עוד מעט
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
שלוש מלים משורש א.מ.נ., מבטאות את הרעיון שעל אמונה להתבסס על נאמנות המחזיק בה במובן, שלא יערער עליה ולא יפעיל עליה מבחני תקפות.
אמירה זו אינה מתבססת על תפישה פואסתטית או פרואסתטית, ש'מוכיחה' 'מְתָקֶפֶת'/ רעיון בשל קשר שרירותי בין מרכיבים, אלא, הפוך:
הבניית 'אמונה', נעשתה מתוך גילויי נאמנות חסרי ערעור לרעיון. להמשיך לקרוא אמונה נאמנות אמן
נעורים – לחוות משהו בפעם הראשונה.
זיקנה – בפעם האחרונה.
אם לא נהנה למה נשאר?
נזכר באלון מרמות מנשה, או שהיה זה מעלה אפרים. להמשיך לקרוא אני יודע מה מצפה לי
בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.
בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.
ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית
אני מצוּות לנהג ולמבשלת שעובדים אתי*.
המבשלת, Philomena, עצומת ממדים – לא ניתן לטעות, לפרש או לכנות אחרת.
אף על פיכן מתנהלת בקלילות, בטח יחסית לממדיה, פנים יפות –
עושה ככל יכולתה לרצות אותי במיומנות לא מתרפסות. להמשיך לקרוא טובות השתיים
פרוגרסיביות, חתירה לרציונליות אִינדיבידואליות, מתגוננת מפני קונסרבטיביות, ומפחיתה ערך; פרוגרסיביות > קונסרבטיביות.
כמאפיין.
לאורך וורטיקליות היסטורית – זמן,
לרוחב לאטרליות גיאוגרפית – מקום.
חשש אינהרנטי של פרוגרסיב רציונליסט מפני פעולות קונסרבטיב*, מהול בזלזול.
ריבון חוגג הצלחה באמצעות מחווה טקסית וביורוקרטית בנתינתו מענה לסנטימנט של נתיניו.
פתיחת שגרירות בירושלים היא בת דודתה של 'פגיעה ברגשות הציבור'.
שמחת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא של ריבון ששאף לעשות זאת, והצליח במשמרתו לנכס לעצמו את ההישג.
תוצר של
העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים – סיבה לשמחה.
מהווה מימוש רצון.
של מי?
עריכת משחק ידידות ארגנטינה/ מסי טרום מונדיאל, כמופע ראווה נגד נבחרת ישראל נטולת אספירציות ספורטיביות אקטואליות, מאמן וסגל קבוע.
מעצים את ריבונות המארגן, עובד על סנטימנטים של הקהל.
בעוד שבהעברת השגרירות יש את סנטימנט הלאומיות המולבש על רציונל – הכרה בינלאומית, ומשמעותה הרבה גם אם בלתי ניתנת לכימות,
במשחק יש את סנטימנט הלאומי – גדול הדור מזכה את הקולקטיב בביקור, יראה את המקומות הקדושים ויתפעל, וישים את הקולקטיב על המפה הפוליטית העולמית, ההלבשה היא על סנטימנט אהבת ספורט, כדורגל, והסנטימנט הכמה להתחכך עם דמויות גדולות מהחיים.
מיקום השגרירות הוא, בעצם…, לא באמת מעניין.
כדאי, רצוי שתהיה במרכז אורבני שמהווה מרכז פעילות עסקי.
פרקטית, אם שגרירות ארה"ב עוברת לירושלים, והשגרירות הנוכחית עוברת להיות קונסוליה, הרי זו סיבה לשמחה, תרומה כלכלית.
וברור שלא זה העניין.
העניין הוא ה'הכרה במעמדה' של ירושלים.
ומה הרבותא ב'מעמד'ה של ירושלים?
דיון על חשיבות הסמלה משול לויכוח על איך הסלט יותר טעים עם עוד מלח או ללא.
כל טיעון אצל המשוכנע מאושש את התזה, ואצל השולל – מפריך.
אני מאלה שעויינים הסמלה בכל תצורה שהיא – נראית לי כ
אינני בקיא בנבכי הפרטים הפוליטיים בספרד–קטלוניה, האם שואפי ההתנתקות הקטלנית מספרד זו
אומרים על אפריקה, שמרפי עובד בה שעות נוספות.
אני אומר ש-
לא כל מה שיכול להשתבש ישתבש. גם מה שלא יכול.
המעסיקים שלי מבקשים להחזיק את דרכוני ותעודת החיסונים.
האמתלה? מטפלים ב…, להמשיך לקרוא פך אפריקאי
פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל
אזרחות אינה שותפות עסקית שלמה אבינרי
תודה לנ.ת., אבינרי[סט] שהפנה אותי למאמר.
צודק רוגל אלפר כאשר הוא מבקר בחריפות את הפמיליאריות המזויפת הגלומה בכינוי "אחי", שהשתרש בקרבנו בשיח אף בין אנשים זרים לחלוטין ("הארץ" 17.9). גם מי שבדרך כלל אינם מזדהים עם העמדות של אלפר יסכימו עמו הפעם: מדובר בפנייה שהיא בעיקרה גסת רוח ותוקפנית. אישית גם שמחתי לקרוא כי אלפר מצר על העדר ה"נימוס וכבוד" בדרך שבה אנו פונים איש אל רעהו. לא תמיד מצאתי ביטוי למידות אלה במאמריו, אבל יכול להיות שהחמצתי משהו.
י.ד.: אח שלו – עד כה, אני איתך.
"…צודק רוגל אלפר…"? האם זה אומר שאבינרי מסכים עם רוגל אלפר? היכן כאן ממד צדק'? להמשיך לקרוא אזרחות אינה שותפות עסקית

אני נחנק
גרוני נשנק,
נשימתי נעתקת,
רוחי נעכרת –
האושייה החיפנית מאיתנו נפרדת.
דמעותיי הניגרות את הנייר הרטיבו,
את אור עששית הנפט כיבו.
קולמוסי יבש, חרוזיי החלידו,
מצער, גם את מקצב הפרוזה השמידו. להמשיך לקרוא מזמור בכי, נהי וקינה למתן ויסמן
במסגרת עבודתי נסעתי ליישוב נידח Aburi, צפונית לאקרה.
אולי לא כל כך נידח – 40 קילומטר צפונית לבירה, ויש שם גן בוטני חשוב שנוסעים במיוחד אליו.
עד כדי כך. בשפעת האטרקציות של גאנה, נהייתי בוטניקאי חובב.
נידחות היישוב מתבטאת בכך שהבנק – לקוח שלנו, משתמש בתקשורת לווינית. תקשורת אחרת יקרה מדיי.
אנחנו מנסים להטמיע מוצר שעומדים על כך שהוא טוב יותר מהאלטרנטיבה. אבויה, המשתמשים שמים את נפשם בכפם, מחרפים נפשם, כדי לא להשתמש בו – לא רואים את האור שאנחנו משפריצים עליהם במוצר, ולא בשל עוורונם. להמשיך לקרוא מינורי במניקור פדיקור
צ'רצ'יל אמר על דמוקרטיה:
נראה, שבמהותה הטהרנית, דמוקרטיה ישירה אינה מַסְפֶּקֶת לטפל מיטבית במכלול סוגיות חברה–פרט.
עם התגלעות הבעיות, התפתחה בשלבים מוקדמים 'דמוקרטיה ייצוגית'.
התפתחות ה'ייצוגיות' ייצרה וריאציות על ניהול כוח פרטים, באמצעות נציגיהם. להמשיך לקרוא פופוליזם דמוקרטי
הנהג שעובד אתי הסיע אותי בטנדר שקיבלתי 20 דקות קודם חכן, נגח קלות – הביא נוגרה – לג'יפ חונה,
והנחית אותי ביעד.
בחזרתנו, דפק את האוטו שבא מולו.
אותי הוציאו מהסיטואציה,
אותו ואת המכונית לקחו למשטרה.
בדרך למשטרה פירק מכונית והזיק לטנדר שלו.
בריאותית – לכל המעורבים שלום
פגשתי מנהל שאמר, העביר, חזר על כך, ש-
אם לא יוכן תקציב מדוייק לצרכי פרוייקטים עתידיים,
לא תהיינה השלמות בהמשך, ולא יהיו תיקונים.
טוב.
מבין שרוצים ליצור תקציב, מדוייק ככל הניתן.
אידיאל תפישה ניהולית.
הקרנה של אישיות פרטית על אידיאל תפישה ניהולית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית
אולי, חוץ מג'וזף.
בגאנה, אני חי בקהילה, בקפסולה, למגורים הם קוראים 'קיבוץ'. מבחינתי אולי 'צוללת', 'חללית'; מרחב חיים של משאבים מוגבלים, מוסדרים, קבועים, כמו בקיבוץ, צוללת…, שיוצרת סוציולוגיה מעמדית לפי סממני שררה, מותאמים לאופי המקום. במקרה זה תפקיד, וותק, ומהם נגזרים סוג הרכב וגילו, מיקום המשרד, המגורים, ושאר סממני חיים ומעמד. להמשיך לקרוא מינורי ברֶזורֶקְשֶן