תגית: אמונה ודת

If there were in the world today any large number of people who desired their own happiness more than they desired the unhappiness of others, we could have paradise in a few years.

בלא מודעותי לאמירתו זו של ברטראנד ראסל,
בשמונימים, אחזתי בתחושה, ש

יותר ממה שמישהו רוצה להרע לאחר
הוא מעדיף לגרום טוב לעצמו.

קישרתי את אמירתי זו לתפישתי את הסכסוך במזרח התיכון, (אי)היכולת ו(היעדר)הנכונות לפותרו על ידי שני הצדדים.

• בשונה מצעירותי, שייחסתי את תפישת ה'טוב' לרווחה רציונלית נתפשת של הפרט,
  בתקווה שתפישתי תשתנה בהמשך שוב 🙂
  כלומר להבנתי את רווחתו האישית, כלכלית של פרט,
• היום, אני גורס שתפישת הטוב הפרסונלית מושפעת עד כדי שינוי, שיבוש מהתכנסות לתפישת 'טוב' קולקטיבי אמוני, בלתי-רציונלי, במובן שמערכת הערכים של הפרט וממנה נגזרת רווחתו מורכבת יותר מרווחה פרסונלית רציונלית נתפשת (על ידי).

כלומר, השינוי הוא בתפישתי איך אנשים תופשים את טובתם, לא בתפישתם, שנותרה ללא שינוי.

תפישת ה'טוב' המצרפי של שני הצדדים כעת, תוצאתית לפחות, לא היוותה, לא מהווה פלטפורמה שהובילה להסכם.

כעת, אני פסימי בהערכתי את סיכויי הצלחת הגעה להסדר וולונטרי בין הצדדים.

בעתיד

טיפול בבעירת הבעיות האקטואליות בעתיד, ייתרו את בעיית הסכסוך כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ככזו, הסכסוך בתצורתו הנוכחית כעת יהפוך לתת-סוגיה מבחינת חשיבותו בעתיד, ויהיה נתון להשפעו של בעיה עתידית אחרת שתכיל את בעיית הסכסוך הנוכחית.