חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
להמשיך לקרוא אבן בוחן רציונלית
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
מפלגת מרכז מונהגת, על ידי 'דמות', 'אישיות' פופולרית, שמממשת את ערכה החיובי הנתפש, להערכתה על ידי הציבור, אוחזת ברעיון שבעת הבחירות מהווה את העניין שעל הפרק – החלפת מנהיג אחר או השתלבות פרסונלית בחיים פוליטיים מעכמדת כוח (- ד"ש, הדרך השלישית, שינוי, ישראל ביתנו, הגימלאים, יש עתיד, כולנו), סוגייה כלכלית (- גימלאים, יש עתיד, כולנו) בעיית חברה (- כפייה דתית – שינוי, יש עתיד, ישראל ביתנו), ועל כך רוכבת לפני שתטמע במפלגת האם או תיעלם, שכן רעיונית תפישתית אין הבחנה ברורה. להמשיך לקרוא הצבעת מרכז
גלישה לככר העיר,
פניה לפינת הליטוף
הפריק שואו–
השריטה, הההגרה, סחיטת נוזלי חיים.
גמול הזכיה בלייק הליטוף
ספיחת אהדה,
לקיקת השיתוף,
משיחת תמיסת אהדה, חמלה, לעג ובוז
הרוטינה הכמהה,
שתובעת את הדוזה הבאה
הגברת המנה.
מחשבה, תפישה, שמרנית
בוחנת אינסטינקטיבית
את חיווייה מציאות
האם מהווים תמיכה, הסכמה, אישוש
לרעיון מקדמי- פרדיגמה, אמונה,
או לא.
אם החיווי אינו מאושש,
הוא מופרך, מיותר, מסוכן ומזיק.
תיאוריה קונספירטיבית תתויג ככזו באמצעות מי שבוחן תופעה, מחזיק בהסבר רווח אחר, רואה את ההתכנות צבר המרכיבים הרציונלים לקיומה, אך שולל את התכנות התופעה. להמשיך לקרוא תיאוריית קשר
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
להמשיך לקרוא סנטימנט קולקטיב סובלימציה
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, | ||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. | ||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? | ||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] | ||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
להמשיך לקרוא הקצנה, מרכוז ופיוס
- לאומיות: תיוג ביורוקרטי של מאפיינים משותפים נטולי ערכיות,
- לאומנות: ייחוס ערכיות חיובית לשיוך לאומי.
לאומיות היא התייחסות טכנית ביורוקרטית נטולת ערכיות,
של מכלול אנשים רחב, שהזיקה ביניהם היא מעבר להיכרות אישית,
למאפיינים משותפים, כולם או חלקם, כ- להמשיך לקרוא לאומיות – לאומנות
מיטוב מירבי מצרפי –
ניסיון לאחוז מילולית תפישה אמורפית, נשאפת, דינמית, בלתי ניתנת לקיבוע של
שאיפת פרט
להתנהלות תודעתית
בכל רגע נתון
מול גירוי אליו תודעתו נחשפת,
בהתאם לתפישתו את קידום טובתו המקסימלי בהקשר של מכלול רצונותיו, האינטרסים שלו, ערכיו, ומשמעויות נגזרות עתידיות, בתשלום/ נזק מינימלי.
בבחינת הערכת התנהלות אנושית של דמות,
בעיקר בבחינה ערכית,
של אובייקט תקשורתי- מי שנחשפים אליו באמצעות מדיה, מסך – איש ציבור אניח, ניתן להתייחס, בדרך כלל ל-
בחינת המצב כתוצאה של פעולת האובייקט. להמשיך לקרוא מבחן התוצאה, מעשה
'שמירה על חוק'
כערך עצמאי כשלעצמו,
היא דרכם של נטולי מוסר
= סט ערכים התנהלותי, עצמאי,
להגן על עצמם,
מהדומים להם ומעצמם.
ישנה*
תפישת עולם** שמרנית, אמונית, מקדשת, לאומנית, מתכנסת קולקטיביזם, חותרת פעולה,
וישנה
פרוגרסיבית, רציונלית, מנתצת פרדיגמות, ליברלית, אינדיבידואלית, חותרת הבנה.
במקרה של היברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי, במרבית המקרים*** הוא- שמרני. להמשיך לקרוא תפיסת אינסטינקט תפישתי
'זה אנושי'
או בגרסה העילגת –
'זה מאוד אנושי'.
עילגת, שכן 'אנושי' הוא איכות קיימת או נעדרת, אין לה מנעד, מעט–הרבה.
אני שומע את האליאס
"ישנם עוד אי-רציונלים כמוני ש…" להמשיך לקרוא מאד אנושי
גברת תמיר הנכבדה,
הוסף כניסה למרחב פרטי בשם הגנה
הגנה פרקטית קונקרטית על רגשות אחרים, בעצם מגנה על אלה של המגינים, תחת מעטה הומניות. לא בהכרח מגנה על תחושות אחרים, ומצרה את חירות הכלל.
כך, בעצם, ה'מגן' מתאר את פרוטוקול העשייה הערכית שרוצה שיינקט מולו.
עניין של סט ערכים, סנטימנט.
ההטיה הזו היא חיווי אותנטי למערכת ערכים.
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של 'תמונת ים' עמרני:
להמשיך לקרוא יולי תמיר: הרגע שלי עם איילת שקד
בחלון זמן 'עכשיו'י, כלשהו,
בבחינת גודל מרכיב שמרני של ציבור מובחן
ראה סולם מאפיינים מוצע
ביחס למכלול אוכלוסייה, נתח הקונסרבטיבים – אלה הנוטים אינסטינקטיבית לשמר מצב קיים – גדול יותר בכלל הציבור מאשר מי שאינו שמרן.
עם זאת, האנושות מתקדמת על נתיב מובחן של
בבחינת, 'רגע, רגע, hold your horses, הרעיונות אולי טובים, אבל באים לי מהר מדיי.' להמשיך לקרוא פרדוקס הקידמה
אמי הייתה אומרת לי:
שמענו עליך שאתה גאון,
אני רוצה קבלות!
