חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
לפרט שואף להחיל צביון קהילתי,
וולונטרית,
אני רוחש את שאֱמוניסט מונותאיסט מייחס לפגניסט*:
– המכשף, הכהן השאמן – נוכל,
– המאמין – דביל.
– יש להתגונן משניהם.
להמשיך לקרוא צביון כעבודת אלילים
החלת* דמיון** תפישתי*** ערכי**** מממש סנטימנטים***** על מרחב ציבורי******
החלת התנהלות דומה, משותפת,
על קבוצת אנשים בדרך כלל גדולה,
במרחב ציבורי בדרך כלל גיאוגרפי,
במטרה להחיל על המרחב תפישות ערכיות מסויימות,
שיוזם הצביון, המארגן, המקיים אותו – שואף לקדם.
חיזוק–החלשת מוסדות הבקרה על שלטון ימני נבחר.
בעלי תפישות קונסרבטיביות מובהקות, בלעדֵי, ועם הסברים תומכים במימוש הסנטימנט, שואפים לטעון את השלטון אליו הצביעו בכוח מממש, ולהקטין בקרה ממסדית על התנהלותו כגורם מאיט, עויין מעכב את מימוש תפישותיהם.
להמשיך לקרוא הבחנה ימין – שמאל, כעת
שאלון מבחין בין תפישות, תצורות מחשבה, קונסרבטיביות לפרוגרסיביות.
להמשיך לקרוא שאלון קונסרבטיביות — פרוגרסיביות
הביטויים 'ימין' ו'שמאל' רווחים בפוליטיקה ובזו העכשווית במיוחד.
בעוד ש'קונסרבטיביות' ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה 'פרוגרסיביות'.
יתירה מזו, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם 'שמאל', בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם 'שמאלנים'* ומאיזה ז'אנר.
* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו 'שמאל', זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסוימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודיה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו, ברע.
להמשיך לקרוא הבחנה ימין – שמאל
שמרנות/ קונסרבטיביות/ ימניות היא סנטימנט;
אינסטינקט תפישתי – מכניקת התניית תפישה מתכנסת לערכים מוטמעים.
קונסרבטיביות תפישתית היא תצורת מחשבה רווחת, מוטמעת.
התפתחותה אבולוציונית ⇐ סוציולוגית ⇐ רציונלית,
גם אם אחיזה בה נעשית ממניעים שאינם קשורים לבקרה רציונלית אינטליגנטית.
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם…
להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, זו מחלה?
צעיר, מתנחל מגוש עציון, חובש כיפה סרוגה גדולה, עולה שמבטא זר לא ניכר בו, אב לחמישה תומך באגף הימני של הבית היהודי:
זה לא שאני מאמין בקיום האל, אני יודע שהוא קיים.
בגלל שאני רציונלי, אני מאמין.
רק צריך לרצות לראות את המציאות.
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת 'סליחה' היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
בילדותי, תחילת שנות השבעים, טלוויזיה, ערוץ ראשון, יחיד, שחור לבן, צפיתי בתכנית בה אסירים שהיו בסיביר, קרבת העיר אומיאקוב, בה נרשמה הטמפרטורה הנמוכה ביותר אי-פעם, -81º נסעו ברכבת חזרה למוסקבה. מכמה עשרות מעלות מתחת עברו לכמה מעלות בודדות מתחת לאפס, והזיעו. היה חם להם. להמשיך לקרוא חום יחסי
מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.
בנחישות.
במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי חזקת הפגיעות
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן 'מְבַכֶּר' צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
מרחב 'שלי' – תודעה עצמונית – סובייקט
מרחב 'שלך' – זולת, אחר – אובייקט
המרחב 'שאינו שלי ולא של אחר' – נובייקט.
פגוש פוגייש פגשתי מנהל,
עתיר כישורים ומוערך,
עם ניתוק רגשי קל ודיסציפלינת עצמית – על,
ללא הפרעת קשב, אלא עם מיקוד אי־קשב,
אישית, רק על עצמו לדבר ידע.
כשהיה נבוך אמר “אין לי דבר חכם לומר“,
ניתן היה להסיק שאין לו בארסנל האסוציאציות תוספת אישית.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** איש ברוך כישורים וכשרונות מוכרים ומוכחים, מציב יעדים ומשיגם.
*** לקח עלי סיכון מאד לא טריוויאלי, שכן ייבא מישהו מחוץ לסקופ סבירות המועמדים, בריבוי ממדים.
מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
איתמר בן גביר תבע את עלבונו על שעובד בתחנת דלק קרא לו 'נאצי' והצדיע לו במועל יד.
להמשיך לקרוא קוועץ' לחופש ביטוי
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
