בישראל היום, 11/11/2012 מצוטט דומרני.
תגית: אמונה ודת
גיוס האל
היסמלתי או בראתי מציאות?
ז'אן פלנטרו הוא קריקטוריסט של לה מונד מאז 1972.
ככזה נחשב, אחד מבכירי הקריקטוריסטים הבכירים בעולם, אם לא ה.
מאמר בישראל היום, פלנטרו מתפעל מהשפעה מסמילה:
היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?
לא מוצא עניין רב, גם לא מעט, בשיח דתי או פוליטי עם מי שעיקר תפישתו מושתתת על אמונה או לאומיות;
אין מצע משותף שבה יש סיכוי שמישהו יזוז מעמדתו.
בבחינתי מכניקת מחשבה, המרחק בין בעלי אמונה לאומנים לבין תואמים להם בצד השני, הכביכול רחוק מהם, בצד הפאשיסטי או בצד הדתי קצר יותר מאשר אלי.
אותה מכניקת רציונל, דמיון דיאלקטי. להמשיך לקרוא היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?
פרויקט ונוס
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
- קוסם,
- ועם זאת (אולי בשמרנותי) לא משוכנע שישים, בעיקר בכלכלה וירטואלית אבסטרקטית.
להמשיך לקרוא פרויקט ונוס
אל תלפידו את יש עתיד
המיתולוגיה היוונית נחשבת כערש המדע. תצורת מחשבה רציונלית, התפתחות אבולוציונית של טיפול בסוגיה.
תצורת המחשבה המובעת בתורה היא 'אוסף ציוויים ואיסורים'. אין הסבר או רציונל.
במיתולוגיה היוונית מונחים היסודות של התפתחות, אבולוציה של מקרים, סיבות ותוצאות.
ציווי אלוהי הוא קוד פעולה, פרוטוקול התנהלות, שקבוצת אנשים קבלה על עצמה כדי להמשיך לקרוא אל תלפידו את יש עתיד
כך זה לא יכול להמשך
מכיר את
'כך זה לא יכול להימשך.'
פיזיקלית, סוציולוגית, פוליטית,
אם יש מצב מסוים-
קיימת הערכות סט התנאים, המרכיבים והיחסים ביניהם,
לא רצוי ככל שיהא, בנאלי ומתבקש ככל שיהיה:
זה המצב.
אדם-תפישה
[בתפישתי את] תפישת אנשים את עצמם בהקשר סביבתם,
- רובם נטולי תפישת עולם פוליטית.
- לרובם תפישת עולם ערכית כשהדת זמינה לטפל במה שהדעת האישית הזניחה,
להמשיך לקרוא אדם-תפישה
מגיע לא מגיע
"…לא מגיע לי/ לה…"
שמעתי אמירה כזו.
איזה יופי.
נפוצה הרבה יותר מ
"…מגיע לי/ לה…" להמשיך לקרוא מגיע לא מגיע
התגלות
תפישת מציאות
אני מייחס לתפישת מציאות חשיבות קריטית לניהול חיים.
מבחינתי לניהול חיים נשאפים, 'תפישת מציאות' היא שנייה בחשיבותה רק ומייד אחרי החשיבות שמייחס ל'בריאות נפשית'.
ומוסיף, שהטיפול בתפישת המציאות היא חלק מבריאות נפשית.
הערות על ערכים
ערך: מתן משמעות מקדמית, יחסית, למהות רעיונית או פיזית.
שווי משמעות של משהו הוא ערך האלטרנטיבה שלו.
ב'מקדמי', פרה-לימינרית, הכוונה שבשונה מטובין שערכם משתנה בתלות במצב, נקבע סט ערכים ב־ off-line, 'במזגן'.
בעת הקצאת משמעות לרעיון,
מצטרפות משמעויות-משנה, כ־יחסיות לערכים אחרים, והאלטרנטיבות הנספחות,
שהן הקובעות את הערך.
מצפון?
ערכיי, בשונה מ…
אין מי שאין לו ערכים.
לכל אחד יש.
לכל אחד יש מדרג. להמשיך לקרוא ערכיי, בשונה מ…
מסורת – אחיזה תודעתית
אחיזה תודעתית
מסורת:
- צבר פעולות אנושי,
- לרוב מהנה את משתתפיו,
- קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
- נטול הכרח או תועלת כשלעצמו,
- הקשרו תפישתי, טקסי,
- הטריגר לקיומו – אירוע או מועד ידוע.
- מהותו סמלית,
- תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
- ותכליתו ליכוד קהילתי.
שאלת קו פרשת תצורה
קדושה
הכרזה על אובייקט, רעיוני או גשמי, כבעל ערך עליון מוחלט.
- עליונות מוחלטת:
אין לאובייקט אחר, רעיוני או גשמי, ערך גבוה משל ערך מקודש. - יציבות מוחלטת:
שלילת דינמיות הערכה – ערעור, של ערך מקודש, ביחס לערכים אחרים.
הכרזה על אובייקט כקדוש, היא מאבני היסוד של דת.
חתירה לרציונליות היא התנערות מערכים קדושים.
הקצאת ערך לאובייקט, כשלעצמו. תוך בחינה מתמדת.
אובייקט הוא קדוש, אם סובייקט מקצה לו ערך כלשהו,
מסיבות וולונטאריות בהחלטה מודעת,
כשהערך מוחלט,
לא יחסי,
לערכי אובייקטים אחרים.
תפישת מציאות
הכללה והדרה
[עוד ניסיון] הבחנה
מכליל | מדיר | |
| מכנס (נורמטיביות) | אמונה | רציונליסט (סביר) |
| מניח, חושב, חפץ שהחותר למחשבה רציונלית, עמוק בליבו, בסתר מחשבתו, שותף לווריאציה של אמונת המאמין, רק שמסיבות לא רלוונטיות בוחר להסתיר את אמונתו. חי בתפישה שבעתיד כלשהו האמונה, תיחשף. | תפישה | החותר להבנה לוגית מניח, חושד, שכל אחר לא רציונלי. (לא מבין את הייחוס לאיבר הלב מעבר להיותו אינסטרומנט אורגני לקיום חיים.) מפריד בהנחתו בין היותו מוכוון לאופן מחשבה רציונלי לבין מי שמוכוון אמונתית. |
| הדתי החי בביטחון תשובותיו, כלומר הביטחון במקור כל התשובות, מניח שהחילוני בהדחקה, עושה דווקא ומכעיס. בעתיד כלשהו, מוחשי יותר מעתיד בוא הגאולה, משיח או הנירוונה, חסר האמונה יחטוף את הבומבה המאירה והמשנה, הפעם לתמיד, את התפישה הלאטנטית הקיימת ויכיר ב'צדקת' האמונה. | דת | הרציונליסט לא מייחל לכוח עליון מסדר, ומעריך שעמיתיו ייתפשו בקלקלתם האמונתית בטלטלה התודעתית הבאה. |
| הלאומן משליך את תחושותיו על הרציונליסט. הוא משוכנע שאם לו יש את תחושת ההתעלות משיוך לקולקטיב נשגב ערכית גם האחר לא נעדר רגשות אלה.מבחינת הלאומן, הרציונליסט בחביון רגשי, נאבק ברגשותיו. מתישהו בעתיד, יראה את האור- יחשף לרגשותיו, ילך איתם, ייהנה מהם, וולונטארית שכלתנית. או, שתחושת הלאומיות תכפה עליו בעל כרחו, באמצעות גורם חיצוני עויין שאיומו יוכיח את הצורך הקיומי בשימור זהותו הלאומית. | לאומיות | אין כמיהה לתחושת יחד של קהילה חזקה מפרטיה, המאליהה את קיומה כערך עצמאי ומקודש. במקרים מסוימים היעדר הכמיהה מלווה באי-נוחות או חשש אם מזהה שקידוש ערך הכלל עלול לאיים על פרט כלשהו, ובאסקלציה השלכתית על עצמו. |
| המאוהב גורס שהרציונליסט שואף להירפא מאכזבתו הרומנטית. עוד לא הייתה לו ההתנסות הראוייה. | רומנטיות | ולא למחוות ועזרים רומנטיים שהם מהות היחסים הבינאישיים. |
| הנורמטיב משוכנע שהלא נורמטיבי מנסה להתכנס לכללים שמיטיבים עימו, רק שאינו מצליח. לעיתים הנורמטיבי יגלה חמלה וגמישות לעצם המאמץ, שכן גורס שאם האחר יתאמץ גם יצליח להתקבל לאחווה, יקבל את הטובין- אישור הכלל, שכן בבסיסו הוא שואף לכך. במי שלא מנסה להתכנס, הנורמטיב רואה כסוציופת. מסוכן. | נורמטיביות | התוצר לשאיפה של הכרת הסביבה נחשבת כבונוס מפוקפק, שכן, אם הסביבה תפעל רציונלית, מה שבאופן גורף, כנראה לא יקרה, לתפישת המדיר קיום הכלל יהיה טוב יותר, וכך אין סיבה לשאוף לנורמטיביות, אלא לרציונליות, בתקווה שנורמטיביות תטמע ברציונליות. |
| אמונה, כל אמונה נסמכת על רציונליות. החל מהסיבה למה להאמין, וכלה בהתאמה לתנאי מציאות. אמונה במהותה לא מתיישבת על רציונליות מוחלטת. תמיכת עמיתים לאמונה היא התמיכה האפקטיבית, הזמינה והזולה ביותר. בנטייה האנושית, ביחסים בינאישיים, קיים ממד ההכלה, החיבור, הסליחה – גם אם בשם תפישות אמונתיות נעשו נזקים רבים – ממד הכינוס יחד. | הצעה, למה? | במחשבה רציונלית יש הפרדה בין העדפות, טעמים ורצון שגם לרציונליסט יש אותם – גם אם נתפש כמנוכר, משמים או חסר אותם – לבין תפישת מציאות והכלים להגשמת תאוותיו. בדמוקרטיה, הרוב לא מהווה כלי להוכחה לוגית ל'צודק' ו'נכון', אלא כלי להתנהלות בחברה. החתירה לפירוק, הפרדה, היא בבסיס המחשבה הרציונלית, המלה ביוונית למדע מקורה ב'חיתוך'. ברציונליות אין חתירה לבנייה. |
| נראה שיש יותר חופש בין בחירה באמונה כזו או אחרת מאשר האם להיות רציונלי או לא. נתקלתי בין מי שנע בין אמונות, דתות, זהות לאומית ונורמטיביות בתוכן. לא פגשתי במאמין שהפך לרציונליסט. פיתוח אמונות ורציונל התומך בקיומן מצריך אינטליגנציה גבוהה מבסיסית. | בחירה | נראה לי שאין יכולת בחירה האם לחתור לרציונליות. נראה לי יותר שזו תצורת מחשבה.לא נתקלתי בחותר לרציונליות, שהחליט לחדול מחתירתו. המנגנון הבורר האם אדם מוכוון רציונליות או לא, בלתי מאובחן לי. חיות עם אינטליגנציה נמוכה משל אדם, מתנהלות ברציונליות תגובתית מול גירויים. חתירה מובהקת לרציונליזם, בצד היותה משוייכת לניתוק רגשי, מקושרת לאינטליגנציה גבוהה, שכן מחייבת כלים אינטלקטואלים לפירוק מציאות למרכיביה, בכל עת, בהיותה מנועה מהתכנסות לנורמטיביות מנחמת. |
משמרי טקסים חילוניים
נחשפתי למי שרואים עצמם כ'חילונים גמורים'.
הם
- מעידים על עצמם כ'נטולי אמונה',
- לא מאמינים ב'כוח עליון בורא ומסדר מציאות',
- לא שותפים לקונספט 'שכר ועונש',
- לא מתייחסים למוות במשמעות של מעבר ל-'הפסקת חיים'*
*
ועם זאת על אף עדותם זו, לא משוכנע בתקפותה.
לא הוגן ככל שיהיה, מניח, שאם יגורדו מספיק, מעטה כלשהו יוסר ועדויות אלה יפוקפקו.