פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

מוסר

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

אחיזה תודעתית

שלא לומר הגדרה.

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.

פירוק למרכיבים

פרוטוקול

מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,

של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
חוקי 'עשה ואל תעשה',
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.

התנהלות

אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.

אישי–חברתי

של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.

מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.

דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.

פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו עם סוגיה כלשהי, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.


* סובייקט
בעל תודעה,
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.

צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.

לצבר פרטים אין תודעה.

מושגים כ'תודעה קולקטיבית', 'זיכרון משותף', הינם פיקציה, בבחינת טאו"ן.

פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי 'מוסר' משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.

ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.


לקידום

מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.


** לטובתו

מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.

גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על 'טובת' הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.


עצמי

השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.

פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.

החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.

הקדמה 🙄

המושג מוסר, לא יושב לי טוב.

אנשים רוצים לראות עצמם כ'מוסריים', מפני שהביטוי חופן ערך נעלה.

עם זאת, כשאנשים מייחסים לעצמם 'מוסריות', הם מתכוונים לכך שהם פועלים בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון בהתאם לקודקס חוקים.

חלקו של פרט בקודקס החוקים אפסי, במובן שלא תרם לו דבר. פסיבי. משמש לו כמעקה התנהלותי.
פרט מתנאה, סופח ערך כשהוא מצהיר בפני עצמו וזולתו שהוא פועל על פי סט חוקים. שהוא לא יצר.

טפשות או נוכלות

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

מבחן טאו"נ

שתי תודעות

בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:

מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה 'נבחנת אחת', בהיותה במצב אי-וודאות מודע, נוהגת כבמצב וודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – זו טעות)
או,
מקדמת במודעות, אי-וודאות של תודעה אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה של התודעה המקדמת את השקר – נוכלות.

להמשיך לקרוא טפשות או נוכלות

תחזית בחירות 2019 ב'

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

ימין, נתניהו > 61 מנדטים

פרדיקציה

10 ימים טרום בחירות, להערכתי נתניהו יגייס 61-63 מנדטים, ללא ליברמן וישראל ביתנו להקמת ממשלה.

שמח לראות שתחזיתי לא התאמתה. טעיתי.

[ואין לי בכך סיבה לשמחה, לא רואה את התרחיש בו נתניהו מאבד את ראשות הממשלה.] להמשיך לקרוא תחזית בחירות 2019 ב'

ירון לונדון גדעון לוי

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

חתירה לרציונליות מפרקת פרוגרסיבית – התכנסות הזדהותית

"ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה "פראי אדם" כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה"

לפודקאסט

להמשיך לקרוא ירון לונדון גדעון לוי

התייחסות לעמדה

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

מאפיינים

עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.

עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.

לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ'נכונה' או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים: להמשיך לקרוא התייחסות לעמדה

חיווי 90 מעלות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אובייקטיביות, אחיזה תודעתית

בחינה ב-90°: קבלת מידע,
חיווי מתקף, מערער, מאושש, מפריך,
ממקור תודעתי בלתי תלוי (אובייקטיבי).

חיוויים מנטרלים סובייקטיביות, רגשות, עניין של סובייקט בתשובה מקדמת פרסונלית את ענייניו.

דוגמאות

להמשיך לקרוא חיווי 90 מעלות

מניעת ניסויים בבעלי חיים

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

העלאת ערך חי, הנחתת אנוש לרמה שווה

יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.

ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.

חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים

פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

הערכת משך קריאה: 10 דקות, בערך 🙂

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש'אוהב' אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Why Nationalism

הערכת משך קריאה: 8 דקות, בערך 🙂

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

מינורי בשימור התכנסות הזדהותית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אם היא לא הייתה פרסיה היינו בחצור

הגיע למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.

הצעתי לו לשתות. "לא יכול," ענה "אני בצום."

בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א'. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא, מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בשימור התכנסות הזדהותית

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הערכת משך קריאה: 7 דקות, בערך 🙂

הרחבה על רכיבים

א', מודל אוזן המן

ב', ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב'

הערכת משך קריאה: 10 דקות, בערך 🙂

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א', מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב'

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א'

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א'

דעה מתכנסת הזדהותית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

כפייה חילונית

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

אין דבר כזה

אין יכולת לכפות על אחר אי־אמונה.

וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.

בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.

לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באווירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק 'להעביר אנשים על אמונתם'.

תתכנה שתי מגמות:

  • החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן 'כפיית סממנים דתיים' – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,

או

  • שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפייה חילונית

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

חסד, צדקה – מילים טעונות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

פוליטיקת הזדהויות, ג'

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב', זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג'

פוליטיקת הזדהויות, ב'

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א', רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב'