בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ' ללאזוכרמה על שיח 'אהבה' לעומת שיח 'שנאה'. שאלה באריכות למה שיח 'שנאה', בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח 'אהבה'.
הפרופ' ענה באריכות ש-
- שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
- שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.
ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.
עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש'אהבה', מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג'נדה אחרת מזו הנתפשת
שיח שנאה הוא אותנטי.
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו.