמן שלא נתפש בהתנהגות שאינה נתפשת כשפוייה.
בעת שנתפס בהתנהגות כזו- אין למעשה חזרה.
זה אולי לא אתי, ייתכן לא אסתטי, אבל זה לא במקרה כך, שכן מה שגרם לפרסונה לתפישת מציאות מסוימת שהובילה לפעולה בלתי 'סבירה', הוא חמקמק מדיי מכדי שניתן לאיתור והסרה.
דיאלקטיקה של דתיים
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
דיאלקטיקה דתית, כשמפעפעת מחוץ לשיח הדתי, משליכה על המחוזות החדשים את התפישה הדתית/ אלוהית:
ההנחה המקדמית, אקסיומטית, את קיומו של האל, הונחה. כעת רק נותר רק להוכיח אותה, וזאת באמצעות גיוס חיוויי מציאות התומכים בהנחה הא-פריורית הבלתי מוכחת, ושלילת הסברים אחרים, ככופרים בעיקר.
כלומר ביטוי ההוכחה לְמה שהוחלט על קיומו מראש.
בעוד שבדיונים תיאולוגיים זה ברור, מובן, מקובל, ההשלכה על מחוץ להם מרתקת, נפוצה בריבוי שיחות, ובולטת בניתוחים כלכליים, בהשקעות, ניתוחים טכניים, המתיימרים להבין את הכאוס, לסדר את הרנדומאלי.
אלה לא מסתפקים בהתמודדות עם אי-ההבנה ובמקרה, אלא מחפשים את חוט השני, ההגיון שמאמינים שקיים אך סמוי, זמנית ורק לבינתיים.
למה יש להוכיח את מה שהונח כקיים? מפני שאמונה חזקה ככל שתהא, יכולה לגרום לפעולות ענק, לקידוש השם, לשלילת חיי אחרים, ואולי אף של המאמין, אבל דבר פעוט כהליכה למכולת- לא מאפשרת.
הרצון להסבר ושליטה לא מסתפק בהנחה המקדמית, שאכן יש סדר. בוראים את תפישת הסדר, מחפשים אותו בהוכחות בהמשך לקיומו על סמך הבריאה הראשונית. מין סביבון פרפטואום מובילה, שמזין את עצמו.
ישבתי בקפה. מאחורי זוג צעיר שישב עם 'פותחת בקלפים'. אני שומע אותה- מדברת בהגיון נפלא לאזני- "יש איזונים, אלוהים מרים את מי שלמטה מוריד את מי שלמעלה".
נדל"ן
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
לא אוהב השקעות דלא ניידי.
בטח לא אצל פרטיים, שהנדל"ן משמעותי במכלול הכלכלי.
מתייחס לזה כקרח בקולה.
זוכר גם שאלגוריה ככל שתהיה צבעונית מתרחקת מהמציאות, המציאות לא משרתת אותה, מתנתק ממנה.
עסוק
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
תוכן ופאן
"זמני חסר ערך.
אני עסוק לטעון אותו תוכן, חוויה ו-fun."
מה שלומי
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
כשאני נשאל לשלומי, אני משיב בדרך כלל
"שלא יהיה יותר טוב."
למענה שתי משמעויות:
- על פי רוב, אני השואל. פחות מתעניינים בשלומי, אני פחות מעוניין.
- ואם כן,
- בדרך כלל, שלומי טוב, אני שואף לכך,
- וגם אם לא, מעדיף להציג שכך,
- בבסיס התשובה ישנה תפישה, אופטימית, ש
- לא להתגעגע לְמה שלא ניתן להשגה, כמו לעבר כלשהו,
- מכיוון שהיכולות, שלי לפחות, בדגרדציה מואצת, עכשיו זה הכי טוב שיהיה – מבין את זה, נהנה מזה, חוגג את זה.
- בדרך כלל, שלומי טוב, אני שואף לכך,
ידידו הטוב ביותר
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
המחשב הוא ידידו הטוב והנאמן ביותר של האדם.
כלומר, יכולת החישוב, זכרון, נגישות ותקשורת מעצימים את תשומות המשתמש ואת זמנו. הם רודפים אחרי כישוריו, עומדים לשרתו למימוש יכולותיו ורצונותיו, ומהווים עזרים למיצוי.
ו-לא, אין צורך להאניש אותו. ולא את ההתייחסות אליו. זה אמצעי. ותו לא.
ייסורי אובדן ההשקעה או הרווח
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
על מה מצטערים יותר,
- על הזדמנות עסקית שלא השתתפו בה ולא זכו בגדול,
- על זו שהשקיעו והפסידו את השקעתם?
לא בחרנו, להיות כאלה או אחרים.
כל אחד מוצא צידוקים להעדפתו.
במקרה הראשון, הרציונליזציה תתמוך.
במקרה השני- הצורך ברציונליזציה מתבקש, אך האפקטיביות שלו פחותה, שכן אונטולוגית נעשה שינוי- יש נזק ממשי בגובה ההשקעה.
אני, כרוב האנשים הקטנים, חסרי המעוף, נטולי האמונה ושונאי הסיכון, המצטערים על תשומות ממשיות שירדו לטמיון יותר מאשר על פוטנציאל רווח לא ממומש.
כישורים חדשים
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
"אין כישורים חדשים.
יש יישומים חדשים לכישורים קיימים."
הודאת יתר
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
"מי שמודה על מה שלא צריך, לא מודה על מה שכן."
זה הבנדודה של לקיחת אחריות –
'מי שלוקח אחריות על מה שאינו יכול, לא לוקח על מה שכן.'
אחריות יתר
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
"הנוטל אחריות על מה שאינו יכול,
לא לוקח על מה שכן.הנוטל אחריות על מה שלא יכול לקחת,
מתנשא על השאר, מקטין סיטואציה, ומגמד את משתתפיה."
לקיתי בהתנערות וחטאתי בלקיחת יתר.
מקווה שיותר חטאתי, זה מבחירה.
חיה חברתית משוכללת
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
היכולת ליהנות ממגוון הרכבים סוציולוגיים, בריבוי מצבים. וליהנות מכך.
אמנות הפשלת שחלות
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
הקטע של חשיפה פומבית של מה שנתפש כחולשה, מרתק אותי.
על איזה צורך החשיפה הזו באה לענות?
נחשף לאמנים, בעיקר בתחומים הייצוגיים, פרסונות רגישות שמתעלות את הטיפול בעצמן לחשיפה לקהל,
הרואות בהפשלת שחלות, הפיכתן, צביטתן ושריטתן בפומבי,
כחלק בלתי נפרד מאמנותן, טיפול בעצמן באמצעות הצביטה הפומבית.
רואה את זה גם אצל אנשים נורמטיביים במצבים רגישים, נניח בפנייה אל המת על סיפו של קבר בטקס לווייתו, לאוזני הקרואים.
רואה בכך קריאות מצוקה. לא אפקטיביות;
הקריאות לא מתכוונות למענה, שתכליתן, אני משער, הוא החצנת מצוקה, שחרור מקל.
מניח שהקתרזיס, תחושת הקלת השחרור,
עובדת לרגע, אז מתנדפת, אובדת, ותחושת ההקלה המיידית וזמנית מומרת לדכדוך קיומי מתמשך.
זהו תקשור חד-כיווני של צביטת שחלות שפרט לשחרור מיידי וחד שמשחרר צריחת הכאב מטפורית מעצם החשיפה, שאולי מקלה,
לא מותירה הקלה או נחמה, שכן במציאות, בגורמי התחושה הרעה דבר לא השתנה פרט לעצם צריבת השחלה.
צריבה זו, אם תיעשה מספיק פעמים לאורך די זמן גם תותיר צלקת נראית, ו/או כאב כרוני מורגש אצל בעליה.
ג$טרונומיה
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
"לאכול בלמעלה מחמישים, לא משנה אם $ או €, זה לשלם על אכילת הצלחות, הסכו"ם הנוף והכוסיות. לא האוכל."
נחרצות הבורים, בורות הנחרצים
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
או בורות הנחרצים.
- מטפלים במולקולה שלפניהם,
- בכלים מתוך סט ההתניות,
- בהעדר מחשבה מקדמית.
- בדרך כלל בהצלחה, שכן את ההחלטות הקודמות קבלו באופן נכון, אחרת- לא היו נחרצים.
אני אלוף עולם
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
הכי טוב
כן. אני. אלוף עולם.
הכי טוב.
טוב, אולי כי אין לי מתחרים,
ועדיין!כמוך.
אנחנו אלופי עולם.
אנחנו אלופים ב-
להבין, לדעת, לקבוע ולתעדף
מה כיף ונעים לנו.
הלוואה
הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
בנטילת הלוואה יש מרכיב בילט-אין אינהרנטי לטנטי אצל הלווה, של 'אולי יופיע מן האָיִן פטור מההחזר'.
אנשים (גם) נבדלים האחד מהאחר ביכולתם לחיות בחוב.
הכל יעידו שאינם רוצים חובות, ובה בעת (גם) לוקחים משכנתאות.
אני מניח שרוב מי שלווה, גם רצה וגם צפה שתהיה לו האפשרות להחזיר את הלוואתו. להמשיך לקרוא הלוואה
מאפייני מחשבה ג'נדרית
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
ניצור עיגול. (השטח המוקף במעגל.)
נחתוך אותו לארבעה פלחים.
כל משולש פיצה מבטא נטייה מחשבתית, ל:
- ערכיות,
- רצון,
- צורך,
- נדבכיות.
השערות
- לכל אחד בהתנהלותו, תמהיל של ארבעת המרכיבים.
- השונות האנושית מתבטאת בריבוי האפשרויות של
- גודל כל פלח ביחס לאחרים המרכיבים את אישיותו,
- מיקום האיניבידואל על פני כל פלח, והמרובע האמורפי שנוצר מצבר ההתנהלויות על פני העיגול.
טענה
מחשבה נשית נבדלת מגברית בכך שמצפה למצוא יותר
- נשים שהפלחים של נטייה לעסוק בשווי אישי ובשרידה קיומית, גדולים יותר
- מאשר אצל הגברים שנטייתם יותר למימוש העדפות ותפישת מציאות היררכית.
הערות
האם התזה העולה כאן תשלל על ידי
- נשים, בשל תחושת הפחתת ערך?
- גברים, שאין להם סימוכים?
ספקולציות
האם
- נשים סובלות יותר מגברים מדכאון (הפחתה בתחושת ערך)?
- גברים סובלים יותר מנשים מפיצול אישיות (ריבוי רצונות בלתי מבוקר)?
