'אני/ הוא, אוהב את המדינה', הדגש, ה' הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.
מה זה 'אוהב את המדינה'? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת 'הבוחר אמר את דברו, ש…', אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח 'רצון הבוחר' לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.
במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.
יש מצביעים המסבירים את הצבעתם כהצבעת 'מחאה', דווקא.
יש מפלגה שחרתה על הקמפיין שלה את הדווקא הזה.
וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר? במודע.
מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי
תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.
כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה, גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?
כאשר ניתן משקל מכריע בהצבעה לאלמנט אחד נוגד מכלול ערכים מועדפים מקדמית.
הצבעה באופן שונה מרצון אינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
ההצבעה נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית אהודה פחות אך נעלה, באותה עת, יותר כדי לקדם תוצאה תואמת את האינטרס יותר.
איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?
להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן
מקובל לומר,
לא חשוב מה אומרים, חשוב מה עושים.
ואני גורייס:
חשובה עשייה,
ועוד יותר אמירה,
והכי חשוב – חשיבה.
מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, 'עלה ירוק', 'גמלאים', די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-'יש עתיד', ושוק תפישתי כ'כחול לבן'
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.
על פניו, מפלגות כ- 'חד"ש', 'יחד', 'כולנו, 'מרצ', 'ש"ס', מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.
ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה
[מניח] שרוב האנשים מבקשים 'דמוקרטיה מתגוננת', כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.
כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.
וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית
חלק ניכר מתכני שיח שאינו קונקרטי ביצועי עוסק ב
של
סובייקטיביים.
להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט
לעיתים, בצהריים, אני פוקד בר סלטים. מתקין עצמונית, מיקס ירקות למיניהם. עם תוספות.
לוקח מזה, מזה, מזה ומזה. דוחס פה, לוחץ שם, מרטיב מלמעלה, מלחך קלות, זורה מעט, מפזר קלות, מתבייל מתונות, ומקבל פעמיים – XY מדי:
המצב משתפר אך כזית, כשאני ממנה, זמנית, את נבחר ה(צי)בור, ההוא שעל המלקח והקעריים, שיערוך עבורי, הבור. אז, אני בתפקידי כרִיבּון, מצביע, מורה, מנחה, מצווה, מונע, מבקש, ומוביל לכלל תוצרי הסלט-בריסטה. אלה מונגשים לי, ותקוותי נכזבות. סלט מתפריט, קוהורנטי, אורגני, טעים יותר. להמשיך לקרוא סלט פוליטי
קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.
תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:
להמשיך לקרוא שלושה קודקודי קונסרבטיביות
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– 'אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה' לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את 'חומרי הגלם התפישתיים' ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:
יש מצב שאתה כתבת את זה?
לא.
ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ
| מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? | What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית? |
תפישה קונסרבטיבית אמונית
| תפישה מערערת
|
* תרתי משמע: במובן
מכניקת העדפת פרטים באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.
בהמשך ל-
להמשיך לקרוא בחירות*: הטייה פוליטית
בהסתכלות (שואפת ל)חוסר מעורבות בהטייה פוליטית,
בסוגיות העוסקות בפרט–חברה–ריבון,
בהעדפה לתמיכה במבנה מפלגתי מקדם סוגיות אלה, בחובשי את מצנפת האנתרופולוג/ זואולוג/ בוטניקאי/ גיאולוג/ אסטרונום, ההעדפה למפלגה מסויימת היא תוצר של בסיס סנטימנט לסט ערכים מסויים, על משרעותיים.
מליבה בסיסית זו צומחים ארבעה ענפים: להמשיך לקרוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה
מכניקת העדפת יישום תפישת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות.
העדפות קיימות גם אצל מי שמעיד על כצמו "אינני מבין בפוליטיקה."
בהמשך ל-
הארות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים, בנהייתם אחר הטייה לתפישה פוליטית.
להמשיך לקרוא הטיות* על משרעותיים תפישתיות
סוגיות פרט – חברה – ריבון
– 'ריבון' במובן שלטון, משטר, סמכות אוכפת,
מקננות ב-אחו, במרחב, בו פועלות התארגנויות פוליטיות ששואפות לטפל בסוגיות אלה כמייצגות פרטים התומכים בהן.
המרחב מהווה מרעה ללחיכה רעיונית של בוחרים על פי נטיותיהם – מפלגות המציגות מרכולת רעיונית וביצועית לספיחת אהדה, הזדהות, הסכמה, והצבעה של בוחרים, פועלות אקטיבית לספוח תמיכה בפעיליהן לייצוג אפקטיבי של התפישות אותן ההתארגנויות מבקשות לקדם.
האחו תלת־ממדי* במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי. להמשיך לקרוא פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון
בהתייחסות לטקסים, מחוות, ג'סטות, אירועים, חגיגות חברתיות, ישנם ארבעה ארכיטיפים עיקריים:
להמשיך לקרוא כנגד ארבעה טיפוסי טקס
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי על פי רוב, מחווה* לאחר,
[פעולת המֶחְוָוה] היא מניפסטציה של הפרוטוקול,
בו המחָוֶוה מנחה איך, על פי איזה ערכים,
היה רוצה שינהגו בו.
* מחווה – פעולה טקסית שתכליתה להיתפש ברובד מעל פרקטיקה התנהלותית של תוצרים קונקרטיים על מצע פעולה––תגמול פרקטיים. להמשיך לקרוא מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול
