נוסע מאחורי אוטובוס.
רואה את המודעה המתכוונת למכור מכונית אמריקאית, קטנטנה:
חמש מעלות למכונית:
- זולה, מחיר באמת נמוך – זול משמעותית מהדו-גלגלי שלי, גם הוא לא יקר,
- 6 כריות אוויר, מהוות תחליף לבטיחות אקטיבית נמוכה של אוטו חלש, ופסיבית של קטן וקל,
- החברים יכולים להדחק בה, יחד עם הנהג וכף של נעליים, חמישה,
- חיבור בלוטות' למוזיקה! בין $2.66 ל- $11.90, כולל משלוח(!) מסין.
- מלא צבעים.
ובתרגום, "דביל בן הדור החדש, צ'מע לנו, אנחנו בעניניים, מבינים מה מעניין אותך. לך לאמא המבועתת ממך שלך, עשה לה פאניקה שתקנה לך ת'אוטו."
הערה:
יכול להיות שהמכונית מעולה. הפרסום החדש, הוא העניין.
המאמר מתעלם מדרג ניהול הביניים, שמהווה את אופק התקדמות העובד הזוטר, וזאת בשל שכלול רציף, מתמיד באמצעי התגמול, המיכון והבקרה:
בבניית פרויקט
הבחנה בין שמרנות לליברלות מרתקת (אותי).
בתזקיק
אחת מאמהות הקלישאות,
המסתיר את היעדר השיער בפדחתו,