צופה Wild Wild Country.
איטית לי משהו, 0.9 מ- O.J.: Made In USA שהיא הטובה בסוגה שאני צפיתי, ועדיין, 'חשובה' ומרתקת אותי.
עוסקת בתיעוד מאבק שמרנות אמריקאית מאויימת מתגוננת, תושבי Antelope ב- Wasco County, מול פרוגרסיביות רדיקלית, קהילת Bhagwan Shree Rajneesh שמשתמשת ברציונליות כדי להשיג מטרות שאינן רציונליות, כך שלתפישתי מדגמנת תצורה של קונסרבטיביות. להמשיך לקרוא Wild Wild Country
דוד לוי 'פילס' דרך.
ואני, חָרְבָּן מסיבות שכמותי, תוהה:
מה זה פִּילֶס?
נכון,
היה ראשון מז'אנר מסוים. אין ויכוח. כבוד! לפניו פרופיל דומה לא היה נבחר להיות גבוה ברשימה הגדולה יותר.
נכון,
היה הראשון במרחב ההיברידי ייחודי של להמשיך לקרוא פילסתי דרך לרבים
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת 'סליחה' היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.
בנחישות.
במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק
פרטים עם מערך תפישות וערכים משותפים,
המזהים איום על שלמות הקולקטיב איתו הם מזדהים,
באופן אינסטינקטיבי וולונטרי, או במודע וכתגובה לקריאה,
מתעלמים מהבדלי התפישות ביניהם,
מתכנסים ליצירת עוצמה מצרפית
להגנה על ערכי הליבה של הקולקטיב,
באיום או פעולה
דפנסיביים או אופנסיביים.
"מזל," כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון.
לי אין גנרלים.
בגאנה הוצמד אלי נהג. יש שיאמרו שנהג לאקספאט – זר שנמצא בשליחות תעסוקתית – קריטי להשרדותו כרובה לחייל, כבלוני חמצן לצוללן; הוא לא רק המסיע, הוא גם המסייע, המתווך למציאות שיכולה להיות מאיימת השרדותית.
אולי ניתן לקרוא למנועי חיפוש מנועי מציעה.
תכליתם לעזור למחפש
– להציע,
למצוא
את כוונתו.
.Good year to all of us
אני, בין ריבוא חסרונותיי, מייחס לאישיות אחר פשטנות שמאפשרת לפענחה,
בעוד שלאישיותי הפרטית שלי, מורכבוּת שמונעת מאחר להבינה.
אז זהו, שציון, אותו פגשתי באקרה, מייחס לאישיותו פשטות – מה רואים, זה מה שיש. פשוט, פאשוט, פאשיסט. המיר אדיקות דתית בבליל של אדיקות פטריוטית מבולבלת ונחרצת. ואוהב אותו. אם היה לי לב בר נגיעה הייתי אומר – נוגע לליבי.
לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.
לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל'ה, ר' – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ'מתנת מוות' – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ'ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום
מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע
מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.
נתניהו
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
* ליאור בן ישי.
“Sleep is the most moronic fraternity in the world, with the heaviest dues and the crudest rituals. It is a mental torture I find debasing… I simply cannot get used to the nightly betrayal of reason, humanity, genius.”
"שינה היא מועדון האחווה המטופש ביותר בעולם, עם דמי החבר הגבוהים ביותר והפולחנים הגסים ביותר. היא עינוי מנטאלי שאני רואה בה השפלה… אינני משלים עם הבגידה הלילית בתבונה, באנושיות, בגאונות".
[תרגום שלי.]
בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.
בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.
ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית
ריבון חוגג הצלחה באמצעות מחווה טקסית וביורוקרטית בנתינתו מענה לסנטימנט של נתיניו.
פתיחת שגרירות בירושלים היא בת דודתה של 'פגיעה ברגשות הציבור'.
שמחת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא של ריבון ששאף לעשות זאת, והצליח במשמרתו לנכס לעצמו את ההישג.
תוצר של
העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים – סיבה לשמחה.
מהווה מימוש רצון.
של מי?
עריכת משחק ידידות ארגנטינה/ מסי טרום מונדיאל, כמופע ראווה נגד נבחרת ישראל נטולת אספירציות ספורטיביות אקטואליות, מאמן וסגל קבוע.
מעצים את ריבונות המארגן, עובד על סנטימנטים של הקהל.
בעוד שבהעברת השגרירות יש את סנטימנט הלאומיות המולבש על רציונל – הכרה בינלאומית, ומשמעותה הרבה גם אם בלתי ניתנת לכימות,
במשחק יש את סנטימנט הלאומי – גדול הדור מזכה את הקולקטיב בביקור, יראה את המקומות הקדושים ויתפעל, וישים את הקולקטיב על המפה הפוליטית העולמית, ההלבשה היא על סנטימנט אהבת ספורט, כדורגל, והסנטימנט הכמה להתחכך עם דמויות גדולות מהחיים.
מיקום השגרירות הוא, בעצם…, לא באמת מעניין.
כדאי, רצוי שתהיה במרכז אורבני שמהווה מרכז פעילות עסקי.
פרקטית, אם שגרירות ארה"ב עוברת לירושלים, והשגרירות הנוכחית עוברת להיות קונסוליה, הרי זו סיבה לשמחה, תרומה כלכלית.
וברור שלא זה העניין.
העניין הוא ה'הכרה במעמדה' של ירושלים.
ומה הרבותא ב'מעמד'ה של ירושלים?
דיון על חשיבות הסמלה משול לויכוח על איך הסלט יותר טעים עם עוד מלח או ללא.
כל טיעון אצל המשוכנע מאושש את התזה, ואצל השולל – מפריך.
אני מאלה שעויינים הסמלה בכל תצורה שהיא – נראית לי כ
אמרתי לבוס שלי "גאנה מקום מעאפן."
"מה אתה מדבר?" דחה את הקביעה "גאנה היא אחלה מקום."
"נְקוב במקום מדליק בגאנה" ערערתי.
"יש הרבה מקומות שווים" חרץ.
"אחד, תביא מקום אחד" לחצתי.
"שאל את אשתי" השיב.
פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל
