ריבוי אתרים און ליין

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מסך מפוצל אתרים

הצורך

מידע נגיש מכמה אתרים שנבחרו מראש, בהרף עין, והתמקדות באחד מהם על פי צורך. להמשיך לקרוא ריבוי אתרים און ליין

פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

חירבון בסלון

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

Shitting In The Living Room

בשנות ה-80, עשיתי מובינג בניו יורק. יו נואו – סבלות;
הורדתי ספות מקומה שלישית, העליתי לרביעית.

כששגינו, תוצר רע, פאשלה, כששברנו,
ונחשף
זה היה –

'לחרבן בסלון.'

רק

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

שימוש מרחיב, מפחת

לאחרונה נעשה שימוש רב במילה 'רק'.

במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב'רק' שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק

ירון לונדון גדעון לוי

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

חתירה לרציונליות מפרקת פרוגרסיבית – התכנסות הזדהותית

"ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה "פראי אדם" כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה"

לפודקאסט

להמשיך לקרוא ירון לונדון גדעון לוי

חברים – סיינפלד

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

משולש סוציולוגיה–פוליטיקה-תרבות

איתור

נניח נאתר
10,000 צופים שהעדיפו Friends על סיינפלד,
ו- 10,000 צופים שהעדיפו Seinfeld על פרינדס.

הבה 🙄 נבדוק הצבעותיהם, רפובליקניות–דמוקרטיות: להמשיך לקרוא חברים – סיינפלד

מיצינו

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

בשיחה, הכרזת משתתף "מיצינו"

תקשורת

תקשורת רעה

אני מכיר בשיח 'לא אינטליגנטי', 'לא הולם', 'לא כייפי, 'מתלהם', 'מתריס', 'נמוך', 'תוקפני' ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.

אלימות מילולית

להמשיך לקרוא מיצינו

(אל ת)קרא לי גזען

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

בעצם, אם ת'רוצה – קרא

אהדה, עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד' אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Why Nationalism

הערכת משך קריאה: 8 דקות, בערך 🙂

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

שיח שנאה, אותנטי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ' ללאזוכרמה על שיח 'אהבה' לעומת שיח 'שנאה'. שאלה באריכות למה שיח 'שנאה', בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח 'אהבה'.

הפרופ' ענה באריכות ש-

  1. שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
  2. שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.

ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.

עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש'אהבה', מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג'נדה אחרת מזו הנתפשת

שיח שנאה הוא אותנטי. 

"אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה"

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא "אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה"

ביקורת, ביקורת בונה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

הבחנה

ביקורת

ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.

בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה

פריווילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

הערכת משך קריאה: 12 דקות, בערך 🙂

זכות יתר – שאיפה להימנות על

בתמצית

פריבילגיה, כתב זכויות
הענקת הטבה על ידי גוף שלטוני לפרט או קבוצה מובחנת פרטיקולרית שמית או אנונימית, מתוך קבוצה רחבה יותר, על פי תבחינים מוטים, מנוסחים מקדמית, ממשאבי קולקטיב, בהענקת טובין או במניעת תשלום ערך כלכלי – פטור מלא או חלקי מחיוב, המוחלים על יתר הפרטים שאינם פריבילגים.

הטבה כלכלית, נוגדת חתירה לשיוויון חברתי בכך שיתר פרטי החברה לא נגישים אליה.
הפריבילגיה ניתנת לפרט(ים) על ידי חברה בהצדקה ביורוקרטית, פיצוי או תגמול על עוול או מעשה שנעשה בהקשר של קולקטיב.

אחיזה תודעתית

אליטה, במקור אריסטוקרטיה – 'שלטון הטובים'. מיוונית – מי שנולדו מוצלחים והנהגת הכלל תופקד בידם.

גישה שלטונית שמפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ'מוכשרים', ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל.
המונח עבר מטמורפוזה: אריסטוקרטיה היא הורשת פריבילגיות נתונות לאצולה מאב לבן, ללא קשר למוכשרות ראשונית.

אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם.

להמשיך לקרוא פריווילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

חסד, צדקה – מילים טעונות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום – מקדם את הרעיון שאותה אני רוצה להבהיר – מציג אוניית קרב גדולה, מאות מלחים, בהתקוממות אודסה, אוקראינה, נגד הצאר במהפכת 1905.

רב החובל, הקצינים והרופא מתעמרים במלחים; מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים ומבצעים פעולת הוצאה להורג שנעצרה על ידי מלחים עמיתים לאחר שעיני הנידונים כוסו ונשמעה פקודת הירי.

להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

"לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה"

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט"ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה".

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה"

הבחנה – ימין | שמאל

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

תמצית מהויות

הבחנה פוליטית ימין – שמאל

פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון.
הטיות מובהקות ויציבות, תוצרי סנטימנטים מוטמעים.

 

ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.

אלה שתי משרעות מופרדות.

לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.

הבחנה

קונסרבטיביותהיברידיות/ אינדיפרנטיותפרוגרסיביות

להמשיך לקרוא הבחנה – ימין | שמאל

פרקי פייק

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק