לתהיה 'מי אתה ש…' תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע מתבקשת התשובה, ש'השואל הוא שהסמיך.'
גירוי נתפש בתודעה באמצעות חוש אחד או יותר,
מעובד, ניתן לתמלול ולתקשור,
ויכול להיתפש עצמאית באופן דומה על ידי תודעה אחרת.
בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.
"מכיוון שהשבוע ויתרתי על היותי יהודי,
איני מרגיש צורך לבקש סליחה, שיבקשו ממני או בכלל להשתתף בחג הזה."
האקט הביורוקורטי נועד להיות צעד אחרי האקט התודעתי, לא לפני, הלא כן?
האין כאן רתימת עגלה לפני החמור?
האם אינדיבידואל רציונל רדיקלי, באקט הירואי, מגדיר זהותו/ אמונתו על פי תמונת ראי למה שהוא מתנגד?
רואה בכך שלוש בעיות:
מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.
אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.
שלא לנקוב ב'הגדרה'.
אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות, נכונות, לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית ניתנת להוכחה*** על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.
האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?
תוצרינו הסוציו־מנטליים נחלקים לשניים:
סלוואדור דאלי:
"The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist."
"ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט."
אין הדבר חדל להיות אמת רק משום שלא מתקבל על דעת הרבים.
נאמר, ובבורותי איני יודע היכן.
נורמטיביות: התנהלות קונפורמית, מתכנסת לסטנדרטים של הסביבה המקיפה.
סבירות: התנהלות פרט שתודעה אחרת, בלתי תלויה, מבינה, מזהה בה היגיון.
אלה שתי התנהלויות שבחלקן חופפות. להמשיך לקרוא הבחנה נורמטיביות – סבירות
ב 1991 עבדתי עם רולנד.
גאון.
התפר שבין אמנות לטכנולוגיה.
היה אלוף dos, מערכת ההפעלה שקדמה לחלונות.
אז החלה מיקרוסופט לצאת עם חלונות 1.0.
לא רצה להגר- "יש מקום לציור ולצילום", שגה בתפקיד הטכנולוגיה ביחס לאמנות.
"צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית."
.Feigned modesty is like authentic vanity
בני מצא בהארץ 17/4/2013:
"בלי היהירות שבענווה הכוזבת ובלי שפלות הרוח הכוזבת שבענווה"
("הדוב" William Faulkner, בתרגום אמציה פורת.)
נראה, שמי שנצמד לפרוטוקול התנהגותי מאובחן, נתפש כפרסונה איכותית יותר ממי שלפני צומת החלטה, מקבל החלטה איך להתנהל, בכל אירוע מחדש.
האם החווה חוויה יכול לחוותה ללא תמלולה?
מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע, הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
בעצם, כל פעולה אנושית שחורגת מקיום חיים.
סט ערכים התנהגותיים, אסתטיים, תקשורתיים, המשותפים לקהילה.
