שיח מלפני 6 דקות
הנייד צלצל.
"כן?"
מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –
"היי, מה שלומך?"
התעניינה ידידתי החדשה,
"כן, איך אני יכול לעזור?"
הנייד צלצל.
"כן?"
מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –
"היי, מה שלומך?"
התעניינה ידידתי החדשה,
"כן, איך אני יכול לעזור?"
פוליטיקה היא מרחב שמטפל פילוסופית, יישומית, בסוגיות מקננות ב-אחו פרט–חברה–ריבון.
לכאורה, תיוג 'פוליטי' לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות של אזרח, חברה, במובן הרחב, ומדינה ומערכות שלטון.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסויימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית
סגירת מעגל – ייחוס משמעות מיתית לפעולה. או לתובנה.
'סגירת מעגל',
ועוד 'היסטורי',
מה משמעות הביטוי,
תיאורטית ופרקטית,
מעבר למלל מתיימר להצדקת אג'נדה ונרטיב פוליטי של המשתמש בו? להמשיך לקרוא סגירת מעגל היסטורי
על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.
לא כל שכן, תהליכים אנושיים. להמשיך לקרוא סיבות התרחשות
הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.
לצפייה במובייל
האזנתי לשיחה בין אטילה שומפלבי לשרוליק איינהורן בפודקאסט של רן לוי על האסטרטגיה השיווקית של הליכוד.
איינהורן מתפעל מ
בכדורגל – כרפלקציה של חיים, כדוגמא – אמירה מעין זו מתארת מקרה שאינו עומד בהתכנות סבירה לקרותו. נניח:
בהתקפה על שער, בניסיון הבקעה כדור פגע בקורה,
בניסיון שני ניתז מהמשקוף,
ובניסיון השלישי טעות של מגן דוחקת את הכדור פנימה.
לא אמור היה לקרות, וכאן בא משפט ממין זה. להמשיך לקרוא המזל הולך עם הטובים
הצורךמידע נגיש מכמה אתרים שנבחרו מראש, בהרף עין, והתמקדות באחד מהם על פי צורך. להמשיך לקרוא ריבוי אתרים און ליין
[- הפעל כתוביות]
תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.
מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט
לאחרונה נעשה שימוש רב במילה 'רק'.
במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב'רק' שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק
"ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה "פראי אדם" כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה"
נניח נאתר
10,000 צופים שהעדיפו Friends על סיינפלד,
ו- 10,000 צופים שהעדיפו Seinfeld על פרינדס.
הבה 🙄 נבדוק הצבעותיהם, רפובליקניות–דמוקרטיות: להמשיך לקרוא חברים – סיינפלד
אני מכיר בשיח 'לא אינטליגנטי', 'לא הולם', 'לא כייפי, 'מתלהם', 'מתריס', 'נמוך', 'תוקפני' ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.
אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.
אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד' אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.
כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך. להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען
האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.
לא, לא קראתי את ספרה.
להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism
בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ' ללאזוכרמה על שיח 'אהבה' לעומת שיח 'שנאה'. שאלה באריכות למה שיח 'שנאה', בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח 'אהבה'.
הפרופ' ענה באריכות ש-
ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.
עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש'אהבה', מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג'נדה אחרת מזו הנתפשת
שיח שנאה הוא אותנטי.
בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.
לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות
ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.
בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה