דיאלקטיקה אופיינית
מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.
נתניהו
- פונה לעיקרון הרסיפרוקלי,
עקרון ההדדיות, הגזירה השווה, שמהווה בסיס נורמטיביות, - מנסח את היותה,
- מקבע אותה
- ואז בונה את התל הלוגי לכיוון שהוא רוצה.
מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.
נתניהו
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
“Sleep is the most moronic fraternity in the world, with the heaviest dues and the crudest rituals. It is a mental torture I find debasing… I simply cannot get used to the nightly betrayal of reason, humanity, genius.”
"שינה היא מועדון האחווה המטופש ביותר בעולם, עם דמי החבר הגבוהים ביותר והפולחנים הגסים ביותר. היא עינוי מנטאלי שאני רואה בה השפלה… אינני משלים עם הבגידה הלילית בתבונה, באנושיות, בגאונות".
[תרגום שלי.]
בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.
בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.
ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית
ריבון חוגג הצלחה באמצעות מחווה טקסית וביורוקרטית בנתינתו מענה לסנטימנט של נתיניו.
פתיחת שגרירות בירושלים היא בת דודתה של 'פגיעה ברגשות הציבור'.
שמחת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא של ריבון ששאף לעשות זאת, והצליח במשמרתו לנכס לעצמו את ההישג.
תוצר של
העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים – סיבה לשמחה.
מהווה מימוש רצון.
של מי?
עריכת משחק ידידות ארגנטינה/ מסי טרום מונדיאל, כמופע ראווה נגד נבחרת ישראל נטולת אספירציות ספורטיביות אקטואליות, מאמן וסגל קבוע.
מעצים את ריבונות המארגן, עובד על סנטימנטים של הקהל.
בעוד שבהעברת השגרירות יש את סנטימנט הלאומיות המולבש על רציונל – הכרה בינלאומית, ומשמעותה הרבה גם אם בלתי ניתנת לכימות,
במשחק יש את סנטימנט הלאומי – גדול הדור מזכה את הקולקטיב בביקור, יראה את המקומות הקדושים ויתפעל, וישים את הקולקטיב על המפה הפוליטית העולמית, ההלבשה היא על סנטימנט אהבת ספורט, כדורגל, והסנטימנט הכמה להתחכך עם דמויות גדולות מהחיים.
מיקום השגרירות הוא, בעצם…, לא באמת מעניין.
כדאי, רצוי שתהיה במרכז אורבני שמהווה מרכז פעילות עסקי.
פרקטית, אם שגרירות ארה"ב עוברת לירושלים, והשגרירות הנוכחית עוברת להיות קונסוליה, הרי זו סיבה לשמחה, תרומה כלכלית.
וברור שלא זה העניין.
העניין הוא ה'הכרה במעמדה' של ירושלים.
ומה הרבותא ב'מעמד'ה של ירושלים?
דיון על חשיבות הסמלה משול לויכוח על איך הסלט יותר טעים עם עוד מלח או ללא.
כל טיעון אצל המשוכנע מאושש את התזה, ואצל השולל – מפריך.
אני מאלה שעויינים הסמלה בכל תצורה שהיא – נראית לי כ
פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל
אזרחות אינה שותפות עסקית שלמה אבינרי
תודה לנ.ת., אבינרי[סט] שהפנה אותי למאמר.
צודק רוגל אלפר כאשר הוא מבקר בחריפות את הפמיליאריות המזויפת הגלומה בכינוי "אחי", שהשתרש בקרבנו בשיח אף בין אנשים זרים לחלוטין ("הארץ" 17.9). גם מי שבדרך כלל אינם מזדהים עם העמדות של אלפר יסכימו עמו הפעם: מדובר בפנייה שהיא בעיקרה גסת רוח ותוקפנית. אישית גם שמחתי לקרוא כי אלפר מצר על העדר ה"נימוס וכבוד" בדרך שבה אנו פונים איש אל רעהו. לא תמיד מצאתי ביטוי למידות אלה במאמריו, אבל יכול להיות שהחמצתי משהו.
י.ד.: אח שלו – עד כה, אני איתך.
"…צודק רוגל אלפר…"? האם זה אומר שאבינרי מסכים עם רוגל אלפר? היכן כאן ממד צדק'? להמשיך לקרוא אזרחות אינה שותפות עסקית

אני נחנק
גרוני נשנק,
נשימתי נעתקת,
רוחי נעכרת –
האושייה החיפנית מאיתנו נפרדת.
דמעותיי הניגרות את הנייר הרטיבו,
את אור עששית הנפט כיבו.
קולמוסי יבש, חרוזיי החלידו,
מצער, גם את מקצב הפרוזה השמידו. להמשיך לקרוא מזמור בכי, נהי וקינה למתן ויסמן
אולי, חוץ מג'וזף.
בגאנה, אני חי בקהילה, בקפסולה, למגורים הם קוראים 'קיבוץ'. מבחינתי אולי 'צוללת', 'חללית'; מרחב חיים של משאבים מוגבלים, מוסדרים, קבועים, כמו בקיבוץ, צוללת…, שיוצרת סוציולוגיה מעמדית לפי סממני שררה, מותאמים לאופי המקום. במקרה זה תפקיד, וותק, ומהם נגזרים סוג הרכב וגילו, מיקום המשרד, המגורים, ושאר סממני חיים ומעמד. להמשיך לקרוא מינורי ברֶזורֶקְשֶן
עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.
קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
– פולש רוצה לפלוש,
– נפלש – מי שפלשו אליו – אם רוצה זאת, הוא המזמן, ואם כך זו לא פלישה.
אני בצפיית בינג' רציפה בסדרת ריאליטי – האח הגדול – עונת הצוליילת, גרסת השרדות, מערב אפריקה.
בניסיונותיי לשרטט קו פרשת מים בין תפישה קונסרבטיבית לבין שאינה כזו במובהק התאהבתי
עד כמה שאשכנזי חסר אינטליגנציה רגשית יכול להתאהב, כן?
בזה שנחבא אל האחרים, והוא דומיננט גם בין אלה שלא רואים עצמם כשמרנים. להמשיך לקרוא מאפיין שמרנות
בגאנה, צוותתי לדירת שותפים,
סלון,
מטבח,
שלושה חדרי שינה עם שירותים, לכל חדר.
חובר למי שנמצא שם כבר לפני, שנה לערך, לא חשובה העדה. להמשיך לקרוא מינורי בצידוק — רציונל
שותפיי לדירה ואני מגיעים לארוחת הצהריים. יחד.
שאלתי אחד מהם –
"איך אתה חושב שססיליה – המבשלת – מעדיפה, שנגיע ביחד או בנפרד?"
"מה זה מעניין אותי?", הוא עונה,
"אותי שואלים מה אני מעדיף, שיהיה איכפת לי מה היא מעדיפה?" להמשיך לקרוא מינורי בשפע, או מחסור
אני נפעם, מחדש,
מגילויי מידת, ישירות, השפעת חיוויים חיצוניים,
[בעיקר ובמיוחד אלה שאני מחווה, יש מי שמשער למה?]
על תפישת ערך עצמי של פרטים אותם אני פוגייש. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי חיווי חיצוני > תפישת ערך עצמי