כשהצטרפתי ל-orange, קייץ 1998, בן 38 משתכשך במאות בני עשרים וקצת בשרות הלקוחות.
פסיפס משמייח מז'אנר אנושי די מסוים.
קלישאתי ככל שיהא חלק מההנאה היה לפלות את הפנינים מהזרם, ולקדם.
ביניהם הייתה אווה.
חריגה בנוף האנושי; מחבר העמים שייצוגם היה בחסר, מעט יותר מבוגרת, היו לה פנים יפות, ישבן מפואר שדובר בו רבות, ובעל. לו היה שפם. לשניהם בן. להמשיך לקרוא מינורי בטחינה ובפסיק
משפט כ-
קיצוניים הם בעייתיים מכל כיוון.
מקורו בגישה החותרת להתנהגות נורמטיבית
והוטמעה אפקטיבית באמצעות סוכני החינוך- מחנכים, גננות, מורים, הורחבה לתפישות עולם.
תפישת עולם לא ממוקמת על מנעד נורמטיבי.
מידתיות רתומה למה שהנורמה רואה כנורמטיבי.
אלה מתכונים לחיים נורמטיביים,
ואינם קשורים לתפישות וערכים כ'אמת', 'נכון', 'יושר', 'רציונליות', 'מדע', 'תפישת עולם', 'ליברליות'.
גילויי 
הטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.
ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.
כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה
שידורי המונדיאל הביאו למרקע שדריות, בעיקר פרשניות ספורט יותר משהיה בעבר.
מבורך.
רוצה להיות במצב שבו ההעדפה לפרשנות זה או אחר תהיה על רקע תרומה אישית פרסונלית מאובחנת כ- להמשיך לקרוא פרשנות ספורט נשית
מי שחי חיים רציונליים ללא וודו או מיסטיקה
חי חיים אולי מדויקים יותר
אבל משעממים.
א.ג. שדרן שנון מוערך ומבולבל באותה מידה.
יום א', 13/7/2014 11:39, גלי צה"ל
אני חושב משמע אני קיים, וכדאי להטמיע את זה, כלומר לקעקע את זה.
שנים תהיתי איך זה כשמישהו עצוב, אומרים לו
"לא נורא"
יכול להיות שלשמוע מספיק פעמים ממספיק אנשים שמשהו שקרה למישהו הוא 'לא נורא' כדי לאמץ את הגישה שאכן זה בעצם 'לא נורא'?
אמונה היא החלטה מקדמית על היות אובייקט עם מאפיינים יכולות וערכים,
ידיעה רציונלית היא חשיפת קיום הוויה לתודעת החושף.
בשיח אמונתי יש פרדוקס.
בדימויים, הדיאלקטיקה המצדיקה את הקיום הרציונלי של פרדוקס האמונה הוא
אינני מוטה לריקוד ובלט,
ואיזה יופי הסרט המצורף.
אולי בשל רקע המוזיקה המדליקה,
היפוך התפקידים המסורתי בין תפקיד הרקדנית כמונפת בקלילות על ידי הגבר המהווה כפלטפורמה.
ובכל זאת, בולטת לי לעין, תנועות הביטול וההתרפסות. להמשיך לקרוא קברט מדליק ופוליטיקלי קורקט
לא רואה עצמי אוהד קבוצה, מתכנס הזדהותית לאנשים שפועלים אינדיבדואלית עבור עצמם שכאילו מייצגים אותי,
אלא
כמוצא עניין והנאה בצפייה בענפי ספורט מסוימים. להמשיך לקרוא אהדתי הספורטיבית
באירועי ספורט רווחת ההתנהלות, שבמצבים בהם נפסקת פסיקה שנויה במחלוקת, האוהדים נחלקים לשתי קבוצות:
היכולת לגרום לאחר להסכים, להרגיש, לעשות כתגובה למופע הכריזמטור מעבר למה שהרציונל מקצה
נמנית עם מכלול כישורים אחרים או העדרם;
אם קיימת, ובמידת עָצמתה, תלויה באופן דומה לכישורים אחרים בגיל, שפה וגיאוגרפיה כגורמים תומכים המאפשרים את ביטוייה. להמשיך לקרוא כריזמה תלויה
אריאל לוינסון, במוסף הארץ מיום 12/6 הגיב למאמר של פרופ' אווה אילוז מי פה הריקני?
הארץ 6/6/2014
בלוינסון ודומיו, הגם וגמים, הנחמדים, ראויים, איכותיים, אני רואה בבואת קונצ'יטה וורסט של הדתיות החילונית:
הבלבול המקסים, המתוק, המכמיר, המבקש ומעורר אהדה, הנענה והמאפשר, של דת מול חילוניות.
הבחירות לנשיאות- מוסד לטעמי מיותר,
זימנו התמודדות בין שתי דמויות,
שכל אחת לא באמת עיניינה, אותי, כשלעצמה.
ותצריף שתיהן, בסיטואציה זו, יצר סינתזה מרתקת*.
להמשיך לקרוא ריבלין שטרית לנשיאות
אחלה סדרהנהניתי מצפייה בזגורי אימפריה. שילוב של
התוכנית 'בובה של לילה' במהותה, היא פלטפורמת הומור טריבונות של אוהדי כדורגל בז'אנר הקומץ מהיציע המזרחי (בית"ר ירושלים, אצטדיון טדי) עם התאמות מתבקשות והכרחיות לקהל מגוון מעט יותר של לייט נייט בערוץ ספורט. להמשיך לקרוא בובה של לילה
היום, בהשקת ספרו "על זה לא מדברים" של יוסי קליין בתולעת ספרים, תמה הסופר שמעון צימר,
דקה 24:50 – 25:54 בסרט
ושאל את יוסי קליין, איך מכל חבריו הרבים הוותיקים יותר של קליין, בחר קליין לשתף את צימר בעותק ספרו טרום הדפסה.
קליין, ענה
"חבריי דוברי אמת."
לחזק יש אפשרות לתת.
לחלש נותרת האפשרות לקחת.
והבונוס: תלות.
אם החישוב הקלנדרי היהודי מעורר התפעלות בדיוקו המתמטי, למה הוא לא הרווח בעולם?
