הטובין דומה, היתר – לא
יש הבדל בין טובין שניתן לזה שנלקח,
לבין טובין שמוטב פוטנציאלי רצה ולא קיבל.
דחיית מועמדות למשרה, אינה דומה לפיטורין.
טיעון 'השתקה' של אמן או עיתונאי לקבל במה במקום שלא קיבל אותו שונה, פחות, מזה של מי שפוטר.
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
"המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע."
אחד, לא-חשוב-מאיזו-עדה, התעורר ונחרד לגלות שביצה שלו – שחורה.
התבאס, מישש, לחץ, פיצ'פץ', קבע תור לרופא.
הדוקטור שאל לסיבת הגעתו "אשך שלי השחיר" ענה.
הדוקטור הורה להפשיל ת'מכנסיים, הביט בביצה ופסק "פטריה שחורה וייטנאמית. לעקור!"
ההוא נלחץ, רצה סקונד אופיניון, אץ לאורולוג בכיר, פשט תחתוניו ולפני שתיאר את הבעייה הספציאליסט שהציץ חרץ – "פטריה שחורה וייטנאמית. להסיר!"
בכל זאת, אשך.
נסע לוייטנאם, לסמכות העליונה לענייני פטריה שחורה וייטנמית.
המומחה הורה להפשיל ת'מכנסיים, בחן את שק האשכים.
הבחור שאל "פטריה?"
הספציאליסט הנהנן.
"שחורה?" ווידא.
"אהההם" אישר, הפרופסור.
"לחתוך?" שאלה באימה.
"אין צורך" נענה "תיפול לבד!"

מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.
מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול 'טלית ברמה אחרת'; על חשמל? סוללות? נטענת?
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותית קודם להערכת מצב רציונלי.
אם סמוטריץ' הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
ביידיש, כלומר באנגלית, vocal fry, נשמע טוב יותר.
בשנים האחרונות, אני שומע מדברים ומשחקים בקולם.
בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. עוד מעט יגוייר – מגוייר, כבר בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
לאן הגענו'ארררייפוטייפובסקי', חיקינו את המורה לכימיה, הקפוצה מרומניה. למד איתי בכיתה י'1, הריאלית. שנה. עלה מבריה"מ, טשקנט, טרם התפרקותה ל'חבר העמים לשעבר' בעליית שנות ה-70. ביטחון עצמי של אי אפשר עלי. עור חלבי, גבוה ובה בעת בריון מוצק בתצורה הגוצית דחוסה, בנוסח מרימי המשקולות או המתאבקים מהקשת הטטרית – אוזבקיסטן קירגיסטן טג'קיסטן קזחסטן טורקמניסטן אזרבייג'ן גיאורגיה. הרכיב משקפיים ייחודיות, עבות עדשה ומסגרת שחורה, עבה אף יותר. להמשיך לקרוא משקפיים ומגבעת
חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.
הומור 'מתוחכם', נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
מאפיין תפישתי זה הוא 'טביעת תודעה' שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.
שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.
אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אבסטקרט (הפשטה),
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
'דווקא', קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.
בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.
אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט,
'שמחות', אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?
"של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש."
הימנונים, תצוגת התכנסות הזדהותית מצמררת, בעיקר לשמע הימנון האחר.
קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,
הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.
'אני/ הוא, אוהב את המדינה', הדגש, ה' הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.
מה זה 'אוהב את המדינה'? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה
רוכב על הירקון דרומה, משתחל בין נתיבים בתנועת חול מועד כבדה.
כמה עשרות מטרים לפני, שלושה שוטרים ליד ניידת מנופפים לכיווני במרץ. נראה שאורבים לדו-גלגליים. אני נוקש על מפתח הלב, מסובב ימינה שמאלה כף יד פרושה בתנועה אוניברסלית are you talkin to me?
כן, מאשרות בהנהוני ראשים נמרצים שתי שוטרות ושוטר.
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת 'הבוחר אמר את דברו, ש…', אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח 'רצון הבוחר' לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.
במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.
יש מצביעים המסבירים את הצבעתם כהצבעת 'מחאה', דווקא.
יש מפלגה שחרתה על הקמפיין שלה את הדווקא הזה.
וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר? במודע.
מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי