אין לי משהו חכם להוסיף*
* ליאור בן ישי.
“Sleep is the most moronic fraternity in the world, with the heaviest dues and the crudest rituals. It is a mental torture I find debasing… I simply cannot get used to the nightly betrayal of reason, humanity, genius.”
"שינה היא מועדון האחווה המטופש ביותר בעולם, עם דמי החבר הגבוהים ביותר והפולחנים הגסים ביותר. היא עינוי מנטאלי שאני רואה בה השפלה… אינני משלים עם הבגידה הלילית בתבונה, באנושיות, בגאונות".
[תרגום שלי.]
בבוקר, שאלתי את ג'והן, הנהג הצמוד אלי בגאנה, לשלומו – שיחת חולין כזו, מה העניינים, כזה.
הבוס שלי התעצבן – בעצם עלי, בפועל – על שני כפיפים שלי, שלא הציגו בזמן תוכנית עבודה על נושא מסוים. קרא לשלושתנו לחדרו. שאל אותם מה הם צריכים, 'חשמל ללפ טופים?' יש לו שקעים. 'לאכול?' יש לו ביסקוויטים. 'לשתות?' יש לו בקבוקי מים. הם ביקשו גם לאכול וגם לשתות.
"אנחנו אשכנזים" אמר לי בעברית, "כשאנחנו מציעים לאכול ולשתות אנחנו לא באמת מתכוונים." להמשיך לקרוא מינורי במה נשמע?
איתמר בן גביר תבע את עלבונו על שעובד בתחנת דלק קרא לו 'נאצי' והצדיע לו במועל יד.
השאלה: האם אמונה קיימת?
טרדה המאפיינת מתמודדים עם שאלת קיום אל – אגנוסטיקנים – מי שאינם שוללים את היתכנות קיומו.
הסוגיה מאפיינת מפגש בין אינסטינקט אמוני קיים בפרט לבין אי-נוחות פרקטית ביישום ציוויים נלווים – עצלות, להלן 'דתיים עצלים'. להמשיך לקרוא האם אלוהים קיים?
בוקר ושבוע טוב,מה העניינים? מה מדד הכייף באפריקה?היום אנחנו מתחילים סמינר שבועי 'פנינו לאן?' השנה.התרגשות באוויר.איך היתה לך הפגישה יחסינו לאן בשבוע שעבר?
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
שלוש מלים משורש א.מ.נ., מבטאות את הרעיון שעל אמונה להתבסס על נאמנות המחזיק בה במובן, שלא יערער עליה ולא יפעיל עליה מבחני תקפות.
אמירה זו אינה מתבססת על תפישה פואסתטית או פרואסתטית, ש'מוכיחה' 'מְתָקֶפֶת'/ רעיון בשל קשר שרירותי בין מרכיבים, אלא, הפוך:
הבניית 'אמונה', נעשתה מתוך גילויי נאמנות חסרי ערעור לרעיון. להמשיך לקרוא אמונה נאמנות אמן
נעורים – לחוות משהו בפעם הראשונה.
זיקנה – בפעם האחרונה.
אם לא נהנה למה נשאר?
נזכר באלון מרמות מנשה, או שהיה זה מעלה אפרים. להמשיך לקרוא אני יודע מה מצפה לי
בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.
בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.
ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית
אני מצוּות לנהג ולמבשלת שעובדים אתי*.
המבשלת, Philomena, עצומת ממדים – לא ניתן לטעות, לפרש או לכנות אחרת.
אף על פיכן מתנהלת בקלילות, בטח יחסית לממדיה, פנים יפות –
עושה ככל יכולתה לרצות אותי במיומנות לא מתרפסות. להמשיך לקרוא טובות השתיים
פרוגרסיביות, חתירה לרציונליות אִינדיבידואליות, מתגוננת מפני קונסרבטיביות, ומפחיתה ערך; פרוגרסיביות > קונסרבטיביות.
כמאפיין.
לאורך וורטיקליות היסטורית – זמן,
לרוחב לאטרליות גיאוגרפית – מקום.
חשש אינהרנטי של פרוגרסיב רציונליסט מפני פעולות קונסרבטיב*, מהול בזלזול.
ריבון חוגג הצלחה באמצעות מחווה טקסית וביורוקרטית בנתינתו מענה לסנטימנט של נתיניו.
פתיחת שגרירות בירושלים היא בת דודתה של 'פגיעה ברגשות הציבור'.
שמחת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא של ריבון ששאף לעשות זאת, והצליח במשמרתו לנכס לעצמו את ההישג.
תוצר של
העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים – סיבה לשמחה.
מהווה מימוש רצון.
של מי?
עריכת משחק ידידות ארגנטינה/ מסי טרום מונדיאל, כמופע ראווה נגד נבחרת ישראל נטולת אספירציות ספורטיביות אקטואליות, מאמן וסגל קבוע.
מעצים את ריבונות המארגן, עובד על סנטימנטים של הקהל.
בעוד שבהעברת השגרירות יש את סנטימנט הלאומיות המולבש על רציונל – הכרה בינלאומית, ומשמעותה הרבה גם אם בלתי ניתנת לכימות,
במשחק יש את סנטימנט הלאומי – גדול הדור מזכה את הקולקטיב בביקור, יראה את המקומות הקדושים ויתפעל, וישים את הקולקטיב על המפה הפוליטית העולמית, ההלבשה היא על סנטימנט אהבת ספורט, כדורגל, והסנטימנט הכמה להתחכך עם דמויות גדולות מהחיים.
מיקום השגרירות הוא, בעצם…, לא באמת מעניין.
כדאי, רצוי שתהיה במרכז אורבני שמהווה מרכז פעילות עסקי.
פרקטית, אם שגרירות ארה"ב עוברת לירושלים, והשגרירות הנוכחית עוברת להיות קונסוליה, הרי זו סיבה לשמחה, תרומה כלכלית.
וברור שלא זה העניין.
העניין הוא ה'הכרה במעמדה' של ירושלים.
ומה הרבותא ב'מעמד'ה של ירושלים?
דיון על חשיבות הסמלה משול לויכוח על איך הסלט יותר טעים עם עוד מלח או ללא.
כל טיעון אצל המשוכנע מאושש את התזה, ואצל השולל – מפריך.
אני מאלה שעויינים הסמלה בכל תצורה שהיא – נראית לי כ
אינני בקיא בנבכי הפרטים הפוליטיים בספרד–קטלוניה, האם שואפי ההתנתקות הקטלנית מספרד זו