חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
מעניין – בעת הזו [רק] אנשי ימין ממנים שופטים, והם מי שדורשים לפרק את המערכת המשפטית בשל השחתתה.
מפלסים דרכים בצמתים לצמרת,
באמצעות הלצות ושאיבת הצנרת,
'הצמחת ראיות', הג'מאעה מתלוצצת,
את לשדת, שדרת ושלדת החוק מוצצת. להמשיך לקרוא ימין ממיין שופטים
כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה- 23, עופר שלח (כחול לבן), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ואיציק שמולי (העבודה מרצ גשר) יוזמים חוק שלא יאפשר הטלת הרכבת ממשלה על מי שיש נגדו כתב אישום.
וכמה שבועת לאחר מכן, איציק שמולי מתפרץ אחרי התגנצות כחול לבן לראשממשלהשלושהכתביאישום.
רואה עצמי כחותר רציונלית.
בסנטימנט הבסיסי עליו מונחות תפישות ציונליות,
אצלי, אני, מוטה רצון, כמאפיין דומיננטי.
לא סדר, ציות, הסכמה, ספיחת אהבה או הכרה, ושאר אינסוף, מה אפשר, ואני לא.
בשחר התפתחות התודעה האנושית,
כשאדם, בתצורה מקדמית, קיווה שיצוד בהצלחה,
כשחשש ממוראות איתני הטבע המאיימים עליו,
כשנתקל בסוגיות שלא היה לו ידע לטפל בהן,
כשתודעתו הגיעה ליכולת ניסוח תקשורת של רצון, חשש,
הוא ייחל לקיום כוח עליון;
מארגן, מקור סמכות וידע, מיטיב, חומל, מחיל סדר, מעניש, סיבת קיום שיהיה קשוב לצרכיו, כאמצעי שליטה על הקורה לו בחייו. להמשיך לקרוא אבולוציית אל ⇐ מדינה
ניתן לומר, שבקצה, כמעט בסופו של דבר, ובעצם גם מייד, בעקיפין ובישיר, בטיפול במציאות אנחנו מטפלים בתחושת הערך של כל אחד בעצמו.
השאלה, כמה ישיר, בכמה רבדים, שכבות אנחנו נוגעים בטיפול בתחושת הערך.
על ציר קרוב–רחוק להמשיך לקרוא בסוף, זו תחושת הערך
יש מי שבהתממשקותם עם סוגיה מטפלים בה בהיבט אחד.
מתעלמים מההשלכות, השפעות, אדוות, היבטי צד על גורמים נוספים.
לעתים הטיפול בממד אחד הוא תוצר של שטחיות, עצבנות, ביצועיזם, ביטחון שיידעו להסתדר עם ההשלכות.
על פי רוב, מבחינתי, מאתר את הבעיה בכך, רואה בהתנהלות כזו לא אסתטית > לא מודעת > סוג של אלימות, שמייצרת השפרצת סוגיות אחרות שלא היו קודם.
טיפול בממד אחד הוא ביטוי של חוסר אמצעים מנטליים לטפל במורכבות.
תגובות חסרות סבלנות, אלימות, מהוות רפלקציה לאיום שהמורכבות מבטאת.
אלה עמיתים למטפלים בסוגיה באמצעים מוקצנים.
במקרים אחרים, טיפול בממד יחיד מבטא התייחסות סובייקט לעצמו בתצורה צנטרליסטית מובהקת – מטפל בהיבטים שיש להם זיקה ישירה אליו. היבטים שאינם ישירים לא מצדיקים אינסטינקטיבית את ההקצאה המנטלית, אנרגטית, לטיפול בהם.
* אחאנא"ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל–' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים חובבי רהב מילולי שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מטפלים – מקצים אנרגיה ומעשה לשינוי מיטיב עם מצב נתפש,
*** בסוגיה – מכלול המרכיב את הנתפש כראוי לטיפול משנה,
**** בהיבט יחיד – הכלים, האינסטרומנטים בהם בחר הסובייקט לטפל בסוגיה שמולו.
https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.8564761
דני עמוס מתרעם על קריאות הומופוביות במגרשי הכדורגל. כלפיו.
קריעות מכוערות ומיותרות.
לטעמי, מותרות.
לתפישתי
יש להותיר כל קריאות, במנותק מתוכנן. להמשיך לקרוא קריאות הומופוביות מיותרעות
שני חברים מתדיינים על תצורת הדמוקרטיה;
למד לקח מפרשת נעמה יששכר; כ'אדם ללא קשרים' היה רוצה שתהיה לו יכולת התגוננות מהתעמרות שלטונית, אם תהיה. לכן, על המערכת המשפטית לבקר את הריבון הנבחר, ולהיות מעליו. להמשיך לקרוא דמוקרטיה מערכתית מול אישית
מתעלי תשומות אנרגטיות, רבות, עוצמתיות, מובחנות, משניות רק לקיומיות, באופן מאופיין אישיותית, מתמיד, התנייתי, לאיתור ומציצת משאבי טובין ריאלי ושאיבת מנטלי מסביבתם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – יונקי טובין משלמי חירות
"מי שמממן שיהיה לו לבריאות"
זה הנקודה, בשלב הזה אתה כמו חבר שבנו למד במכון מיסודם של קונסרבטיבים אמריקאים, על מלגה וקיום.
לשאלתי 'למה?' ענה שנשאר 'שמאלן ליברל', המקום איכותי, 'מצווה לקחת מרפובליקנים', וחסך הוצאות שכר לימוד.
לא הבין שבעצם עושים לו 'ש"ס על נבעריהם',
הבדיחה על חשבונו,
התשלום הוא עתיד בנו, בריבוי ממדים: להמשיך לקרוא אהבת חינם
כולם מבינים, יודעים, מהו שקר.
ואין שניים שיגדירו דומה.
הגדרת 'שקר' על ידי 'היפוך אמת', חובק שתי מכשלות:
'אמת' היא מה שיכול להיתפש על ידי שתי תודעות בלתי תלויות,
כ'יש' דומה
כשתפישת ה'יש' מצריכה רק תודעה אחת.'שקר' –
תפישה תודעתית
שֶ'יֶש' כלשהו, שיכול להיתפש ככזה על ידי תודעות בלתי תלויות
שניתפש על ידי תודעה אחת,
מועבר
בעיוות, בשונה מהמקור
בכווה תחילה,
במודע,
לתודעה אחרת.
אין דבר כזה 'מתפכחי ימין';
נתקלת במישהו כזה?
לא כדאי לבנות עליו.
אלה 'מתכנסי הזדהות דינמיים',
'פומפה' בדיאלקט שכונה – פם פה פם שם. להמשיך לקרוא מתפכחי ימין
מַקצי תשומות אנרגטיות לשימור חזות מעולצת
כשהמבנה האישיותי הוא איום מתמיד בהתפרקות לאותנטיות אימננטית, תגובתיות מצוקתית בלתי נשלטת. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – עליצות מזוייפת, זעם אותנטי
צביה גרינפילד, מסעה האידאולוגי מרתק, תחנות דרכה – אין להם חשיבות, היא אינה הנושא.
גברת צביה גרינפילד היא המושא; מהווה,
עבורי, כאן, לצורך העניין,
קולב, הדגמה קונקרטית של התזה אותה אכרוך עליה, כמייצגת התופעה. להמשיך לקרוא פרקטיקת התכנסות הזדהותית
מה שאני רוצה לשאול הוא כזה: אם טבילת תיון בכוס מים (פושרים, בטח פושרים, כאלה שהושארו על כירת שבת המופעלת על ידי שעון שבת ושאר המצאות שהמציאו הדתיים כדי לסדר את אלוהים) או תלישת נייר טואלט נחשבים לעבודה, האם זריקת אבנים (טלטול!) והכאת שוטרים (ברובם אפילו יהודים, כלומר בבחינת ישראל, אף כי חטא ישראל הוא) אינם עבודה קשה פי אלף?
נרי ליבנה
מוסף הארץ, פורסם ב-19.12.19
יישות רציונלית, יכולה לפרק פרדיגמות אמוניות בכלים רציונליים.
ניסיון גברת לבנה לרתום רציונליות לניתוץ אמוניות של אחר, שלא עומד בסטנדרטים רציונליים הוא סוג של, בן-דודה של, אוקסימורון (– עד שאמצא ביטוי הולם אחר).
לא ניתן לקעקע אמונה של סובייקט באמצעות רציונליות חיצונית;
מהות אמוניות הוא ויתור בפועל, מודע ושאינו, על הליך רציונלי בנגזרת האמונה,
מהווה טביעת תודעה מאפיינת את בעליה.
אינסטרומנטליסטים* מגלים רגישות לצרכיהם.
אינסטרומנטל*
התייחסות סובייקט לסובייקטים אחרים כאובייקטים מקדמי מטרותיו, בהתעלמות מהטיותיהם, שלא לומר צרכיהם, בעיקר הרגשיים.
בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת "יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי 'צודקת'."
זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים 'מזמינים לשבת'. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין
אולטימטום: דרישה מתומללת, אחרונה, מלווה בתגובה מוכרזת, שאם הדרישה לא תתממש, מציב האולטימטום יגיב בתגובה המוכרזת.
בהצבת אולטימטום, מציב האולטימטום מחשק את עצמו;
בהכרזת 'אם–אז', המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש. להמשיך לקרוא אולטימטום
פגוש פוגייש פגשתי,
מי שחוכך האם לקבל מה שטרם ניתן לו,
ותובע לדעת האם ומתי יקבל את התשובה, כי אם לא…
בעיקר, קשור לציפייה למשרה, באין אלטרנטיבה אחרת, תבעו לקבל תשובה.
הלחץ הרגשי חוסר יכולת לשאת את המתח, מציב אותם בפני הדילמה המופרכת:
בפועל, לא הבינו שהם מפצ'פצ'ים את תחושת הערך שלהם, לא מנהלים את המציאות,
שכן,
במציאות, כל עת שהמשרה הנחשקת אינה ברשותם, היא לא ברשותם, עליהם לחפש את האלטרנטיבה, אם הם יכולים, בהנחה מוצדקת שהמשרה אותה הם רוצים איננה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מתלבטים – ברירה בין אלטרנטיבות.
*** מציבי אולטימטום – כשל קלאסי בו מציב האולטימטום מחשק, בעצם, את עצמו;
בהצבת 'אם–אז' ברור, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש.
למה?
לא עדיף להשאיר את האיום מעורפל?
מפחיד יותר,
מאפשר למאיים מגוון רחב יותר של תגובות, רלוונטיות, סמוכות יותר לטריגר המעשה.
מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית של קולקטיב.
אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.
בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.
התניה חברתית בגרסה אמונית, לאומנית, או מתועלת ספורטיבית: אותם מחוזות, מענה לאותן התניות חברתיות מובנות, מוטמעות ובלתי מבוקרות.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ"ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת"א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019