בריאת עבר למימוש ערך | לוגיקה להצדקה
נרטיב
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 לרוב של קולקטיב
🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.
רציונליזציה
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 לרוב של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.
#רצי1נל
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 לרוב של קולקטיב
🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 לרוב של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.
#רצי1נל
ייחוס סבירות והיררכיה לוגית,
בבחינה לאחור,
לפעולות שננקטו או שינקטו,
תוצרי התניות וסיפוק רגשי, או שהתבררו כטעויות בשיקול דעת,
ברטרוספקטיבה לאחריהן,
לצורכי התאמות ותחזוקה רגשית
בעת בחינתן.
__________
https://gemini.google.com/share/2a30d70a23e4
#רצי1נל
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
#רצי1נל
יתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות♣.
♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.
♣
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.
#רצי1נל
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
#רצי1נל
חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/frSKeJ4Uv6fE5GBnDMCBm
#רצי1נל
מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.
קהילות התמירו והטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ולחוקים ניתנים לאכיפה.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/CC7XvCWXENtQtuttNpMMC
#רצי1נל
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
לא ניתן ליישם חופש מוחלט.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/ndQgyds65ieZxshpWNpaa
#רצי1נל
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
🟧 אורגנית –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
__________
https://gemini.google.com/share/e2389334d963
#רצי1נל
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק, נדיב' – התמרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
#רצי1נל
עלבון של מתכנס הזדהותית לקהילתו (– לאומן)
שחש פגוע אישית מכך
שחברי קהילה אותה הוא עוין, משתמשים להנאתם במושא הזדהותו –
פריט ממשי (מאכל, לבוש) או רעיוני (ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטובין שהופקע מחזקתו האישית ונתפש לדידו כמאומץ על־ידי קהילה אחרת.
#רצי1נל
פעילות אנושית, תוצר תקשורת מקדימה,
חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, הישרדות והתרבות.
בשימוש רווח:
סטנדרטים אסתטיים
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
__________
מה הטקסט הבא מגדיר:
פעילות אנושית תוצר תקשורת מקדימה, חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, השרדות והתרבות.
הטקסט שציינת מגדיר את המושג תרבות (Culture), ובמקרים מסוימים הוא משמש גם כהגדרה רחבה לאמנות.
הנה הסבר קצר על מרכיבי ההגדרה הזו:
פעילות אנושית ותוצר תקשורת: התרבות אינה עוברת בתורשה ביולוגית (בגנים), אלא היא משהו שנלמד, מועבר ונוצר דרך אינטראקציה ושפה בין בני אדם.
חריגה מפרקטיקה קיומית ואינסטינקט: בניגוד לבעלי חיים הפועלים בעיקר על פי דחפים הישרדותיים (חיפוש מזון, הגנה, התרבות), האדם יוצר לעצמו עולם של משמעות.
מעבר להישרדות: התרבות כוללת את כל אותם דברים שאנחנו עושים למרות שהם לא "הכרחיים" כדי להישאר בחיים מבחינה פיזית – כמו טקסים, חוקים, אמונות, יצירה אמנותית ופנאי.
מדוע זה חשוב?
הגדרה זו מדגישה את ההבדל בין הטבע (מה שקיבלנו כנתון ביולוגי) לבין התרבות (מה שאנחנו יוצרים ומוסיפים על הטבע). היא מראה שהאנושיות שלנו נמדדת ביכולת שלנו ליצור עולם סימבולי שמעניק טעם וערך לחיים, מעבר לעצם הקיום הפיזי.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
מינויים תומכי ריבון פרסונלי –נֶתֶץ שלטון־חוק סמוי,הרס דמוקרטיה גלוי,בתמיכת המון תודעה דמוקרטית נמוכה,שמייחל למנהיג סמכותני.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי מוזיאון תל אביב.
מכלול היבטים של מעשי אדם.
יישום סטנדרטים של התנהגות אנושית והעדפות אסתטיות.
קהילה, תרבות, מובחנת ערכית התנהגותית.
כששתי תרבויות, קהילות מובחנות על ערכיהן ההתנהלותיים והטיותיהן האסתטיות, מקננות אחת ליד אחרת צפוי מעבר אנושי, פעפוע, ביניהן.
בבחירה חופשית אנשים מכווננים את נוחותם על מצע החברה בה מקננים.
במבט־על, השוואה בעצימות מגמת הפעפוע של פרטיהן יחשוף עליונות תרבותית.
פעפוע החוצה של תרבות מצטמקת מקשיח את ליבתה ומסלים פעולות התגוננות, התכנסות, הסתגרות והקצנה משמרת צביון של מנהיגיה. לשימור אחיזתם, נגד המגמה.
התרבות האקלקטית, הפחות נשלטת תקלוט מפעפעים, בעוד שהתרבות המשמרת צביונה, תתמצק ותקטן.
התממשקות בין פרטי חברות מעורר פעפוע.
מעבר לתרבות משילה מסורות ואיסורים שתכליתם מיצוק ציביון הוא קידום.
פרוגרסיה.
התכנסות לקהילה צביונית, מתאפיינת בטקסים מסורתיים, ממחזרת ומטמיע מסורות ייעשה בעקבות רווח אישי מהמצב או ממצוקה. המצוקה מתנחמת בספיחת תמיכה מהקהילתנות, מדמויות סמכותניות, או ממימוש אמוני של ייאוש בוטח בכוח עליון מארגן.
ריאקציה.
אני תוהה: מה היא 'אהבת חינם'?
האם יש אהבה כשלעצמה, ללא סיבה או משמעות?
האם תביעה ל'אהבת חינם' היא בעצם רצון של מישהו לקבל משהו שלא מגיע לו ללא תשלום?
האם ייחצ"ון 'אהבת חינם' הוא מניפולציה של בעלי עניין מסתלבטים על המקשיבים להם?
האם 'אהבת חינם' היא רטוריקה של בעלי תפישה אמונית לאומנית?
מה זה השטויות האלה?