פנייה לסנטימנט מיסטי מכנס קולקטיב עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
כחיפוי על פעולה ריאלית, נוגדת פרט, חוק או סבירות,
מיטיבה עם אינטרס המסתלבט על הצאן, ולרעתם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
לפוסט מי התגנץו? נשאלתי:
"שאלה פחות מעניינת. יותר מעניין מי הצביעו מרץ?"
ואני אתייחס, כמובן –
טיפול לפנתאון בנתניהו מצד רינה מצליח, לא בגלל שזה קשה לאיש תקשורת לעמת את הנאשם עם המציאות אלא בגלל שזה נדיר. pic.twitter.com/tnhsAjroph
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) March 20, 2021
נתניהו מדגים דיאלקטיקה ושאר טיעונים שנוגעים לסטרוקטורת השיח ולא לתוכנו – "תוציאי את האוזניה", "יש לך עוד?" בני דוד של 'ממחזרים אמירות מהעבר'. להמשיך לקרוא מאפייני ימין, קונסרבטיביות #237
זווית אחרת? אוקיסמורון. זהו הסבר פשוט, סטנדרטי לנהיית המון עם תודעה דמוקרטית נמוכה שמבדיל בין אנשים על פי מיסטיקה – גזע, דת ולאום.
אמירת חזוני על היטלר הוא מהות לאומנות – טעינת לאומיות מפעמת בתודעת המונים, שנמצאת אבולוציונית במגמת דה-פרגמנטציה בערכיות פרגמנטית, מתכנסת הזדהותית.
'הבעיות' של תפישה כפי שחזוני מדגמן, עם היטלר:
במהותן אלה תפישות רגליים שבוקעות מאותה מכניקה אידאולוגית.
באבולוציה האנושית התפתחה משפחה, שבט, דת, כולן תחת מנהיגים.
ככל שהגופים המאגדים נהיו גדולים יותר, כשמרכיביהם אנונימיים האחד לשני היה צורך בכוח כופה איחוד שלוב על מצע מתמלל, לאחד את ההמון להתכנס לאידאולוגיה מיסטית.
התוכן של חזוני הוא דוגמא לתמלול מאחד המון בשרות כוח שלטוני.
אכן הלאומיות מגרה את האימפריות. אבולוציה פוליטית.
המדינה החליפה את הדת. אצל מאמינים, לאומנים, פטריוטים, דת ללא אל, עם הסממנים המיסטיים.
לאומיות היא התייחסות לשיוך ביורוקרטי למדינה.
לאומנות, בה חזוני מצדד היא טעינת השיוך בנשגבות ערכית.
השלב האבולוציוני הבא הוא הדה־פרגמנטציה הלאומית. התפתחות גופי אד־הוק שנועדו לשרת את פרטיהן העצמאיים כתחליף לגופים אמוניים לאומניים שנועדו לשרת את מנהיגיהם הנישאים על סנטימנט שימור התכנסות הזדהותית של המון.
האימפריה הרומית לא קרסה ביום אחד. גם מבנה מדינות לא יקרסו באחת. האיחוד האירופי אינו הצלחה מסחררת.
חכו – אלה תהליכים בלתי נמנעים שמתקדמים לא ליניארית, לא ברציפות ולא בסנכרון.
תהליכים אלה ניתנים לעצירה כמו שניתן לעצור רכבת עם נוצה.
אני רואה דמיון תפישתי בין חזוני לבין היידגר.
ב'פילוסופים' כחזוני, אני רואה פדופילים אינטלקטואליים, שנהנים מהחדרת רעיונות אמוניים, לאומניים, לטובת סיפוק עצמי, לתודעות חסרות ישע.
כמיהה למנהיג מיטיב, מגן, מחסן.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תחושת מודרות,
הזדהות רגשית עם מנהיג כסמל לאומי נערץ,
תפישה מיסטית של מעשיו,
שכנוע שאינו ניתן להחלפה,
התעלמות מפגיעה בדמוקרטיה, מעימותים עם שלטון חוק, עם גופי בקרה שלטוניים, אקדמיה ותקשורת,
תפישת תאוות שלטונו כאינטרס אישי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
[אני] לא.
תפישת עולם היא תוצר הטמעה חינוכית, תרבותית, על מצע נסיון חיים ובקרה אינטלקטואלית.
בעלי תפישה שונה זכאים, כמובן, לחיים מצויינים, ועם זאת השוני התשתיתי מהווה מכשול לחיים הרמוניים משותפים.
דעה פוליטית שונה היא מראה אותנטית לפערי מכניקה תפישתית, שוני ערכי תרבותי תשתיתי.
— יאיר דיקמן yair dickmann (@ydickmann) February 25, 2021
אין. אידאה מוטבעת בכריזמה נערצת.
בכל עת, תרבות, גאוגרפיה ושפה.
די בטיעון, במופע, בחיווי, במעשה אחד,
לתקף סנטימנט אידאי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ציפייה ודרישה להגנה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
משאלה מכמירת לב שלא יכולה להתממש.
על פי רוב מקושרת לאימת גהינום –
אימה מכמירת לב שמתייגת מציאות בלתי אפשרית.
פריבילג לופת שלטון, מנתץ דמוקרטיה, מתעמת עם מוסדות ושלטון חוק.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
"בגללכם, אתם גרמתם לי להצביע ל…"
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
כבמונרכיה – גם בני המשפחה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אנשים יודעים מה עיקר ומה טפל בחיים. במה לטפל עכשיו, במה לטפל אחר כך, במה לטפל אולי ובמה לא לטפל כלל. אני אחוז קנאה, ותשעים ותשעה אחוז חסר אונים. מראש לא מובן לי למה אומרים "לטפּל בעיקר". להיות תלוי ככה בדגשצ'יק בפ"ה. לא יבוא לו לבוא ונקבל "לטפל בעיקר" ואז מה נעשה? רק על זה אני נמרח כבר שעה.
להמשיך לקרוא טיירי וידר – Caetano Veloso ו- Chico Buarque
לעג לתוכן וליוצריו בחסר כישורים להבנתו.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תיוג תוכן מורכב, רהוט, כ’התנשאות'.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
גזירה שווה בין מהויות נפרדות וסדרי גודל שונים
להצדקת עמדה מקדמית.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
לשליט מיטיב.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מומחיות בתחום צר.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
