אישית, מתחבר לכל כמיהה לשלום,
ומחייב המשך מאמצי הגעה להסדרי בכל מקום באשר הוא, בדגש במזרח התיכון, במנותק מהערכת סיכויים.
עם זאת,
מלחמה מהווה הקצנת מצב של 'ייחול לסיפוק צורך הישרדותי',
וזאת ברמת השפעה שונה לכל פרט, מבנה חברתי, ארגון, מדינה, עצם המתממשק עם השלכותיה,
במנותק, כמובן, מהיותו התוקף, המתגונן, הצודק, הנבל, המנצח או המפסיד. להמשיך לקרוא מלחמה זה רע?
לידידי הנערץ עסק אינטרנטי.
מחזיק תשתית תקשורת שעולה לו 2,000 ש"ח, לחודש.
חבר שעובד אצלו בשידוכי, המליץ לו לחסוך 75% מההוצאות על ידי הסתפקות צריכת 10% מהתשתית.
"אתה מציע לי הצעות דיקמן?" גער בו.
כשהחבר סיפר לי, הנדתי בצער, שזה ההבדל בין אופטימייזרים קטנים חסרי חלומות, לבין יזמים שמניחים תשתיות משרתי תקווה, מעוררי מוטיבציה והשראה.
נוסע מאחורי אוטובוס.
רואה את המודעה המתכוונת למכור מכונית אמריקאית, קטנטנה:
חמש מעלות למכונית:
ובתרגום, "דביל בן הדור החדש, צ'מע לנו, אנחנו בעניניים, מבינים מה מעניין אותך. לך לאמא המבועתת ממך שלך, עשה לה פאניקה שתקנה לך ת'אוטו."
יכול להיות שהמכונית מעולה. הפרסום החדש, הוא העניין.
חנה מְתַנָה לי על בנה בן ה-30, שלא מצליח להתמיד בעבודותיו המזדמנות.
בולי, בעלה, היא מדווחת, אוכל ממנו קש.
למה קש, אני שואל.
מפני שהוא משלם את חובות הבן מדירות שכורות וצריכות מעבר ליכולותיו, היא מבארת.
ו-למה בולי אוכל קש, אני מעיק, הפרדתם חשבונות, משהו שלא ידוע לי?
אתה יודע, היא מסבירה, אני מנהלת חשבונות, אבל אני מזה לא רוצה לשמוע, הוא זה שאוכל את הקש.
בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים. להמשיך לקרוא תמונת מצב
חבר, לא חשוב מאיזו עדה, נסע עם בניו ל-לא-חשוב-איזו-תפוצה.
בחוף, אח ביקש מהאב כסף למסאז' רגליים עבור אחיו. 250 קופייקות מקומיות.
האב, במשימה חינוכית על כלכלת שוק חופ(שי), הורה- 'עד 200'.
האח המקבל, קבל את הכסף, את ההנחייה, אך המסאז'יסטית לא.
וכך זכה למס או אז' ברגל אחת.
רבים מתעסקים עם פיצוח ה"נוסחה" לעשות כסף-
ככה, פשוט.
השיח הכלכלי העכשווי עוסק בריכוזיות של גופים כלכליים ומושווה בהשפעתו לזו של המונופול, שכן
ובכל זאת יש שוני מהותי. להמשיך לקרוא ריכוזיות ומונופול
חונכנו, גדלנו, לתוך הפרדיגמה שלניסיון יש ערך.
כלומר, ישנו הליך למידה שיש לו משך זמן, שחלק ממנו, הוא תהליך הטמעת הידע שנרכש. להמשיך לקרוא ערך הניסיון
מרוב עלים לא רואים את השלכת,
ומפיצ'פוץ' מולקולרי הנוסחה מתנדפת.
לא ברור אם אנחנו רואים נכוחה את העובדות,
אז שננתח את הסיבות לתוצאה?
שנתפתה להציע אלטרנטיבות?
לפני כמה עשרות שנים עלה הצורך להסביר איך מי שנתפשו כמוכשרים, והתפישות מגובות במדידות iq, Intelligent Quotient לא הגשימו את הפוטנציאל שתלו בהם.
נוסח מדד- eq, Emotional Quotient. יכולת גיוס אחרים להנעה לפעולה במישורים רגשיים מעבר לתמריץ רציונלי ישיר.
להמשיך לקרוא RCQ
הסינים אומרים על משהו שאין טעם להשקיע בו,
שזה
'כמו להוציא מים ממגבת יבשה.'
אני קמצן. אופטימייזר.
לפני עזיבתי את אחת המדינות הנחשלות באירופה, נשארו לי איזה תריסר שקלים, בכסף מקומי.
נראה שהרוב המכריע עולה על מסלול רמת חיים בחלון הגילאים בין השלושימים לארבעימים.
(האמת? מתכוון לבין 30 ל- 35.)
לאחר מכן, כמעט ואין תפניות בעלילה…
ואם כן – זו כנראה עלילה חדשה.
ידידי הקדים וסיפר ששותפו הקודם היה על תקן מעודדת, מעוררת ההשראה שלו בעת שבא עם יוזמה,
ובהמשך היה המבצע והאדמיניסטרטור של היוזמה.
החוזה ברור- בעצם ביקש שאכנס לנעליים מוגדרות אלה.
יפה, התבקשתי כבר ביזארית מכך. להמשיך לקרוא מינורי בהסכם ברור. מראש
במעבר כסף בהסכמה של אחד לאחר,
שלושה מצבים: להמשיך לקרוא מעבר כספי
האנושות שואפת לאופטימיזציית המשאבים.
כלומר, אוסף הפרטים מתנהל אינסטינקטיבית ברציונל, שבכל רגע נתון מקסימום תשואה תיגבה ממינימום השקעה.
גם אם לא נראה כך, שכן ,בתהליך תוצאות הפעולות הן הנראות, ההתניות וסדרי העדיפויות חבויים. להמשיך לקרוא היפוך מגמה
