משך קריאה כ־ <1 דקות
מי שמדבר
- לאלוהים,
- לעצמו,
- לחיית המחמד שלו,
- לחפץ,
מה יותר*, אם עושה זאת לבד או בנוכחות אנשים?
* מביך/ מעורר אהדה/ השראה/ הזדהות/ הכמרת לב/ לעג/ דאגה/ פתטי/ עצב/, דיכאון/ שמחה.
מה יותר*?
תגית: אמונה ודת
כוחן של מלים
משך קריאה כ־ <1 דקות
מייחסים למלים כוח.
גם אני.
מתלבט האם כל מה שיש לנו זה מלים או כמעט כל.
ועם זאת, לא מסכים עם ההנחה הרווחת שהמלים מעצבות מציאות.
הן לא.
מלים יכולות להניע לפעולה.
פעולה משנה מציאות.
מלים לבדן, יכולות להעביר תיאור תפישה, ובמקרים מעטים ישנו תפישה, תודעה.
פרידה מִמֵּתים
משך קריאה כ־ 3 דקות
חיים נורמטיביים, מות סבירות
מה זה הדבר הזה ‘פרידה ממת(ים)’?
מבין מה זה פרידה מחיים; שיח אקטיבי בין שניים שיתראו בעוד זמן רב או כלל לא.
עמידת אנשים, מעל גופת מת, סמוך למותו או על סף קברו של מי שהיה פרסונה יקרה להם, מחלצת גם מאנשים אינטליגנטיים, רהוטים, דמויות שחלקן מהוות מושאי חיקוי לאחרים, אמירות ובהן להמשיך לקרוא פרידה מִמֵּתים
התנשאות מעמדית
משך קריאה כ־ <1 דקות
ההכרה ש-
- לאום,
- קבוצה אתנית,
- אינדיבידואל,
נעלים על אחרים,
לא תוטמע אם הנמוכים יותר לא ישתפו פעולה.
האמנם?
משך קריאה כ־ <1 דקות
יותר ממה שהיהודים שמרו את השבת, השבת שמרה אותם.
כנראה הכוונה כ’יהודים’.
האמנם כאינדיבידואלים?
אגנוסטיזם
משך קריאה כ־ 1 דקות
אגנוסטיות זה סוג של דתיות עצלה.
כלומר, אין מחוייבות לעיסוק בהוכחת האל חסרת התוחלת,
או בקיום מצוותיו חסרות הערך הנתפש המיידי.
תעתועי דת
משך קריאה כ־ 1 דקות
בדת, בבסיסה, ישנו התעתוע ב-
- באקסיומה הבסיסית שעליה מונח מבנה עם שאיפה לרציונליות,
- אם ישנה הנחה בסיסית שלא נסמכת על רציונל נתפש, אם ההנחות שמעליה מקיימות קשר רציונלי ביניהן כבר לא רלוונטי, ולא משפיע לאחור על תקפות ההנחה המקדמית.
- וכן, הריצוד בין מה שניתן להבנה למה שלא.
- יש מי שבחפשו הסבר לתחכום הבריאה, באין היכולת להכיל את מורכבותה מחד, ובמוגבלת של היכולת להhשאר ללא הסבר רציונלי, יראה בה את ההוכחה לקיום האל בשאלה ‘בהיעדר בורא איך היה ניתן לברוא את מה שבלתי ניתן להבנה ולתפישה?’
- ובתעתוע משלים- במופלא ממך אל תחקור.
ועם זאת, התעתוע העיקרי הוא, שקבלת האמונה במהותה אינה רציונלית, לכן לשוות לה ממד רציונלי הוא תעתוע, שכן ההחלטה לקבלה היא מקדמית, טרום רציונל.
לכן, אמונה שנסמכת על אמונה, שלא מחפשת תעתוע לוגי כדי להוכיח את עצמה, תעתועית, היא רציונלית יותר.
וואלה?
מה שלא רציונלי ניתן לדרג את מידת אי-רציונליותו?
יפ, ניתן לשערך את מרחקו מרציונל.
מעֲרֶפֶת
משך קריאה כ־ 1 דקות
תנאי מתלה
הגדרת טרום הפעלת מעשה,
או מניעת המשכו,
תנאים המאפשרים את עשייתו, או את מניעתו.
את התנאים יש לנסח ב off line, בנינוחות המזגן– בקור הרוח, בשיקול הדעת מחוץ ללחץ רגשי תחושתי של גורמי מעטפת בעת קרות הסיטואציה.
מה הקו בין המעקה שאיתו נכנסת הפרסונה לסיטואציה, שנוסח מחוץ לה, לבין הגמישות המחשבתית שמופעלת על הפעולות בפועל?
לא ברור.
כן ברור הוא השוני האישיותי המאפיין בין
- איך אנשים מפוזרים על המנעד בין נחישות נצמדת לתנאים פרלימינריים, לבין נידפות/ גמישות/ חופש הפעולה מול מציאות קונקרטית,
- והתחומים בהם רמת הנחישות/ נידפות מתבטאת.
ו-כן, זה מכניסטי.
נתפש כלקוח ממנגנונים אישיותיים, מכניסטיים.
כך לא מקדש נשאפות ספונטניות קולית אותנטית.
גיאוגרפיה דתית
משך קריאה כ־ 1 דקות
מקס וובר אבחן בספרו The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism שחלקה הדרומי של אירופה (וכן מרכז ודרום אמריקה), הקתולי, פחות מפותח כלכלית מהצפוני הפרוטסטנטי. שִייך לערכים דתיים המשפיעים על הכלכלה.
בנוסף לאבחנה האנכית, נדבכי הרוחב באירופה – קתוליות בדרום, פרוטסטנטיות בצפון – ישנה אבחנה אופקית: במזרח אורתודוקסיות, במערב פרוטסטנטיות, על שלוחתו האנגליקנית.
הקתוליות גראפית אייקונית, מתווכת בין המאמין לאל, פשטנית למאמינים. ‘הכי קרוב לעבודת אלילים‘ היינו אומרים בדרום אמריקה ב- 1985.
ב-2010, בשהייתי במזרח אירופה, התרשמתי שהאמונה האורתודוקסית לא פחות גראפית ואולי אף יותר מגייסת את האל באמונות, נדרים, ושבועות בפרקטיקה מסייעת למצבים קיומיים השרדותיים.
ובמלים אחרות- האורתודוקסיה היא יותר ‘אמונתית‘, במובן שמשמרת קשר ריאליסטי קיומי בין מה שקורה בין אוזני המאמין למציאות האונטולוגית בחבלי אמונה חזקים אף יותר יותר.
אולי (גם) מכאן נובעת התנשאות הקתולים על האורתודוקסים? אולי בשל כך חטף סטאלין את הג’ננה על הדת כסם להמונים? לא רק נלחם באמונה אלא גם ניתץ את הממסדים הדתיים, ניפץ כנסיות, במטרה לתעל את האנרגיות המיסטיות לתוצרים ריאליים ברי רתימה לאומית?
(אני נחשפתי ל-)תוצרי דיכוי גילויי האמונה הדתית הקומוניסטית בגילויי אמונה חזקים של אינדיבידואלים, עמוקים – אמונות טפלות – אך בהדרת האל והריטואל הדתי.
בהמשך, עם התחזקות אמצעי התקשורת ונגישותם, האם תהיה היחלשות השפעת הגיאוגרפיה להיקבצות דתית? ואולי פחות מהתפתחויות תרבותיות אחרות, בשל התממשות הסטיגמה שדתיות כקהילתיות פחות מעודכנת טכנולוגית ולכן פחות מושפעת מהתפתחות התקשורת?
דיאלקטיקה של דתיים
משך קריאה כ־ 1 דקות
דיאלקטיקה דתית, כשמפעפעת מחוץ לשיח הדתי, משליכה על המחוזות החדשים את התפישה הדתית/ אלוהית:
ההנחה המקדמית, אקסיומטית, את קיומו של האל, הונחה. כעת רק נותר רק להוכיח אותה, וזאת באמצעות גיוס חיוויי מציאות התומכים בהנחה הא-פריורית הבלתי מוכחת, ושלילת הסברים אחרים, ככופרים בעיקר.
כלומר ביטוי ההוכחה לְמה שהוחלט על קיומו מראש.
בעוד שבדיונים תיאולוגיים זה ברור, מובן, מקובל, ההשלכה על מחוץ להם מרתקת, נפוצה בריבוי שיחות, ובולטת בניתוחים כלכליים, בהשקעות, ניתוחים טכניים, המתיימרים להבין את הכאוס, לסדר את הרנדומאלי.
אלה לא מסתפקים בהתמודדות עם אי-ההבנה ובמקרה, אלא מחפשים את חוט השני, ההגיון שמאמינים שקיים אך סמוי, זמנית ורק לבינתיים.
למה יש להוכיח את מה שהונח כקיים? מפני שאמונה חזקה ככל שתהא, יכולה לגרום לפעולות ענק, לקידוש השם, לשלילת חיי אחרים, ואולי אף של המאמין, אבל דבר פעוט כהליכה למכולת- לא מאפשרת.
הרצון להסבר ושליטה לא מסתפק בהנחה המקדמית, שאכן יש סדר. בוראים את תפישת הסדר, מחפשים אותו בהוכחות בהמשך לקיומו על סמך הבריאה הראשונית. מין סביבון פרפטואום מובילה, שמזין את עצמו.
ישבתי בקפה. מאחורי זוג צעיר שישב עם ‘פותחת בקלפים’. אני שומע אותה- מדברת בהגיון נפלא לאזני- "יש איזונים, אלוהים מרים את מי שלמטה מוריד את מי שלמעלה".
מנחת האלים
משך קריאה כ־ <1 דקות
קאדי, כומר ורב מחליפים התרשמויות מקצועיות איך להתנהל עם כספי צדקה.
- הקאדי: אני אוסף את המטבעות, מעיף הכי גבוה לשמיים. כשנוחתות, את מה שנוצץ מעביר לצדקה ואת המלוכלך- אליי.
- הכומר: אני משרטט על הרצפה קו. זורק לשמיים בכל כוחי. מה שמצד ימין לקו אני מקצה לצדקה, היתר- אליי.
- הרב: אני מותיר את ההחלטה בידי אלוהים- אני מעיף אליו, בכוונה מלאה. מה ששומר לעצמו- שלו. היתר- אליי.
סליחה
משך קריאה כ־ <1 דקות
זה הכרת הפוגע בהורדת רמת חיי אחר.
להכרה זו, יש תכלית-
מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו. להמשיך לקרוא סליחה
טקס
משך קריאה כ־ 1 דקות
פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה לצרכים תודעתיים.
- כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
- הסמלה- התמרת חפץ או פעולה לרעיון מופשט.
- בטקסים עם מרכיב אמונתי, יש ‘חסינות’ תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי- ‘מקודש’.
כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט. - ממד ההסמלה מכיל מרכיב לא רציונלי,
- תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
- תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
- לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
- לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות ‘טקס‘
שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה הפעולה איננה טקסית. - מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
- ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה.
– עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
- לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות ‘טקס‘
- לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
- ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
- התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
- התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.
- ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
הסמלה
משך קריאה כ־ <1 דקות
- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו הבסיסית, ו-
- קשירתו להוויה אחרת.
מבטחינו באל
משך קריאה כ־ 1 דקות
ריבוי אנשי מכירות יראי שמיים
חברת פורקס – עיסוק בתפר שבין השקעות להימורים חוקיים.
במיקרו אנווירונמנט – ישראל מעצמת פורקס בינלאומית, מוכרת לריבוי מדינות בעולם – התפעלתי מהתופעה הרווחת בין אנשי המכירות של: ריבוי הדתיים, מתנועת ההתחזקות כלפי פרקטיקה דתית במהלך העבודה, חבישת כיפות שחורות, התכנסות יומית לתפילה משותפת.
ההסברים האפשריים לעובדת קיום פרקטיקת הדת בסיטואציה המסוימת, שחורגת מהמצופה לעובדים בחברות הטרוגניות דומה, ואופיינית לפעילות פורקס:
- להבחנתי, העיסוק התכני בפורקס דומה לעיסוק בתכני יהדות-
- נשען על אקסיומה בלתי ניתנת להוכחה,
- ויש עליו תלי תלים של הנחות מורכבות, התפלפלויות לעתים סותרות.
- גיוס האל להצלחה נגד הסטטיסטיקה-
- הסיכוי להצלחה בשיחת המכירה הבאה הוא פחות מ- 1 ל- 30. כדי לגייס אנרגיה את האנרגיה והאופטימיות יש לפנות לכוח עליון חיצוני, שיעזור, פרילאנסר הזמין והנכון לקריאה,
- ההבנה שהצלחה תלויה בגורמים בלתי תלויים בו, במזל, גורל, מפנה לאל.
- אי-נוחות מול הסמכות המוסרית העליונה-
- לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של עשיית מעשה משיק לחוסר הגינות.
הם מתמודדים עם חוסר ההגינות המקומית על ידי ריצוי ישירה של הסמכות העליונה – אל.
- לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של עשיית מעשה משיק לחוסר הגינות.
גשר בין דתיים לחילוניים
משך קריאה כ־ 1 דקות
- השאיפה, לגשר והדברות בין חילוניים ודתיים תמוהה בעיניי. כלומר-
- כחילוני אין לי צורך ב’גישור‘.
- מבחינתי, איש באמונתו, בסמליו ובמנהגיו יחיה.
- אין לי עניין לצרף את המאמין להיעדר אמונתי.
- למה למאמין יש עניין להדבר עם חסר האמונה?
- יכול להיות שהמאמין רוצה לצרף את חסר האמונה לאמונתו, או לפחות לקבל תמיכה לתחזוק אמונתו?
- מפני שכך מתחזק את אמונתו?
- אין לי עניין לעזור למאמין להתמודד עם חיזוק אמונתו בכך שאגלה גמישות, פתיחות להיעדר אמונתי.
- מעלה את האפשרות שה”חילוניים’ המשתתפים בגישור הם בעצם ‘דתיים עצלים‘-
- פרט לתחזוק הפרקטי של מכלול המצוות הם מקיימים תודעתית את שאר דרישות הדת.
דת
משך קריאה כ־ 2 דקות
אחיזה תודעתית
אוסף ציוויים שתפקידם להטמיע אמונות באמצעות יישום פעולות למאמינים.
האמונות הן תפישות שאינן ניתנות להוכחה שתפקידן לקדם ערכים שיוצרי הדת מבקשים לקדם לטובת הקהילה ואת ראשיה, באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.- תפקידה:
- ניפוק אמצעים מנטליים, הסברים, להבנת חיוויי מציאות נתפשת,
- גזירת התנהלויות תואמות,
- לטובת שימור סדר חברתי,
כפי שנתפש על ידי מחוללי הדת והממסד המקיים אותה.
- כך, על דת להכיל
- ‘אמונה‘ הכלה של התכנות לא רציונלית – הכרה תודעתית משפיעה על יקום אונטולוגי,
- ממד ‘ציווי‘, שאין לערער עליו, ועל מקור הסמכות,
- ממד ‘הסמלה‘- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
- וכן ‘ערך’ קונקרטי לקידום של סוכני הדת, המתווכים בין המאמין לאידיאה.
- וכן, דת לא מחוייבת להכיל אל,
מהטעמים- אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
ניתן להתייחס ללאומנות כסוג של דת, נטולת אל. - האם יש בסיס ליומרה להטיל על רוב המאמינים, אדוקים ככל שיהיו, את מהות האל?
חוסר היכולת של מאמין להסביר את קיום ה’אל’, לא משפיע על היות האל או לא, כמובן, ועם זאת מחזקת את התפישה של מרכיב האמונה והציוויים הנלווים- דת.
- אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
לעיתים מכילים ל- ומדירים מ- ‘דת’ באופן שגוי:
- יש מי שמודר מהדת, עצמאית או על ידי אחרים ומתוייג כ’חילוני’ בשל העובדה שאינו ממלא חלק או את כל המצוות –
- הוא עדיין יכול להיות דתי. בגרסה העצלה.
- אהדה לקבוצת כדורגל אינה בבחינת ‘דת’, שכן אין ממד ציווי.
- אין להחליף רצון חזק, או אפילו התמכרות בציווי מילולי.
הטיות פרדיגמטיות
משך קריאה כ־ <1 דקות
- מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
- הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
- המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
כיבוד אמונה ליברלית
משך קריאה כ־ 1 דקות
מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.
- הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
- האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
- הרציונל- המעשה נעשה ‘לשם שמיים‘ לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
- למאמין חשוב הכיבוד-
- הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
- והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
- אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.
אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.
- תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
- היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
- מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
- אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
- אישית-
- אינני מאמין למאמין שמצהיר ש”איש באמונתו יחיה“, זה אוקסימורון.
- מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
אֱמונה
משך קריאה כ־ 2 דקות
– אחיזה תודעתית
שלא לנקוב ב’הגדרה’.
אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות, נכונות, לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית ניתנת להוכחה*** על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.