אחיזה תודעתית
השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.
כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.
חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותית קודם להערכת מצב רציונלי.
אם סמוטריץ' הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
ביידיש, כלומר באנגלית, vocal fry, נשמע טוב יותר.
בשנים האחרונות, אני שומע מדברים ומשחקים בקולם.
בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. עוד מעט יגוייר – מגוייר, כבר בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,
הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.
'אני/ הוא, אוהב את המדינה', הדגש, ה' הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.
מה זה 'אוהב את המדינה'? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת 'הבוחר אמר את דברו, ש…', אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח 'רצון הבוחר' לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.
במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.
יש מצביעים המסבירים את הצבעתם כהצבעת 'מחאה', דווקא.
יש מפלגה שחרתה על הקמפיין שלה את הדווקא הזה.
וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר? במודע.
מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי
כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה, גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?
כאשר ניתן משקל מכריע בהצבעה לאלמנט אחד נוגד מכלול ערכים מועדפים מקדמית.
הצבעה באופן שונה מרצון אינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
ההצבעה נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית אהודה פחות אך נעלה, באותה עת, יותר כדי לקדם תוצאה תואמת את האינטרס יותר.
איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?
מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, 'עלה ירוק', 'גמלאים', די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-'יש עתיד', ושוק תפישתי כ'כחול לבן'
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.
על פניו, מפלגות כ- 'חד"ש', 'יחד', 'כולנו, 'מרצ', 'ש"ס', מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.
ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה
[מניח] שרוב האנשים מבקשים 'דמוקרטיה מתגוננת', כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.
כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.
וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית
חלק ניכר מתכני שיח שאינו קונקרטי ביצועי עוסק ב
של
סובייקטיביים.
לעיתים, בצהריים, אני פוקד בר סלטים. מתקין עצמונית, מיקס ירקות למיניהם. עם תוספות.
לוקח מזה, מזה, מזה ומזה. דוחס פה, לוחץ שם, מרטיב מלמעלה, מלחך קלות, זורה מעט, מפזר קלות, מתבייל מתונות, ומקבל פעמיים – XY מדי:
המצב משתפר אך כזית, כשאני ממנה, זמנית, את נבחר ה(צי)בור, ההוא שעל המלקח והקעריים, שיערוך עבורי, הבור. אז, אני בתפקידי כרִיבּון, מצביע, מורה, מנחה, מצווה, מונע, מבקש, ומוביל לכלל תוצרי הסלט-בריסטה. אלה מונגשים לי, ותקוותי נכזבות. סלט מתפריט, קוהורנטי, אורגני, טעים יותר. להמשיך לקרוא סלט פוליטי
קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.
תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:

בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– 'אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה' לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את 'חומרי הגלם התפישתיים' ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:
יש מצב שאתה כתבת את זה?
לא.
ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ