ביטויים התנהלותיים של מבני אישיות מאובחנים.
כשהתנהגות שהחלה כבחירה
מורדת לרמת 'צורך',
שהיעדרו משפיע על קיום נינוח,
שלא לומר 'השרדות קיומית'.
שמעתי עדויות "התמכרתי״, וצידוק "זה אנושי״ וכאלה.
ראבאק, כשהתנהגות היא התמכרות, מעצם היותה כזו – כדאי לחתוך אותה.
למה? מפני שזו הסכמה עם בחירה ששוללת בחירה.
בשיחה אינטימית עם אושיית ספורט לשעבר, שאלתי-
"תגיד, תגיד, מהי תפישה גורפת של אנשים סביבך, ואתה יודע שהיא לא נכונה"?
חשב רגע או שניים ושחרר:
"כולם חושבים שאני נורא אוהב את אשתי. ואני מזיין בלי סוף."
מכירים את אלה שעוקבים אחרי בן שיחם,
צעד מקדים- מגייסים אותו אליהם,
או צעד מאחור- מחמיאים לו, מתחזקים אותו רגשית?
אלה ואלה חולקים אותו מנעד תקשורתי, משני קצותיו.
מכירים את מי שמְתָקשרים כאילו הם טרמינל של תוכנית מחשב?
מנפקים חיוויים כמה בני שיחם קרובים אל מערכת ההפעלה והזיכרון שלהם.
בין היתר, אנשים נבדלים האחד מהשני בסט הערכים המנחה אותם.
העניין הוא, שאנחנו בוחנים אחרים באמצעות סט הערכים האישי שלנו.
"אם משהו שונה מאחר רק בסדרי גודל,
מהותית הם לא דומים,
הם זהים,
ושונים רק בסדרי הגודל."
מים אכן זורמים למקום הנמוך.
השאלה היא, האם בתפישתנו את המציאות, אנחנו מזהים נכונה את נתיב התקדמותם.
ההבדל בין אידיאולוג ל- אידיאליסט:
מכנה כך את אחד מחבריי הרצים ומתמעטים.
לא רק מפני שהדבקת התואר המסוים לפרסונה הפרטיקולרית מעוררת חיוך על פני המכירים אותו,
אלא גם ובעיקר,
שהאיש הוא אקספריינס ג'נרייטור, יצרן חוויות.
"שחקנים הם אנשים שהוריהם לא אהבו אותם; היו צריכים לייצר דרמות כדי לספוח תשומת לב."
לעתים הערכה עצמית מופחתת היא לא הצטנעות,
אלא,
סימון הצנוע שהוא יודע משהו על חסר ביכולותיו.
תכונות שעל פי רוב נמצאות בצדי מרחב נוגדים,
וחולקות התעלמות מזיכרון מקדמי.
עשיית/ מניעת פעולה, שהעושה/ הנמנע או המעריך מחווה, שמחוץ לסיטואציה החרדתית היה פועל אחרת. להמשיך לקרוא חרדה
אחד ממאפייני השונות האישיותית בתקשורת, מיני רבים, הוא המידה בה המאזין משווה את המידע החדש לאצור הקודם,
כפן נוסף של התנהגות אנושית מתאפיינת גם במידת היציאה מהמכניסטיות המילולית המתקשרת
ומידת הכניסה לעולם הרגשי של בן- השיח.
יכולת פרסונלית לגייס רגשית אחרים, להגיב מעבר לאופן שההיגיון והסבירות היו מקצים בלעדיה.
השלושה התדיינו על מהות הבהמה:
בחתירה לקבלת תוצאות מקוות-
התמקדות במימוש ערך מסוים
תוך מתן ערך חיובי להתעלמות מערכים המפירים את ההתמקדות.
