חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת "יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי 'צודקת'."
זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים 'מזמינים לשבת'. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין
אולטימטום: דרישה מתומללת, אחרונה, מלווה בתגובה מוכרזת, שאם הדרישה לא תתממש, מציב האולטימטום יגיב בתגובה המוכרזת.
בהצבת אולטימטום, מציב האולטימטום מחשק את עצמו;
בהכרזת 'אם–אז', המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש. להמשיך לקרוא אולטימטום
פגוש פוגייש פגשתי,
מי שחוכך האם לקבל מה שטרם ניתן לו,
ותובע לדעת האם ומתי יקבל את התשובה, כי אם לא…
בעיקר, קשור לציפייה למשרה, באין אלטרנטיבה אחרת, תבעו לקבל תשובה.
הלחץ הרגשי חוסר יכולת לשאת את המתח, מציב אותם בפני הדילמה המופרכת:
בפועל, לא הבינו שהם מפצ'פצ'ים את תחושת הערך שלהם, לא מנהלים את המציאות,
שכן,
במציאות, כל עת שהמשרה הנחשקת אינה ברשותם, היא לא ברשותם, עליהם לחפש את האלטרנטיבה, אם הם יכולים, בהנחה מוצדקת שהמשרה אותה הם רוצים איננה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מתלבטים – ברירה בין אלטרנטיבות.
*** מציבי אולטימטום – כשל קלאסי בו מציב האולטימטום מחשק, בעצם, את עצמו;
בהצבת 'אם–אז' ברור, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש.
למה?
לא עדיף להשאיר את האיום מעורפל?
מפחיד יותר,
מאפשר למאיים מגוון רחב יותר של תגובות, רלוונטיות, סמוכות יותר לטריגר המעשה.
מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית של קולקטיב.
אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.
בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.
התניה חברתית בגרסה אמונית, לאומנית, או מתועלת ספורטיבית: אותם מחוזות, מענה לאותן התניות חברתיות מובנות, מוטמעות ובלתי מבוקרות.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ"ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת"א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019
שמעתי היום, שוב, ברדיו, את המשפט.
מעטים המשפטים שעוברים בשלום באזנֵי>תודעת אנשים,
וחורטים בי חריצי מחוגה חלודה מלובנת, כמשפט זה. להמשיך לקרוא "השכל הוא האלוהים החדש"
נתניהו חופן את שתי תצורות הדמוקרטיה;
ומטיחן זו בזו. להמשיך לקרוא דמוקרטיה: ריבון עליון על חוק
היבטי דמוקרטיה שנדחקת לקיצון.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ"ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת"א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019
אלה המשתמשים באמצעים מוקצנים לטפל בסוגיה, כמאפיין אישיותי,
על פי רוב,
תשומותיהם התודעתיות מוגבלות, מופרעות על ידי רעשים מפריעים כ-חרדה.
הם מעדיפים לטפל בסוגיה בכוח אקססיבי, בום טראח בוינג, כדי לא לפגוש בה יותר. לעולם! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מטפלים בבעיה בפטיש 5 קילו
אם תרצה לדעת 'מה אני חושב',
שאל, אל תניח, פן תטעה.
על פי רוב, בשיקוף, האחר מבטא את שהבין לא את מהות אמירתי.
הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות כמו שאתה מתאר: או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך. יש הרבה איזורים באמצע ובכל אליה יש קוץ, החיים לא מושלמים, הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר
איך אומרים בפוליטיקלי קורקט החדש – לא התבטאתי נכון, לא הובנתי. להמשיך לקרוא סבירות וניהול
סוג של פרזיטיות:
ניהול חיים בגישה טבעית אינסטינקטיבית מודעת, בה יניקת משאבים, לכשעצמה, מהווה תגמול מספק, מבחינת הסופח, לספיחתן.
למסקנות חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת, להלן הצעה נוספת, מדוע נפקד מקומו של ימין תפישתי מעיתונות: להמשיך לקרוא חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
בחו"ל, עמית יקר לעבודה – כיפה סרוגה, לאומן מתנחל, אמונה עמוקה – עדכן משדה התעופה, שהותיר את מעילו או במלון או בבית הכנסת.
לא אפספס את ההזדמנות לבדוק, בוודאי כשהטרחה זניחה.
ארזתי את השמאטעס ממקום מושבי בבית הקפה בו ישבתי, פניתי לבית הכנסת, שאמנם מרוחק מעט יותר מהמלון, אך בה בעת נמצא בקדימות פנייתית גבוהה יותר בתרשים הזרימה של 'מְצא את המעיל', במובן ש-לך דע באיזה שעות בית הכנסת פתוח, והאם המעיל הנטוש לא יילקח על ידי ירא-שמיים קר-גב, חף ממעיל. אם לא שם, במלון – אין בעיה. להמשיך לקרוא מינורי במצווה – בקטנה
דוקטור מיכה גודמן מצר על חוסר סבלנות, מלין על העדר יכולת לקבל פלורליזם.
רואה 'חופש כשחרור מרודנות עצמית'.
שומר תורה ומצוות, מקיים רוטינות אדוקות, מקדם שחרור מרודנות עצמית?
עוד אוקסימורון לאוסף.
בהסכת דוקטור גודמן מביא את החוכמה 'שלם: שם לשון מלבוש' כמהות ההתבדלות החרדית. נראה לו עומק מסעיר.
לי נראה כסטרוקטורה נבנית, וריאציה אקרוסטיכונית, מופרכת, יציקת תקפות פסאוגו לוגית נסמכת על שרירות לשונית. להמשיך לקרוא מיכה גודמן: לדתיים אין מונופול על היהדות
עירית לינור – הייתה 'שמאלנית', כעת בתפקיד 'ימנית'.
אברי גלעד – היה 'שמאלן', נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.
אתה – היה ונשאר 'שמאלן' מקיבוצניק' ישראלי, נע לתפקיד 'מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.
לא כל שכן, תהליכים אנושיים. להמשיך לקרוא סיבות התרחשות
האזנתי לשיחה בין אטילה שומפלבי לשרוליק איינהורן בפודקאסט של רן לוי על האסטרטגיה השיווקית של הליכוד.
איינהורן מתפעל מ
בכדורגל – כרפלקציה של חיים, כדוגמא – אמירה מעין זו מתארת מקרה שאינו עומד בהתכנות סבירה לקרותו. נניח:
בהתקפה על שער, בניסיון הבקעה כדור פגע בקורה,
בניסיון שני ניתז מהמשקוף,
ובניסיון השלישי טעות של מגן דוחקת את הכדור פנימה.
לא אמור היה לקרות, וכאן בא משפט ממין זה. להמשיך לקרוא המזל הולך עם הטובים
אינני מבחין בין
מבחינתי פשע הוא פשע הוא פשע.
רצח ראש ממשלה שקול מבחינתי לרצח קורבן אנונימי. להמשיך לקרוא פשע נגד קולקטיב
עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ'פוץ', פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.
בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:
שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים
