חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
ואסלה ככיור.
רוצה את תודעתי, את האסלה ואת הכיור, נקיים משאריות פעילות קודמת שלי, לבטח ללא זכר של פעולות אחרים,
מוכנים ללא שיירים לפעילות הבאה.
בחירת גבאי כיו"ר מפלגת העבודה
הוא קו פרשת מים פוליטי; לעת הזו.
מחדד הפרדה בין
ליכודניקים – קונסרבטיבים, אמוניים לאומניים מתכנסי הזדהות קולקטיבית בעידן נתניהו – אמיתיים ולטנטיים,
לבין
מי שאינו. להמשיך לקרוא קו פרשת מים פוליטי
בראיון של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן עם אלון בן דוד,
אמר אלוף גולן, שהבעיה הגדולה ביותר של החברה הישראלית הינה, 'אלימות פראית'.
זה מה שמפחיד אותו, הוסיף.
אלימות 'פראית', בלתי נשלטת היא בעיה. להמשיך לקרוא 'אלימות פראית', יאיר גולן
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4986143,00.html
המשותף?
אנשים עם איכות תודעתית, בעלי ערכים דומים, תומכים בשלושתם.
למי שמנהל את חייו,
למי שלא.
לכאלה שמחשבים רק סיכויים,
מי שרק סיכונים,
ומי שלא ולא. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ניהול סיכוי/נים
כוונה כחלק מתפישה תודעתית קיימת
עצירה מלאה או חלקית, האטת
פעולה או תנועה
של תשומה משאב, או ערך
[לא כאינסטינקט התנייתי]
במטרה להגן
מפני השפעה אפשרית של המעבר.
"הודעות הסיכום של ראשי הממשלה של הודו וישראל, לא משודרות ישיר באף אחד מהערוצים. פשוט תקשורת מבישה."
א.מ.
בצפון קוריאה, רומניה בעידן צ'אושסקו, השלטון כפה על אזרחיו לשמוע את מסריו. להמשיך לקרוא איום צמצום דמוקרטיה
"ה׳מסורתיים׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך."
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
פתיחות תודעתית
אינה קבלת פרדיגמה חדשה.
היא התנערות מקיימת.
אני שואף לצמצם את המרחב הציבורי,
מ'מרחב משותף' נתון לשליטת ה'רוב',
למרחב ש'לא שייך לאף אחד'.
הריבון, אותו אני שואף להחליש, גם אם הדרגתית, אורגנית, אבולוציונית, יתמקד ב להמשיך לקרוא מודל Washington Square NY
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
המדיום הוא המסר, והמסר הוא סך התגובות* לו.
עם הכבוד הרב למרשל מקלוהן ולאמירתו,
בעידן תקשורת מיידית, רב ערוצית וכיוונית,
יש, עדיין, משמעות היסטורית, פרקטית, קיומית למחולל המסר. להמשיך לקרוא המדיום הוא המסר
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
מורא הסוציולוגיה:
החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.
פוגייש, מרבה לפגוש, מי שמתנהל כמי שמונף מעליו שוט, מאיים להצליף, של להתנהג ב'סדר', על פי קוד, מוסכם, מקובל. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אימת הסוציולוגיה
שמעתי כמה שניות על טל גלבוע פעילת זכויות בעלי חיים, הנכונה לצאת למלחמה כדי למנוע את שחיטתן.
היא רוצה לכפות עלי לא לאכול בשר. להמשיך לקרוא מפחיד יותר
http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.4123488
גברת לינור, בשמרנותה האותנטית אינסטינקטיבית – תחפושת הליברליות הייתה פסאדה מקומית זמנית – עטה כמוצאת שלל, על ההבנה ש'סובלנות' אינה נחלת תפישה מסוימת, אמירה נכונה כשלעצמה, כפי ש'חמלה' אינה נחלת תפישה אחת. להמשיך לקרוא הליברלים סובלנים? בעיקר לעצמם
מתוק,
חסר ביטחון חתרן אישור,
נחרץ לצרכיו ורווחתו, הססן ליֶתֶר,
מטה את שאריות המחסור האנרגטי הנותרות לרווחה אישית, ישירות,
בעל כישור להחיל על סביבתו את ההכרה שישנם כישורים נוספים לשיתוף. בפועל, הכישורים אינם וממילא לא ישותפו.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** באהבה, אלה שבאמת אהבתי.
*** הערכתי את היכולת, את
בהִפוך ממני-
יש בעייתיות מה עם המושג 'קנאה',
שכן, בעוד הם צורכים מני, מגווני, ציפרלקס
אני לא מצליח לספור עד 6 טרם הירדמות.
אז אולי, אני לא רק בהכחשה,
אולי אני גם נמלט מהמציאות באמצעות שינה?
אני שומע ממי שרוכב איתו,
ממי שרוכב עלי כשמערכת חלציו צמודה מאחור לישבניי,
מרבים אחרים המקיפים אותי ריאלית ווירטואלית,
שאינם מאמינים שאיננו חולקים את תחושת ההתעלות, שמחת ההשתכשכות בגאווה לאומית.
ולדימיר פוטין, בנימין נתניהו, דונאלד טראמפ, חירט וילדרס, ברקזיט, מארי לה פן.
המשותף?
מאפייני מחשבה דומה להם,
מערכת ערכים זהה של תומכיהם.
בעוד שהדמיון בין אישים אלה נתון לשבט ניואנסים עקשים של יישום,
הדמיון במכניקת המחשבה בין הערכים של תומכיהם רב:
… פרויד לעולם אינו כותב רק את שהוא חושב אלא כותב על מנת לחשוב.
עם כל הצניעות, וההסתייגות המתבקשת… ומעליה,
גם אני 'כותב כדי לחשוב, ובעיקר – כדי לנסח'.
הכתיבה עוזרת לי לאחוז תודעתית את המציאות, לתקשר אותה לעצמי, ולהיות מוכנה לבקרה תודעתית אחרת בלתי תלויה.
