הכללה
הגדרה
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
יישום
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
חבייר, ה-מ' של הנורמטיבים, מחובר היטב בכל נימי נפשו וקשרים מיטיבים עם הממסד של שנות ה- 60 והשבעים, שעם המערך הציבורי המקיף אותו התמרכז לכיוון הקידמה, התנועה והעתיד, שההפרקטיקה והאינטפרטציה שלו מביאים אותו למשט שמתנאה בו בנוסח- 'ראשת ממשלה אישה תהיה משהו מועיל וטוב יותר' ולא מבין שבעצם מתכוון ליחצ"ן ליברליות, ולמעשה הפיץ אפליה מגדרית, אם כישור של ראש ממשלה כולל ג'נדר. להמשיך לקרוא מינורי בכשרות
ביקרתי עם בתי בתערוכה על ליאונרדו דה וינצ'י.להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס
זכויות קניין רוחני – לא.
להערכתי, עוד במאה ה-21,
האנושות תשנה מגמה, ותיסוג ממאמציה החותרים להגן על זכויות קניין רוחני.
השינוי ייעשה בשל (סדר חשיבות שלא סגור עליו):
ב- 2.3.2014 פורסם בהארץ.
החטא הגדול ביותר שמכיר השיח התקשורתי בישראל הוא החפירה. מושג החפירה – בשימושו העכשווי והעגתי כשיפוט שלילי של ניסיון כושל לנסח אמירה בשיחת רעים, ברשת חברתית או מעל במה תקשורתית – צץ לו יש מאין לפני כמה שנים והתקבל כשם התואר המוסכם לפעולה שעד לאותה נקודה בזמן נהוג היה לאפיין כטרחנות, התפלספות, אכילת הראש ואף זיון שכל. להמשיך לקרוא חפירה
לא רואה עצמי 'ליברל'.
יתרה מזו, בדיעבד, מפתיע עצמי, הייתי מצפה מעצמי להיות פחות שמרן ממידת השמרנות האינסטינקטיבית וזו שהפעלתי בפועל.
שומייע רבות שהעשייה חשובה יותר מהדיבור, באופנים שונים את התמה-
מדיבורים אין עיבורים.
בשיח, בהתייחסות לא מוסיפים את 'עליה', כלומר ש'עשייה חשובה יותר מהדיבור עליה.'
הרצתי בגוגל 'מעשים דיבורים'. להמשיך לקרוא מעשים דיבורים
המשפט נאמר על סיפוק ייצר מיני.
ואני חושב שהמשפט נכון אף יותר לשליטה, קונטרול.
במאבק חותרי פרוגרסיביות ליברליות למתן זכות לחופש פרט לאינדיבידואל ישנם כמה אבסורדים: להמשיך לקרוא פרדוקס ליברלי
אני חווה מצבים בהם מתאר אופי, התנהגות, תופעה, התנהלות של מקרה או פרסונה X,
באזני Y,
ומוסיף ש"זה כמו 'Z'…"
בשלב זה, קורה לעיתים מזומנות, שמאבד את קשר והסכמת רבים איתם חולק את התובנה הנחשפים לפרוטוקול תקשורת זה.
טענתם-
אחיזה תודעתיתכמה מטובי ידידיי נחנו ב'תודעה רחבה'.
תפישת סובייקט, ש-מה שקורה לו תודעתית, חורג מחוץ לתודעתו.
תוצרי מה שקורה בין אזניים פולש ממרחב פרטי למרחב חיצוני.
'תודעה רחבה' – שתי תצורות:
פנימית, תודעת פרט גועשת, בלתי ניתנת לשליטה, מניבה מצבי רוח עם ירידות קיצונית, על פי רוב בשל נידפות תפישת הערך.
חיצונית, תפישת פרט, שתודעה שלו או של אחר, משפיעה על מציאות – על תפישה של תודעות אחרות, בלתי תלויות.
ההתיימרות הרציונלית היא חתירה, שאיפה, ל
בהתייחסות ראשונית, מפתיע ש
אמונה פחות אדוקה מהעדרה.
ישנה רמה משתנה של 'חוזק' אמונתי,
ציוויים רבים של דת.
אם מאמינים יותר או פחות,
מקיימים ציוויים פחות או יותר,
עדיין נותרים 'מאמינים' ו'דתיים'. להמשיך לקרוא פרדוקס אמונה ודת
באחת מ'שאלות דיקמן' ענה לי שמרן ימני רהוט-
למה שאלה זו דוקא – הנושא טעון
כל כך הרבה יש בשאלה הזו, נטולת סימן השאלה או כל סימן פיסוק אחר בסופה.
אני מחפש את השאלות המפרידות, חותכות, מטרידות, מגדירות, מעוררות,
והוא, כנציג דומיו, המתכנסים ומחזקים את הרוב, את המאחד ומסכים,
החושש, מתרחק ונמנע מהמפריד והטעון.