אני קורא למצבי אי מענה לפנייה – 'מנאד רוש' .
מנסה להסביר גנרית, לא מולקו–פרטיקולרית, על מה, מתי ולמה.
להלן הצעה למודל, לא אופטימלי, לא מטפל בכל המצבים – בעיקר לא את מי שהיה מעדיף לא להיתפש כנמצא בו: להמשיך לקרוא מרחב אי–המענה
אז צביקה שלי הוא מי שאני בא אליו אחרי שרכשתי את המסגרת ב- ic! berlin, ואת המרשם אצל עופר אנקרי האופטומטריסט הייקה.
לפני כל טרנזקציה אני מזהיר את צבי, ש'הפעם אמשוך לך, את הביצים לברכיים. להמשיך לקרוא מינורי בתקשורת מלבייבת
מה זה
לא לפחד מהפחד?
כשמנהיג מבקש את אנשיו להקטין את התנגדותם וללכת עם תפישותיו יכול להבין את תפקיד האמירה.
אבל אינדיבידואל לעצמו?
קידום ויישום תפישות רכות[בין היתר] ישנן שלוש גישות
כדי שאתיקה רכה, מקרה שלישי, תהיה רלוונטית עליה להיות
ברמזור עצר לידי קטנוע.
"תגיד, איך אתה עם חוקים?" שאל אותי. להמשיך לקרוא מינורי בפוגע בעבריין פטור
בתפישת אנשים יחסים משמעותיים,
אני תמה,
איך מסתדר להם
הפעלת שיקול דעת רגולטורי על איזו פניה אליהם הם יכולים לא לענות ועדיין לשמר את אותנטיות היחסים.
אמן, כוכף טלפיזיה דה לה שמאטע,
שמו מתחרז עם צ'וצ'ו בר, החליט לרדת מהארץ.
טוב.
יושב בקפה.
לידי מתיישבת מישהי ברבע ל-40. בערך.
תנועות נחרצות, חדות, מהירות.
ביחסיי החברתיים
התהדרתי, ועדיין בריבוי יחסים משמעותיים.
להמשיך לקרוא עד כאן
רמת השמחה מהתממשות ערכים חשובים לפרט, בעת בחינתם.
אושר הוא מושג מורכב מרובה ממדים, שמתבטא בעיקר בחתירה אליו, במימושים זמניים.
מניח, שאבולוציונית, הדמיון האנושי התפתח יחד עם התפתחות הציד שהוא שלב אחד אחרי הליקוט, לא-יודייע-מתי. להמשיך לקרוא דמיון, איך הוא קשור?
בעת מבוכתי מול אחר, כשאני מבין שחרבנתי בסלון, להלן טקטיקת פעולתי: להמשיך לקרוא פרוטוקול 'אני נבוך'
"מאז שעשיתי אייסולציה של אלוהים מהחיים שלי…"
ידידי הנערץ
המעיד על עצמו כאיש של כבוד
יכול להיות, להמשיך לקרוא כבודו
זיהוי סובייקט שברשות זולת מסוים, אחר, ערך חיובי –
♦ רוחני נתפש,
♦ [או] גשמי,
שהיה רוצה לייחס לעצמו.
ייחוס בעלות הטובין לאחר מפיק מהסובייקט התייחסות שלילית עויינת כלפי אותו זולת.
אולי מפחית מהמצוינות, מההישגים
בטוח
ועם זאת, זה השמן הסך את גלגלי החיים
המאפשרים להתמודד עם כשל
בין תחביביי, יכול למנות מגוון.
נעתי, ועדיין, בין כמה.
אפילו לקחתי כמה מהם לכיוון המקצוענות, במובן ששלמו לי על מימושם. להמשיך לקרוא תחביביי
"זו, יש לה טעם טוב."
חיווי על מי שמחצינה את הקפדתה האסתטית וטעמה תואם את זה של המחווה.
על הדרך המחווה מחזקת עצמה- סופחת ערך עצמי.
"מוותרת על הסיגריה האחרונה?"
"בחיים לא הייתי מוותרת על הסיגריה האחרונה."
"אותי בחיים לא יתפסו עם סיגריה אחרונה."
"וויתור על סיגריה אחרונה מביא מזל."
אבולוציונית, כשהאנושות הייתה מעוטת ידע, עם נגישות נמוכה אליו,
שולמה פרמיה לפרטים שהיה להם ידע, או נגישות אליו.
פרמיה הולכת וגדלה ככל שהידע היה בפער גדול יותר ונחוץ יותר לנצרך לו, להיטיב את חייו.
