תגית: תרבות

אחיזה תודעתית

שלא לומר הסבר או הגדרה.

טקס רוטינה

מטרה: העצמת מאורע לכדי חשיבות מיסטית³ לאירוע,
חתונה: קשר רומנטי בין שניים.

אמצעי: אחיזת חפץ או ישום פעולה פשוטה² (או מערך של כמה)
טבעת, ברכות, ארבע מוטות וחופה, שבירת כוס

התמרה: ייחוס תודעתי, מטפיזי, לפעולה משמעות שונה מתכליתה הראשונית¹
ייחוס משמעות שונה מתכליתה החפצים או הפעולות מחוץ להקשרם הראשוני.

³ מטרה: ריגוש מיסטי

² אמצעי: יישום פרקטיקה

³ טרנספורמציה: התמרת חפץ או פעולה לאחר

• כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
  • הסמלה – התמרת חפץ או פעולה רגילים (קונקרטיים דומסטיים) לרעיון מופשט.
• בטקסים עם מרכיב אמוני, יש 'חסינות' תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי – 'מקודש' אליו הותמר.
  כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
• ממד ההסמלה מכיל מרכיב נוגד רציונליות,
  • תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
    במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
    הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
    ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
    הרציונליות הננסכת בו נוסעת מהתקפות שנורמטיביות חברתית מייחסת לו. להלן המניפולציה.
• לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
  • לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות 'טקס'
    שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה מקורית, פעולה אינה טקסית.
  • מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
  • ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה  טקס יכול להתבצע פעם אחת – הולדת תינוק 'יהודי', והמחזוריות מתקיימת כשכל פעם שנולד בן זכר ל…
    – עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
• לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
  • ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
    • התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
    • התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.

למה?

שימור נורמטיביות חברתית,

החצנה

התכנסויות שמעלות את ערך יוזמי הטקס בעיני עצמם, בסוברם שמעלה את ערכם בעיני מי שנחשפים לקיום הטקס

זוג החליט לחיות יחד. נהדר, מזמח ששנים רואים עין בעין עתיד משותף. למה להחצין? מה קורה במועד מסויים שעתידי לתהליך התמצקות היחסים, ואפילו להחלטה להקים מפעל כלכלי תומך בגידולילדים משותפים? מה הקשירה לבתי מקדש, ל'קידושים' מול אנשים שחלק מהפ הם כלל לא מכירים?