- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו הבסיסית, ו-
- קשירתו להוויה אחרת.
מבטחינו באל
ריבוי אנשי מכירות יראי שמיים
חברת פורקס – עיסוק בתפר שבין השקעות להימורים חוקיים.
במיקרו אנווירונמנט – ישראל מעצמת פורקס בינלאומית, מוכרת לריבוי מדינות בעולם – התפעלתי מהתופעה הרווחת בין אנשי המכירות של: ריבוי הדתיים, מתנועת ההתחזקות כלפי פרקטיקה דתית במהלך העבודה, חבישת כיפות שחורות, התכנסות יומית לתפילה משותפת.
ההסברים האפשריים לעובדת קיום פרקטיקת הדת בסיטואציה המסוימת, שחורגת מהמצופה לעובדים בחברות הטרוגניות דומה, ואופיינית לפעילות פורקס:
- להבחנתי, העיסוק התכני בפורקס דומה לעיסוק בתכני יהדות-
- נשען על אקסיומה בלתי ניתנת להוכחה,
- ויש עליו תלי תלים של הנחות מורכבות, התפלפלויות לעתים סותרות.
- גיוס האל להצלחה נגד הסטטיסטיקה-
- הסיכוי להצלחה בשיחת המכירה הבאה הוא פחות מ- 1 ל- 30. כדי לגייס אנרגיה את האנרגיה והאופטימיות יש לפנות לכוח עליון חיצוני, שיעזור, פרילאנסר הזמין והנכון לקריאה,
- ההבנה שהצלחה תלויה בגורמים בלתי תלויים בו, במזל, גורל, מפנה לאל.
- אי-נוחות מול הסמכות המוסרית העליונה-
- לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של עשיית מעשה משיק לחוסר הגינות.
הם מתמודדים עם חוסר ההגינות המקומית על ידי ריצוי ישירה של הסמכות העליונה – אל.
- לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של עשיית מעשה משיק לחוסר הגינות.
גשר בין דתיים לחילוניים
- השאיפה, לגשר והדברות בין חילוניים ודתיים תמוהה בעיניי. כלומר-
- כחילוני אין לי צורך ב'גישור'.
- מבחינתי, איש באמונתו, בסמליו ובמנהגיו יחיה.
- אין לי עניין לצרף את המאמין להיעדר אמונתי.
- למה למאמין יש עניין להדבר עם חסר האמונה?
- יכול להיות שהמאמין רוצה לצרף את חסר האמונה לאמונתו, או לפחות לקבל תמיכה לתחזוק אמונתו?
- מפני שכך מתחזק את אמונתו?
- אין לי עניין לעזור למאמין להתמודד עם חיזוק אמונתו בכך שאגלה גמישות, פתיחות להיעדר אמונתי.
- מעלה את האפשרות שה"חילוניים' המשתתפים בגישור הם בעצם 'דתיים עצלים'-
- פרט לתחזוק הפרקטי של מכלול המצוות הם מקיימים תודעתית את שאר דרישות הדת.
דת
אחיזה תודעתית
אוסף ציוויים, ערכים ומסרים להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון, נשען על מרכיב אמוני קיים באישיות המאמין המבועת מהלא מובן והבלתי נשלט ומייחל לבלתי מושג, מונח על מצע סיפורי בדוי תומך.
דת מטמיעה ציות באמצעות יישום פעולות וטקסים למאמינים, איום בסנקציות והבטחות לתגמול של כוח־על.
האמונות הן תפישות שאינן ניתנות להוכחה שתפקידן לקדם ערכים שיוצרי הדת מבקשים לקדם לטובת הקהילה ואת ראשיה, באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.- תפקידה:
- ניפוק אמצעים מנטליים, הסברים, להבנת חיוויי מציאות נתפשת,
- גזירת התנהלויות תואמות,
- לטובת שימור סדר חברתי,
כפי שנתפש על ידי מחוללי הדת והממסד המקיים אותה.
- כך, על דת להכיל
- 'אמונה' הכלה של התכנות לא רציונלית – הכרה תודעתית משפיעה על יקום אונטולוגי,
- ממד 'ציווי', שאין לערער עליו, ועל מקור הסמכות,
- ממד 'הסמלה'- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
- וכן 'ערך' קונקרטי לקידום של סוכני הדת, המתווכים בין המאמין לאידיאה.
- וכן, דת לא מחוייבת להכיל אל,
מהטעמים- אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
ניתן להתייחס ללאומנות כסוג של דת, נטולת אל. - האם יש בסיס ליומרה להטיל על רוב המאמינים, אדוקים ככל שיהיו, את מהות האל?
חוסר היכולת של מאמין להסביר את קיום ה'אל', לא משפיע על היות האל או לא, כמובן, ועם זאת מחזקת את התפישה של מרכיב האמונה והציוויים הנלווים- דת.
- אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
לעיתים מכילים ל- ומדירים מ- 'דת' באופן שגוי:
- יש מי שמודר מהדת, עצמאית או על ידי אחרים ומתוייג כ'חילוני' בשל העובדה שאינו ממלא חלק או את כל המצוות –
- הוא עדיין יכול להיות דתי. בגרסה העצלה.
- אהדה לקבוצת כדורגל אינה בבחינת 'דת', שכן אין ממד ציווי.
- אין להחליף רצון חזק, או אפילו התמכרות בציווי מילולי.
מינורי בתקרה
- במסעדות פריז המחירון תלוי בחוץ.
- הסיבה לכך, כך שמעתי, שנפוליאון בהיותו קצין צעיר אכל באחת המסעדות,
- לא היה לו במה לשלם, ונפרד משעון הכסף שלו.
- כקיסר תיקן את התקנה.
- אז אני שואייל- האיש שכבש את כל אירופה, נכנס לסיטואציה שלא שיער את תקרתה?
פסימיות
ייחול החוזה שתחזיתו לא תתממייש.
השתכשכות באחווה
- האם מסת מפגינים כפול האנרציה עושה את דרישתם צודקת יותר בעיני
- עצמם?
- אחרים?
- האם התנהלות הביחד-נס מעצימה את מחשבתו העצמאית של האינדיבידואל המשתתף?
יוקר הזמן
האם המעיד על זמנו כיקר בעצם, לא מעוניין להקצותו לאחר?
- כלומר, לא בחינם?
- לעיתים, גם הכרה בהקצאת התשומה עשוייה לשמש כתשלום מספק.
נדיבות – אחיזה תודעתית
שלא לנקוט ב'הגדרה'
צמצום
מניח, שתפישת הקופאים בכלוב מסורג במרכז האוטובוס על מידת טעויותיהם מוטה לכיוון ה'פחות' טעויות ממה שטעו בפועל.
מן נטייה אנושית שכזו. תפישת ער עצמית.
כך, אני משער שגם במובהק, דעת רוב האנשים על נדיבותם גבוהה יותר מאשר תפישת סביבתם אותם.
נדיבות –
מידת הזמינות
של הקצאת ונתינת משאבים
לקידום טובת אחר,
בתמורה לסיפוק רגשי.
נדיבות:
נכונות עצמונית לתת♠ טובין, בעל־ערך לנותן
– טובין ריאלי, שווה כסף או זמן, או רעיוניות כאנרגיה תודעתית –
לבעל־תודעה♣ אחר,
במטרה להיטיב עם אחר,
כשהתגמול לנתינה הוא רְווִייָת סיפוק והנאה מהטבת מצב האחר מהמצב טרום הנתינה.
רגולציית טובין, בעיני הבוחן
- חסכנות– מניעת נתינה, התואמת את תפישת הבוחן.
- קמצנות– מניעת נתינה שאינה תואמת את תפישת הבוחן.
- נדיבות– נתינה, התואמת את תפישת הבוחן.
- פזרנות– נתינה שאינה תואמת את תפישת הבוחן.
פתטיות
אחיזה תודעתית
- הפער בין אופן תפישתו הערכית של פרט את עצמו
לבין תפישת סביבתו הבוחנת, - כאשר תפישת הסביבה נמוכה או שלילית יותר.
מי שמך?
לתהיה 'מי אתה ש…' תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע מתבקשת התשובה, ש'השואל הוא שהסמיך.'
מציאות תפישתית
אחיזה תודעתית
גירוי נתפש בתודעה באמצעות חוש אחד או יותר,
מעובד, ניתן לתמלול ולתקשור,
ויכול להיתפש עצמאית באופן דומה על ידי תודעה אחרת.
אחיזות
בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.
יורם קניוק
מה זה ויתור על יהדות?
"מכיוון שהשבוע ויתרתי על היותי יהודי,
איני מרגיש צורך לבקש סליחה, שיבקשו ממני או בכלל להשתתף בחג הזה."
האקט הביורוקורטי נועד להיות צעד אחרי האקט התודעתי, לא לפני, הלא כן?
האין כאן רתימת עגלה לפני החמור?
האם אינדיבידואל רציונל רדיקלי, באקט הירואי, מגדיר זהותו/ אמונתו על פי תמונת ראי למה שהוא מתנגד?
רואה בכך שלוש בעיות:
- הזהות וההגדרה אמורה להיות אישית,
- זהות אמורה להקדים את הביורוקרטיה,
- הזהות אינה שווה בחשיבותה לאקט הביורוקרטי.
הטיות פרדיגמטיות
- מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
- הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
- המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
כיבוד אמונה ליברלית
מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.
- הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
- האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
- הרציונל- המעשה נעשה 'לשם שמיים' לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
- למאמין חשוב הכיבוד-
- הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
- והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
- אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.
אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.
- תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
- היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
- מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
- אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
- אישית-
- אינני מאמין למאמין שמצהיר ש"איש באמונתו יחיה", זה אוקסימורון.
- מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
אֱמונה
– אחיזה תודעתית
שלא לנקוב ב'הגדרה'.
אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות, נכונות, לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית ניתנת להוכחה*** על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.
תשומות אינטלקטואליות
האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?
תוצרינו הסוציו־מנטליים
הצדקה ערכית
תוצרינו הסוציו־מנטליים נחלקים לשניים:
- חלק אחד מחיינו המנטליים אנו מקצים לחקיקת חוקים וכלילת כללים,
- באחר, אנחנו מחריגים עצמנו כיוצאי דופן מהחוקים שזה עתה כוללנו.
סלוואדור דאלי:
"The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist."
"ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט."
אוסף ציוויים, ערכים ומסרים להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון, נשען על מרכיב אמוני קיים באישיות המאמין המבועת מהלא מובן והבלתי נשלט ומייחל לבלתי מושג, מונח על מצע סיפורי בדוי תומך.