בהארץ התפרסמה הכתבה:
כך ניצחו הליברלים במלחמת התרבות האמריקאית
בעוד שבישראל נראה שהימין נוחל עוד ועוד ניצחונות פוליטיים ותרבותיים, הקרב בין הליברליות לשמרנות בארצות הברית הסתיים בנוקאאוט לדמוקרטים
כתבה מעניינת,
לטעמי:
נכנסתי לסוכנות אופנועי טריומף בבנגלור, הודו.
קידם אותי בחור צעיר, מתוק.
בכלל, מתפעל מתבונותם- עם האנגלית המחורבנת שלי התחכמויותיי המעיקות, החביירים מתקשרים מבינים גם את דברי וגם את מה שאני רוצה, מבקש צעד קדימה.
שאל אותי מאיפה אני. להמשיך לקרוא מינורי במאצ'ואיזם פאשיסטי
אנשים זיהו בי נחרצות.
מניח שרוב מי שתקשר אתי.
הותרתי אצל חלקם רושם שאני מחזיק אמת כלשהי.
או לפחות, שאני חושב שאני אוחז 'אמת' כלשהי. להמשיך לקרוא נחרצותי
בשנות ה- 70 ריחפה לה ההלצה;
שני רוסים נפגשים במוסקבה.
ליאוניד שואל "מה שלומך, טובאריש?"
"במילה אחת? טוב." ענה סאשה.
"ובשתיים?" נשאל. "לא טוב."
הרוסים האלה, המאפיין ההומוריסטי שלהם – מבחינתי, כן? – זה טוויסט על באסת הכשל.
פרקטיזציית הומוריסטית. רתימת הטוויסט לשרידת מוראות החיים. להמשיך לקרוא נהנה?
שואייל חבר ילדות
– הוא, איך לומר, יש לו יכולות רגולטוריות מפותחות –
על מיצוב מכרים משותפים בסולם 1-10, היכן ממוקמים מבחינת ההומור*****.
מעניין- אותי כן? מבחינתו בלבול מוח מול בזבוז תשומות – עוזר לאישיותי הנידייפת לקבל בקרה מנטועים עמוק בקרקע.
מנצייל את משורת הסבלנות, ובודייק את גבולותיה. להמשיך לקרוא מינורי במנטליות אנליטית אנאלית
חיווי תודעתי
של אורגניזם,
על רצונו
שמצב קיים יימשך.
מעט דברים ידעתי לעשות.
את הרוב שכחתי.
ליהנות, זה המעט שזוכייר.
זו תופעה בין מכריי,
שהם מנסים,
כל אחד לפי יכולתו,
כל אחד לפי צרכיו
לטמון ראשיהם עמוק בחור ישבנם.
שיח שהיה, כך היה:
"נשמע נורא רדוד,
ועם זאת, זה שם מכובד ל'ניהול חיים'.
ענה לעצמך, לא לי, כמה מ'רשימות' האלה אתה מנהל."
למי שאוהב,
ושמע ממני שמצמצם את חייו לאחד וחצי ממדים. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום רשימתי
הגות ימנית, אמונית לאומנית,
היא שילוב של
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
את רוב האנשים ניתן לסווג, בין היתר, כמוטי –
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2015
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
מי שמאוהב, מתגעגע למוצר קודם,
שונא את החדש,
נמנע מלהחליף את המוצר המתבלה, בידיעה שישנא את התחליף,
במקום לייחל לחדש המשופר, גם אם אולי יכזיב,
וזאת באמצעות מיצוק רוטינות ומהיעדר תשומות אדפטיביות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנות צרכנית
החיין בשיפוטיות
– הרי אין בה יופי או חן –
הוא שהשופייט
לא מפלה התנהלויות ירודות;
גם מהן מקבייל השראה.
יש מי שלא יודע לספר סיפור.
ויש מי שלא יודע לשמוע.
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
לאמי, בחתירתה לפרקטיות,
כש-
קילפה, את מעטפת מהמהות,
דאגה לבריאות,
שמרה על המשקל,
קירצפה את הפאן,
לא הבחינה בין עיקר למתוק,
התעלמה מהסיבה לשמה המעשה נקבע,
התמקדה בטהרת הפעולה,
הייתי אומר לה:
אמא,
את כל כך פרקטית,
שזה כבר לא מעשי.
אם בטווח של חצי שנה, בה נחשפתי לקיומו של אחר, לא חרצתי עליו דעה- בעיה שלי.
אם אחרי חצי שנה לא חרצתי- בעיה שלו.
