* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.
הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.
מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג'
בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב'
אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– "פוליטיקת זהויות", לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.
פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה"ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.
ב'פוליטיקת הזדהויות', אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א'
'הם' הפיליפינים | 'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
'הם' הפיליפינים | 'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב 'שיהיה דומה' לאחרים.
טעות.
גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא
בבחינת* –
לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.
לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית תומר פרסיקו, ועוד יותר של פרופסור בויארין, אינני שותף. להמשיך לקרוא היהדות היא מונח נוצרי מומצא
ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.
אלה שתי משרעות מופרדות.
לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.
| קונסרבטיביות | היברידיות/ אינדיפרנטיות | פרוגרסיביות |
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
"המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע."
מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.
מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול 'טלית ברמה אחרת'; על חשמל? סוללות? נטענת?
אם סמוטריץ' הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.
הומור 'מתוחכם', נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
מאפיין תפישתי זה הוא 'טביעת תודעה' שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.
שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.
אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אבסטקרט (הפשטה),
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
'דווקא', קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.
בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.
אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט,
'שמחות', אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?
"של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש."
הימנונים, תצוגת התכנסות הזדהותית מצמררת, בעיקר לשמע הימנון האחר.
תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.
כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה, גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?
כאשר ניתן משקל מכריע בהצבעה לאלמנט אחד נוגד מכלול ערכים מועדפים מקדמית.
הצבעה באופן שונה מרצון אינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
ההצבעה נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית אהודה פחות אך נעלה, באותה עת, יותר כדי לקדם תוצאה תואמת את האינטרס יותר.
איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?
