מוקדש* לידיד נערץ, בחוסר סבלנות**
כנגד כמה נביאים דברה התודעה:
- נביאים תנ"כיים,
- נביאי שקר,
- הוזים
- חוזים,
- מעריכים טרום התרחשות, על סמך התכנות אפשרית את קיומה.
יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
כנגד כמה נביאים דברה התודעה:
העובדה שאנשים נוהגים באופן לא רציונלי,
– "אנושי", הם קוראים לכך בהצדקת התנהגות, שלהם נראית לא סבירה –
אינה הופכת את התנהלותם לרציונלית.
אולי, אם יש מספיק דומים להם – לנורמטיבית.

בריאות ושמחה.
מאי 2016
ללימודים גבוהים, משחר ההיסטוריה, היה ערך רב:
בשנים האחרונות, הלימודים שווים פחות שכן
הסבר, תיאור, בִּדְיון מאורעות ליצירת ערך רגשי.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר,
במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.נרטיב – חזון, לאחור.
עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד.
ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד.
חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
וזה הולך ככה:
אבא אבן הלך לחייט באלנבי לעשות חליפה.
נמדד, בחר שחור ות'גזרה, קיבל שקית קטנה ו- "שני מטר בד, יומיים, 20 לירה."
"איך 20 לירה?" תמה מיניסטר אבן "בבונד סטריט הצטרכו לחמישה מטר, חמישה שבועות ו-500 פאונד!"
"אבא," השיב החייט "שם אתה אולי אגרויסע מיניסטר אבן, אבל פה אתה כזה קטן."
הלצה שהסתובבה בשנות ה-70.
אני
אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.
עדכון:
אחא-נא-רח"ם – אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
דימויים ממסכי מציאות.
מתווכי הבנה,
מטשטשי מהות מקורית. להמשיך לקרוא דימוי
תפישות רעיונות, מודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה שואף, מתכוון ומתיימר
לצאת מתוך תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת,
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות