מחוות מילוליות ורגשיות כשלעצמן,
לא ממש עושות לי את זה.
אני מודע לכך שלרוב האנשים כן;
לחלקם – על מצע של יחסי תוכן ועניין,
ולחלק מהאנשים כתחליף.
לא לי,
תודה
'אלימות נורמטיבית' –
התנהגות אלימה, נתפשת כ'מקובלת' (– נורמלית)
על ידי קהילה מקומית
שאינה גורמת להתערבות רשויות,
ובתרבויות אחרות מצריכה הגנת חברה על פרט עליו הופעלה.
במוסקבה, הכישור המרכזי לפקידת קבלה, פרונט-דסק, פרונט-פייס, הוא המראה. האנגלית משנית.
היסטורית, הפקידות הקודמות – מדהימות בכישור הנדרש. אחת גם הייתה איכשהו בסדר באנגלית.
השנייה פנתה לקריירת דוגמנות עיצוב שיער. להמשיך לקרוא מינורי בדיסקרימינציה
בפרדס כץ התייפחתי למי שמכר לי מיטה במחיר מופקע
ולא טרח להגיע או להודיע.
כמענה לבכיי הביא לי את "כל עכבה לטובה."
"ראשית," החנאנה שבי בעט "אנא בטובך,
חאליק מרפליקות חבוטות מסוגת עובדי האל ועבדי המיסטיקה."
"שנית," תמהתי "האם דעתו של אדוני משובשת עליו?
אם אתה כושל להגיע לפגישתנו,
מן הצדק שאם כבר, אני אתן את השורה הזו, לא אתה, הלא כן?"
מורן פותחת את הירחון הפנימחברתי, ורואה את החבר שלה מתועד בבריכה בפעילות נופש עובדים בקייץ, כשהוא מעורבב עם כחצי תריסר רוחצים ואיזה פליצה לידו. כלומר, בקרבתו. במרחק מגע.
"זאתי, מה עושה כל הזמן ליד אלירן?" שואלת מורן הידועה בתשוקתה להיות מוטבעת, כלומר- לטבעת, והמועמד, איך נאמר, מצידו, מפגין קרירות משהו, אולי אטימות, שלא לומר סרבנות נחושה.
להערכתי, אם אתחוב את פרדיקציאתי, זה זמני, הוא עוד לא יודע, אבל הוא הוכרע.
"לא שאני יודע מה קורה ביניהם, ובכלל מי זו, אבל, מה זו הקנאה הזו?" אני שואל.
"זה ככה ב-עדה" מעידה חברתה מיטל, שהיא בכלל מעדה אחרת.
"אני רואה כל הזמן שמסתובבות סביבו בחורות" מורן מבהירה את תפישתה על העובדה שחגות סביב אלירן בנות.
אלירן, איך לומר, שרמנטי, ומקפיד בהופעתו. ראיתי, איך נאמר, נאים ממנו.
מורן נראית טוב. נחושה. לא רהיטות, לא אינטלקט, יהיה גם מי שיאתגר את הקביעה לחכמה, אבל יש יכולות ומיומנויות שרידה פרקטיות.
"תגידי," אני מעיק "מה המשותף לכל מי שסביבו?" ומוסיף להקשות "ואולי בכלל נראה לך שהוא יותר שווה, כשכל מיני ציפורות ומלכות מזמזמות לידו"?
"לא יודעת" היא מבטלת את הפלסף בהינף יד, ומצמצת "אני אראה לזונה הזו מה זה." וטופחת להמחשת רצינותה על התמונה.
תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהנום. חם רצח. לח מוות. בִּתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.
באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים. להמשיך לקרוא מינורי בבטיחות הדעת
נעמי, סמנכ"ל בחברה עסקית חשובה. אחראית על משאבי אנוש. בפרשנותה הפרקטית את תפקידה היא אחראית על פרוצדורה, ביורוקרטיה, אדמיניסטרציה, על שלל ומכלול היבטיהם.
בין המתממשקים עם פועלה, יתקשה למצוא מי שיאשימו אותה בחמלתיות יתר או בסתם 'אנושיות', כשהיא מטפלת בסוגיות אנוש. בירו-מכניסטית. גם בתגובותיה הרגשיות.
גילוי נאות וסיוג: בתגובותיה כלפיה סוגיות אקסטרינזיות. תגובות שעוסקות בה ישירות, מחלצות הבעות, מלל ומעש על מצע רגשי מובהק. להמשיך לקרוא מינורי במשאב האנושי
מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא בעליהם של חידושים טכנולוגיים. לא סתם רוכש, חמוש באידאולוגיה יישומית אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשגרסת הפשרות יוצאת, מעגלת הפינות, במותג נחות מעט, אחרי הקנאק של הורדת המחיר – אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד