אובייקטיביות, אחיזה תודעתית
בחינה ב-90°: קבלת מידע,
חיווי מתקף, מערער, מאושש, מפריך,
ממקור תודעתי בלתי תלוי (אובייקטיבי).
חיוויים מנטרלים סובייקטיביות, רגשות, עניין של סובייקט בתשובה מקדמת פרסונלית את ענייניו.
בחינה ב-90°: קבלת מידע,
חיווי מתקף, מערער, מאושש, מפריך,
ממקור תודעתי בלתי תלוי (אובייקטיבי).
חיוויים מנטרלים סובייקטיביות, רגשות, עניין של סובייקט בתשובה מקדמת פרסונלית את ענייניו.
יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים
מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.
ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.
חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים
וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
לא בדמוקרטיה.
אין מי ש'אוהב' אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.
האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.
לא, לא קראתי את ספרה.
להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism
הגיע למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.
הצעתי לו לשתות. "לא יכול," ענה "אני בצום."
בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י"ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א'. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא, מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בשימור התכנסות הזדהותית
תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.
השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’
לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.
יכול לשמוע – זה מרתק.
יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.
ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב'
טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:
* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א'
תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.
| תמיכה | הסכמה, אישור, אישוש, |
| אינסטינקטיבית | ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי |
| בעמדה | התייחסות לסוגיה נידונה |
| הולמת | שעולה בקנה אחד, מתאימה |
| סנטימנט | הטייה רגשית לנושא מסוים |
| הזדהותי | שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ– |
| במְיָיצגי | מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים |
| תפישה | בסוגיה הנדונה. |
אין יכולת לכפות על אחר אי־אמונה.
וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.
בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.
לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באווירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק 'להעביר אנשים על אמונתם'.
תתכנה שתי מגמות:
או
* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.
הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.
מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג'
בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב'
אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– "פוליטיקת זהויות", לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.
פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה"ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.
ב'פוליטיקת הזדהויות', אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א'
'הם' הפיליפינים |
'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים |
לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
'הם' הפיליפינים |
'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב 'שיהיה דומה' לאחרים.
טעות.
גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא
בבחינת* –
לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.
לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית תומר פרסיקו, ועוד יותר של פרופסור בויארין, אינני שותף. להמשיך לקרוא היהדות היא מונח נוצרי מומצא
ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.
אלה שתי משרעות מופרדות.
לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.
| קונסרבטיביות | היברידיות/ אינדיפרנטיות | פרוגרסיביות |
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
"המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע."