שרה סילברמן, 42, סטנדאפיסטית שמתמחה בטיפול הומוריסטי מהז'אנר חסר המעצורים בטאבו-ים,
מדברת ישירות על “smelly vagina”,
מעידה, שנעלבה,
כלומר, תפחית לעצמה ערך, וולונטרית,
מאמירתו של הקומיקאי ג'ונה היל, 30, בתכנית סאטורדי נייט לייב
"את היית הקומיקאית האהובה עלי בתור ילד." להמשיך לקרוא עלבונה
רמת השמחה מהתממשות ערכים חשובים לפרט, בעת בחינתם.
אושר הוא מושג מורכב מרובה ממדים, שמתבטא בעיקר בחתירה אליו, במימושים זמניים.
מה זה הדבר הזה, שבריבוי תרבויות מייחסים ללב יכולות רגשיות?
בעת מבוכתי מול אחר, כשאני מבין שחרבנתי בסלון, להלן טקטיקת פעולתי: להמשיך לקרוא פרוטוקול 'אני נבוך'
אולי מפחית מהמצוינות, מההישגים
בטוח
ועם זאת, זה השמן הסך את גלגלי החיים
המאפשרים להתמודד עם כשל
ברטרוספקטיבה של הורות [יחד עם אינספור מרכיבים אחרים- מס שפתיים] שני פרמטרים:
אני מייחס לתפישת מציאות חשיבות קריטית לניהול חיים.
מבחינתי לניהול חיים נשאפים, 'תפישת מציאות' היא שנייה בחשיבותה רק ומייד אחרי החשיבות שמייחס ל'בריאות נפשית'.
ומוסיף, שהטיפול בתפישת המציאות היא חלק מבריאות נפשית.
כמה מה'וידויים', הם עדויות אישיות, שיתוף,
הם אכן תיאור מצב?
וכמה מהם הם קיווי, תגובה להתנייה רגשית תודעתית, שאכן המתואר כך היה, ולא הסנפת נראטיב אישי והפצתו?
האם זה מקרה
שחיווי החרדה שנחשפתי אליהם, ברובם ('רובם'-מס שפתיים),
שהופנו כלפי קרובי החרד,
הופגנו על ידי פרסונות חרדתיות,
שאני מייחס להן
התמקדות מובהקת בעצמן, בתחזוק תחושותיהן, עיסוק אקססיבי בעצמן? להמשיך לקרוא הזדהות חרדתית
שמעתי רבים המעידים על עצמם שעברו שינוי אישיותי.
לא ראיתי מי שאבחנתי שאכן עבר שינוי כזה,
מעבר לפיצ'פוץ'* מניירות, בשוליים, בהתבטאות.
להמשיך לקרוא שינוי, רבותי, שינוי
אחד מהיבטי מידת האושר הוא
היחס בין התשומות המנטליות
המתועלות לשרידה וצורך
לאלה המתועלות למימוש רצון.
ערך: מתן משמעות מקדמית, יחסית, למהות רעיונית או פיזית.
שווי משמעות של משהו הוא ערך האלטרנטיבה שלו.
ב'מקדמי', פרה-לימינרית, הכוונה שבשונה מטובין שערכם משתנה בתלות במצב, נקבע סט ערכים ב־ off-line, 'במזגן'.
בעת הקצאת משמעות לרעיון,
מצטרפות משמעויות-משנה, כ־יחסיות לערכים אחרים, והאלטרנטיבות הנספחות,
שהן הקובעות את הערך.
בין היתר, אנשים נבדלים באזור הנוחות שלהם;
ישנם מי שמרחב הנוחות שלהם רחב,
לאחרים צר. להמשיך לקרוא רוחב איזור הנוחות
צבר מובחן של תפישות, הנחות והתניות מקדמיות בהן תודעה תופשת אובייקט ומנסחת את עמדתה כלפיו.
כלפי אובייקט אחר ייתכן שימוש בצבר אחר.
פרדיגמות, נרכשות, נבנות, מתוחזקות על ידי פרט.
מהוות טביעת אצבע תודעתית, ממעטות להינטש.
לסובייקט קוהרנטי צבר התפישות, ההנחות וההתניות מתואמות ביניהן.
מכירים את המגיעים לסיטואציה עם פרדיגמה ערכית לנושא?
הפרדיגמה מקושרת ישירות למצב רגשי.
לאחר בחינה רגשית האם גירוי חיצוני 'טוב' או 'לא', חיווי 'המשך' או 'שינוי',
אם 'משרת' את מצב הרוח 'חיובית' או 'שלילית' רגשית, כאן, ועכשיו,
הרציונל מגוייס לנקיטת פעולות שימור או לשינוי מצבי.
מרתקת אותי ההבחנה, שאנשים נמנעים מלהסתכל אחורה על מעשה או תפישה ולהתייחס אליה כמעשה או תפישה שכעת היו נמנעים ממנה.
לתפישתם.
כלומר, לעתים קרובות אני נחשף למי שמעיד על עצמו שפעל או החזיק בתפישה שלא תואמת את שיפוטו כעת, לא היה חוזר עליה, ועם זאת מתקשה להכתירה כטעות או שגיאה. להמשיך לקרוא טעות מצערת
אנחנו – אני – מתעניין, בדגש על על שיח, בתכנים וחוויות.
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אם כך, כדאי לשים רגולציה לעצב לא לשמחה. לא?
פגשתי אנשים שהיו מאוהבים במלנכוליות שלהם. לא בתוצאותיה, ועם זאת חשבו שהיא מוסיפה להם עומק, משמעות, אטרקטיביות.
וגם אנשים שצרכו את התיוג הזה.
עוד פלוצר שמסביר לנו מה הם החיים?
הם תנועה פרסונלית על ציר זמן, בין אירועים שנכפו וכאלה שנוצרו וולונטארית, והממשקים ביניהם.
אשמח אם תענה/י על השאלון: 
