מחוות מילוליות ורגשיות כשלעצמן,
לא ממש עושות לי את זה.
אני מודע לכך שלרוב האנשים כן;
לחלקם – על מצע של יחסי תוכן ועניין,
ולחלק מהאנשים כתחליף.
לא לי,
תודה
יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
ההצלחה של הרשתות החברתיות בעשור הראשון וחצי של האלף השלישי היא אחת ההצלחות הכי אם לא ה מאובחנות בתקופה זו, כשבראשן אחת, המאפילה על הצלחתן המטאורית של האחרות.
הצלחה פנומנלית זו נשענת על:
שאיפת אנשים, במיוחד בתקופה זו, לשלוט ולעצב תדמית נתפשת בכלל, בדגש על המדיה הממוסכת.
יתר השימושים הרבים של התועלות והצרכים המסופקים, נתלים על שאיפה בסיסית זו.
בשל רצון זה, נוצר היפוך מצבי, שבו רוב החברים ברשתות החברתיות אינם הלקוחות, שכן אינם משלמים.
החברים ברשתות הם המוצר, שכן אלה המשלמים עושים שימוש בידע הצבור עליהם.
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
'אלימות נורמטיבית' –
התנהגות אלימה, נתפשת כ'מקובלת' (– נורמלית)
על ידי קהילה מקומית
שאינה גורמת להתערבות רשויות,
ובתרבויות אחרות מצריכה הגנת חברה על פרט עליו הופעלה.
קורות חיים, כמבחני בגרות,
כגורמים ממיינים מחד ומנבאים השתלבות פרודוקטיבית במקום הלימודים או העבודה הבאים
הם סוג של מדיה הולכת ונמוגה.
למה?
ההסבר פחות חשוב, ולא בהכרח מתקף או מפריך את האמירה. להמשיך לקרוא דה-פרגמנטציה
קורא אהוב ומזדמן- ברכות,
התפעלויות וחיוויים חיוביים ממערכות ממוחשבות בנוסח- "אהבתי את כתיבתך, היא הייתה בעלת ערך עבורי" או, "I really enjoy your writing style" מקבל עשרות. ביום.
לא מעניין. כמובן.
מבחינתי,
את הטקסט המצורף ניתן להשליך לפח האשפה הוירטואלי הקרוב למקום מגוריך. זה בסדר.
אם כן קורא ורוצה להביא, לי, ערך או תועלת, אשמח לכל חיווי.
מכיוון שאין את ממד ההתכנסות להסכמה נורמטיבית,
בקרה חיצונית מקדמת, היא בעלת ערך רב.
לכן, כל תגובה, כ-
ממנאד רוש פחות מתפעל.
מכשיר יוצר סדר נטול אג'נדה למי שמחוץ לסדר עם אג'נדה.
בין שלושת הדמויות- גייטס, ג'ובס, צוקרברג,
רואה את היררכיה – מבנה, מערך קדימויות, של מי השפיעה על האנושות כפי שנראית ב- 2007-2013.
בהתעלם הן מהאסוציאציות שכל דמות מעוררת, והן מהחיבה/ העדרה למוצריה, להמשיך לקרוא היררכיה השפעתית
שמעון פרס אמר ש-
'היהדות תרמה את חוסר שביעות הרצון'.
פראפרזה על אמירה עממית-
מי שבצעירותו לא סוציאליסט, אין לו לב,
מי שנשאר בבגרותו סוציאליסט, אין לו שכל.
ברור שהִתֲרבות המקצועות ותתיהם החל מהמאה ה-20 הואצה בסדרי גודל שונים מכל ההיסטוריה האנושית שקדמה לכך.
הדעה הרווחת שההתמחות המקצועית הולכת ומתגברת ככל שנוצרים תתי מקצוע נוספים שלא היו ידועים קודם, ככל שלא היו רצונות לצריכת תוצרי מקצועות אלה (- לא צורך, צורך זה להשתין.) להמשיך לקרוא הנגשה מקצועית
אמיר אוחנה, דודי אמסלם, גבי אשכנזי, דוד ביטן, מאי גולן, גילה גמליאל, אריה דרעי, מיקי זהר, אורלי לוי-אבקסיס, אסנת מארק, שלמה קרעי, עמיר פרץ, רפי פרץ, מירי רגב, איציק שמולי
רוני אלשייך, מאיר בן שבת, דודי כהן, מוטי כהן
סדי בן שטרית, ברק כהן
אמיר אבגי, אבישי בן חיים, יעקב ברדוגו, גלית דיסטל-אטבריאן, עופר חדד, טלי מורנו, צבי יחזקאלי, קרן מרציאנו, יהודה נוריאל, לימור סמימיאן-דרש, רינו צרור
אמיר אבולעפיה, גדי אייזנקוט, גבי ברבש, רוני גמזו, משה כחלון, חזי לוי, רוני נומה
ציון אמיר, כנרת בראשי, ששי גז, עמית חדד, יוסי כהן
בובה של לילה, השרדות, זגורי אימפריה, טהרן, מנאייכ, שנות ה-80
עומר אדם, קובי אוז, עדן בן זקן, אייל גולן, שרית חדד, עופר לוי, דודו טסה, משה פרץ, מרגלית צנעני
מגי אזרזר, יוסי ואסה, ניב סולטן, יוסי צברי, עמוס תמם
שלום אסייג, ארנה בנאי, ציון ברוך, רמי ורד, שחר חסון, ארז טל, אלי יצפאן, אסי ישראלוף, קובי מימון, שלום מיכאלשווילי, אלי פיניש, ישראל קטורזה
קובי מימון, תדי שגיא, אמנון שעשוע, יצחק תשובה