בקצת – מתמלל את עצמי לדעת. בהרחבה: https://dickmann.co.il/main
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
להערכתי, התארגנות כזו תהפוך את המשחקים למופע לקהל, שכן, יהיה עוד יותר כסף, לקבוצות יותר עשירות, עבור קהל פחות מעורב רגשית, עם פחות אוהדים בעלי עוררות רגשית, פחות מתכנסים הזדהותית.
חברת ילדות, רבקה ב., שהייתה איתי בכיתה ד' עד ח',
כלומר אחרי 1974 לא ראיתי אותה,
כתבה לי ב- 2021:
אני חושבת שהפער האינטלקטואלי בינך ובין שאר ילדי הכיתה, כולל אותי, היה עצום.
מנקודת מבטי היית שונה, מתחכם, אחד כזה שחייב להראות ולהחצין את השונות שלו. הבנות התאהבו בך, אחת אחת. אני הייתי משועשעת מה"טיפוס".
הטקסטים מאד מסתדרים לנער מכיתה ה', אפילו. שונה, ישיר, בעל דעות שלא תמיד הבנתי, מתפלסף כזה. נדמה לי שאפילו אז, לא זוכרת באיזו כיתה צידדת בשולמית אלוני. אני הוזה?
ידידי איש מכירות; אני מתפעל מכך שבשיחת המכירות הבאה הוא משוכנע שבה הוא ייתן את המכה.
זה מה ששומר אותו חד, אגרסיבי.
"זה עוד כלום" הוא גוער בי "כשאני מנהל שיחה עם מישהו, גם כשאני מזהה שהוא אדיש או לא מעוניין אני רושם בסיכום השיחה 'מעוניין בעתיד', ואז כשאני פונה אליו שוב אני מלא אנרגיה, מפני שאני לא זוכר על מי רימיתי את עצמי, ועל מי לא." להמשיך לקרוא האם שקר עצמי הוא שקר?
בהליך מרהיב שכזה,
כשניתן טובין מא' לת',
כשברור מלכתחילה שהטובין הניתן היה שייך לא', ולא לת',
לאחר פרק זמן, משתנה בהתאם לאינספור מרכיבים,
מבחינת ב', טובין שהתקבל לא יוחזר, לא יוחזר מקורו, תחליפו, הצידוק לנתינה, או אפילו ההכרה שניתן, בבחינת – הטובין בכלל עבר מטמורפוזה מנטלית, ומהותו בבעלות ת',
כתפישת עולם. להמשיך לקרוא פרדוקס הכסף
הבנה:
צמצום
גירוי נתפש תודעתית
לכדי אחיזה תודעתית באופן המותיר את המקור כהווייתו המהותית,
מאפשר להעבירו לתודעה אחרת,
ומהווה בסיס להשלכות מנבאות,
ניתנות לבחינה מאששת או מפריכה.