משולש סוציולוגיה–פוליטיקה-תרבות
איתור
נניח נאתר
10,000 צופים שהעדיפו Friends על סיינפלד,
ו- 10,000 צופים שהעדיפו Seinfeld על פרינדס.
הבה 🙄 נבדוק הצבעותיהם, רפובליקניות–דמוקרטיות: להמשיך לקרוא חברים – סיינפלד
תגית: תקשורת
מיצינו
בשיחה, הכרזת משתתף "מיצינו"
תקשורת
תקשורת רעה
אני מכיר בשיח 'לא אינטליגנטי', 'לא הולם', 'לא כייפי, 'מתלהם', 'מתריס', 'נמוך', 'תוקפני' ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.
אלימות מילולית
(אל ת)קרא לי גזען
בעצם, אם ת'רוצה – קרא
אהדה, עוינות על רקע תפישתי
אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.
אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד' אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.
כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך. להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען
Why Nationalism
למה לאומיות – יעל יולי תמיר
האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.
לא, לא קראתי את ספרה.
להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism
שיח שנאה, אותנטי
בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ' ללאזוכרמה על שיח 'אהבה' לעומת שיח 'שנאה'. שאלה באריכות למה שיח 'שנאה', בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח 'אהבה'.
הפרופ' ענה באריכות ש-
- שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
- שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.
ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.
עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש'אהבה', מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג'נדה אחרת מזו הנתפשת
שיח שנאה הוא אותנטי.
"אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה"
אין חיה כזו. כלומר אדם
בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.
לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות
- בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
- בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
- בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
- בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
- בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
- סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
- באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
- ועוד…
ביקורת, ביקורת בונה
אחיזה תודעתית
הבחנה
ביקורת
ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.
בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה
פריווילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]
זכות יתר – שאיפה להימנות על
בתמצית
הטבה כלכלית, נוגדת חתירה לשיוויון חברתי בכך שיתר פרטי החברה לא נגישים אליה. |
אחיזה תודעתית |
גישה שלטונית שמפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ'מוכשרים', ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל. אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם. |
|---|
אתגר הבקבוק
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
אחיזה תודעתית
* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".
אוקסימורון?
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
חסד, צדקה – מילים טעונות
אחיזה תודעתית
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין
הסכמה לסמכות
הסרט בצמצום – מקדם את הרעיון שאותה אני רוצה להבהיר – מציג אוניית קרב גדולה, מאות מלחים, בהתקוממות אודסה, אוקראינה, נגד הצאר במהפכת 1905.
רב החובל, הקצינים והרופא מתעמרים במלחים; מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים ומבצעים פעולת הוצאה להורג שנעצרה על ידי מלחים עמיתים לאחר שעיני הנידונים כוסו ונשמעה פקודת הירי.
"לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה"
אמיר אוחנה
שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט"ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה".
אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה"
הבחנה – ימין | שמאל
תמצית מהויות
הבחנה פוליטית ימין – שמאל
פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון.
הטיות מובהקות ויציבות, תוצרי סנטימנטים מוטמעים.
ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.
אלה שתי משרעות מופרדות.
לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.
הבחנה
| קונסרבטיביות | היברידיות/ אינדיפרנטיות | פרוגרסיביות |
פרקי פייק
פרק ראשון
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק
ירצו יאכלו
אז זה הולך ככה
בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.
המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל "מה יש לך במזוודה?"
"אוכל לציפורים." השיב הלה.
"פתח!" הורה לו המוכס.
ידידנו פתח ת'מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.
"מה זה?" שאל.
"אוכל לציפורים." השיב חבריקו.
"וממתי ציפורים אוכלות קפה?" שאל המוכס.
"יירצו יאכלו" השיב.
השמצה
אחיזה תודעתית
השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.
כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.
איך השרות?
אז זה הולך ככה
אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו "מה אדוני מעדיף?"
"אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת." פירט.
"אין על ליסה הפראית" מעידה המדאם "במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך." להמשיך לקרוא איך השרות?
איפה רוי כוהן שלי?
Where's my Roy Cohn
רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנע את שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים ורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל'אמת' באמצעות מערכת מבחני שלילה:
שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
♣ כעובדות נתפשות
♣ בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
♣ במודע
♣ ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג'נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
♣ פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
♣ שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
♣ לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.
להמשיך לקרוא איפה רוי כוהן שלי?
מניעת טובין – החלת גזירה
הטובין דומה, היתר – לא
יש הבדל בין טובין שניתן לזה שנלקח,
לבין טובין שמוטב פוטנציאלי רצה ולא קיבל.
דחיית מועמדות למשרה, אינה דומה לפיטורין.
טיעון 'השתקה' של אמן או עיתונאי לקבל במה במקום שלא קיבל אותו שונה, פחות, מזה של מי שפוטר.