ידידי הנערץ והאהוב הצטרף לעולם האופנועים.
האיש המתוק, אפעס, לא ממש מאמין בהצקות אבולוציונית, לא סומך מי יודייע מה על התפתחויות אורגניות, על מידתיות מרסנת, נורמטיביות מדכאת ומינונים מבאסים.
להמשיך לקרוא מינורי בשגעת ההיגיון ההיררכי
מעדיף, אישית,
תפישה מוצקה עם מעשים רכים,
על,
תפישה רכה ומעשים קשים.
באחת ממדינות החצר האחורית של אירופה פגשתי את בני.
מראה א-לה-כריס-כריסטופרסון.
עם האקססוריז והמניירות המתבקשות.
להמשיך לקרוא מינורי בהתניות הנחרצות
על-פי רוב, המתווכחים עושים זאת במטרה להזיז את בר־הפלוגתא מעמדתו לעמדת המתווכייח.
ו-כן, ברוב המקרים הוויכוחים עקרים, במובן שהתוצאה לא מתממשת, אף צד לא זז מעמדתו המקדמית.
עם זאת, אנשים מנהלים ויכוחים גם (שלא לומר בעיקר), כדי
להמשיך לקרוא ויכוח
אני מבין שנתפש כיהיר. מצער אותי. מאוד.
ידידי אמר עלי שאני imposing על סביבתי.
חזק.
מצער ככל שיהיה, כנראה שנכון.
שניים מחבריי הטובים:
האחד מופרע קשב, לא יכול להתעלם מגירויים,
השני עם קשב מופרע, מוריד תריסים.
הצגתי לכמה תריסרי אנשים את השאלה הבאה:
האם הדור שלנו – הבייבי בומרס, דומה יותר לדור הוריו או לדור ילדיו? להמשיך לקרוא דומים יותר להורינו מאשר לילדינו
שמעתי רבים המעידים על עצמם שעברו שינוי אישיותי.
לא ראיתי מי שאבחנתי שאכן עבר שינוי כזה,
מעבר לפיצ'פוץ'* מניירות, בשוליים, בהתבטאות.
להמשיך לקרוא שינוי, רבותי, שינוי
נראה שהרוב המכריע עולה על מסלול רמת חיים בחלון הגילאים בין השלושימים לארבעימים.
(האמת? מתכוון לבין 30 ל- 35.)
לאחר מכן, כמעט ואין תפניות בעלילה…
ואם כן – זו כנראה עלילה חדשה.
אישיות המתאפיינת בהקצאת תשומות מנטליות עיקריות לחתירה מתמדת ליוזמה, שמימושה תלוי ביצועיזם, אדמיניסטרציה ובתכלול,
אישיות נתפשת כיזמית בשל האינסטינקט לשפר על גירוי
להמשיך לקרוא פספוס יזמי אבחנתי
בשונה מאישיות המתאפיינת בהקצאת תשומות מנטליות עיקריות לטיפול בגירויים חיצוניים בהיבטי ביצועיזם, יזמות או בתכלול,
אישיות אדמיניסטרטורית מתאפיינת גם בהיפוך, היעדר התכונה.
כלומר, אדמיניסטרטור הוא לא רק מי שמוטה לייצר סדר, אלא,
חשות לעתים קרובות, אי-נוחות, הפחתה, להיות ממותגות ככאלה:
שיחקתי כדורגל בקיבוץ.
נ' ספורטאי תחרותי מהקבוצה השנייה, אישר גול לחובתם,
כשלא היה ברור אם היה גול או קורה. להמשיך לקרוא ניהול היררכיית ערכים
בתחילת שנות ה-80 הופיעו המזכירות האלקטרוניות.
עשרים שנה אחרי, התא הקולי שובק חיים.
אחד מהיבטי מידת האושר הוא
היחס בין התשומות המנטליות
המתועלות לשרידה וצורך
לאלה המתועלות למימוש רצון.
ש"יעבוד", "יחסוך", "יעשה כושר", "ילמד", "יתאמץ"
הן מעט דוגמאות לקלות הראש שאנחנו מייחסים
ליציאה של איזור הנוחות של האחר,
בעוד שאנחנו תובעים שיקדשו את שלנו.
מוכרים המצבים של המייחסים את התקלה,
לאינטראקציה איתך,
"לא, כי בדרך כלל זה לא…"
מי שבמאה ה-תשע עשרה חידש את השימוש בעברית,
היה חוזה חדשן.
מי שבמאה העשרים ואחת מחייב את השימוש
הוא הוזה שמרן.
קרובת משפחה מצויינת ואהובה שומעת שאחרת הוציאה רישיון.
היא, על עשרות שנות ניסיון ורשיונות מתקדמים, משתפת,
שכששמעה שהיא עברה את הטסט,
פנתה למורה שלה,
ובקשה ממנו שהיא תקח שיעור,
כשהוא, המורה, יעבור למושב האחורי,
וזאת כדי שהיא תצבור ניסיון.
