אני רוכב לי במורד הרצל – הערצְל עם צ' שוואית קצרה ול' ארוכה – לסידורציות.
בעודי תר למי להציק, מבחין לימיני בקטנוען עם ארגז מטען, שהפריזר שמותקן לי על האופנוע כקוביית שש בש ייחשב לעומת הפריג'ידר שלו.
על רגלו השמאלית אני מבחין בכיתוב לא ברור. לי. להמשיך לקרוא מינורי בביטוי אישי
תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות.
בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.
סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים.
בשונה מהתארגנויות אחרות:
העיתונאית דנה ורון מעלה מספר שאלות ואינה מצַפָּה לתשובות.
כלומר, היא כפרזנטור הרעיון ומפיצי מסרים ממין אלה לא באמת שואלים. הם שואלים 'שאלה משיבה' לקידום מסר אֱמוני.
לו דנה ורון הייתה שואלת אותי, את דעתי האישית המייצגת (רק) אותי
– והיא לא –
למה אני מתנגד, ל"סחורה יהודית", הייתי מפנה אותה, כתשובה לדרשתה התשוקתית, שם צפונות להן הסיבות. להמשיך לקרוא שאלות על מרחב ציבורי
עיקר תשומותיי התודעתיות מתועלות ל־מה שאני מכנה 'אחיזה תודעתית';
בשונה מתיאור ספרותי מילולי של אובייקט,
'אחיזה תודעתית' היא תצורת תפישה שמכוונת ל
תודעה אחרת, בלתי קשורה לנושא,
תבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות האובייקט
כפי שנתפש על ידי המנסח אוחז תודעתית.
התודעה האחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא תוכל להזימה.
אותנטי – מהות בתצורתה הראשונית, גולמית, טרם הסרת או הוספת רבדים למקור.
לפני כמה שנים חבר אמר "צ'חצ'חיות – התנהגות קולנית"
וכנראה שאינני מדייק בציטוט.
באנגלית, riffraff, כשמילון וובסטר מבאר שזו מילת גנאי כ
לא מספיק טוב לי. לא עוטף לי את המושג. להמשיך לקרוא צ'חצ'ח (יוּת) ערס (יוּת)
אני כופר בדעה, שדור המילניאלס מוטה מחשבים.
הם לא.
הם מוטי מסכים.
דור הבייביבומרס פיתח את המחשבים, אנשיו הנהיגו את התעשייה.
דור ה x היה הדור שהשתמש במחשבים, הצמיח סטארטאפיסטים.
מילניאלס צורכים ייצוגי מסך, תוצרי חישוב. ישירות – הם צורכים פחות מחשב מדור ה- x.
אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.
הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג'רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שחשתי שסירובי יתפש כלא נאות. הם אנשים מתוקים. נעתרתי. בסוציופתיות המתעצמת שלי, אירועים מעין אלה מלווים סוג של תעוקה מקדמית, שלאחריה, על פי רוב, אני מחווה 'דווקא היה בסדר'.
רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין
* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל'התנשאות' אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר 'נכונה' מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.
תפישה קונסרבטיבית – אמונית, לאומנית, מתכנסת הזדהותית, יוצרת רהב טקסי וקונסטרוקטים חותרי הסכמה.
לעומתה, פרוגרסיביות – רציונליות, אינידיבידואליות, שיוויון ושלום, מניבה חתירה לדיאלקטיקה מערערת;
[כל] טקס הוא ניסיון להסמלת מציאות, סוג של אוקסימורון אמוני לצרכי עיצוב תודעתי, מניפולציה חברתית-דתית-לאומנית-פרסונלית.
בעת שרוגל אלפר חותר טקס, הסמלה, צביון, הוא מִדָמֶה, מתכנס בהיבט זה לתפישות קונסרבטיביות. כשכמיהת ריבון לטקס בניחוח וורדים ואלפר שואף לארומת קפה – עניין של טעמי ריחות, זהו מימוש סנטימנטים רגשיים שאין לאחד יתרון על אחר.
מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג'נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.
שלא לומר 'הגדרה':
סינכרון מילולי של
– סנטימנטים,
– ערכים
– ואינטרסים
של מנסח או מקבל רעיון ניהול חיים.
רכבנו
רכבנו ה', חברתו ואני למנזר סנט ג'ורג', ואדי קלט.
בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז'אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ'פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.
קהילה צביונית, היא
אוסף פרטים,
שוולונטרית אינסטינקטיבית, מקפידים
להפקיר חירותם,
בהפקדת סמכות
אצל מנהיגים
להפקיע חירות פרט,
בשם התכנסות הזדהותית?
אני רואה בהחלה וולונטרית של צביון,
אחת התצורות הנחותות ביותר של שאיפת פרט לספיחת ערך אישית.
החלת* דמיון** תפישתי*** ערכי**** מממש סנטימנטים***** על מרחב ציבורי******
החלת התנהלות דומה, משותפת,
על קבוצת אנשים בדרך כלל גדולה,
במרחב ציבורי בדרך כלל גיאוגרפי,
במטרה להחיל על המרחב תפישות ערכיות מסויימות,
שיוזם הצביון, המארגן, המקיים אותו – שואף לקדם.
חיזוק–החלשת מוסדות הבקרה על שלטון ימני נבחר.
בעלי תפישות קונסרבטיביות מובהקות, בלעדֵי, ועם הסברים תומכים במימוש הסנטימנט, שואפים לטעון את השלטון אליו הצביעו בכוח מממש, ולהקטין בקרה ממסדית על התנהלותו כגורם מאיט, עויין מעכב את מימוש תפישותיהם.
שאלון מבחין בין תפישות, תצורות מחשבה, קונסרבטיביות לפרוגרסיביות.
הביטויים 'ימין' ו'שמאל' רווחים בפוליטיקה ובזו העכשווית במיוחד.
בעוד ש'קונסרבטיביות' ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה 'פרוגרסיביות'.
יתירה מזו, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם 'שמאל', בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם 'שמאלנים'* ומאיזה ז'אנר.
* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו 'שמאל', זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסוימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודיה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו, ברע.
שמרנות/ קונסרבטיביות/ ימניות היא סנטימנט;
אינסטינקט תפישתי – מכניקת התניית תפישה מתכנסת לערכים מוטמעים.
קונסרבטיביות תפישתית היא תצורת מחשבה רווחת, מוטמעת.
התפתחותה אבולוציונית ⇐ סוציולוגית ⇐ רציונלית,
גם אם אחיזה בה נעשית ממניעים שאינם קשורים לבקרה רציונלית אינטליגנטית.
