חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
אנשים זיהו בי נחרצות.
מניח שרוב מי שתקשר אתי.
הותרתי אצל חלקם רושם שאני מחזיק אמת כלשהי.
או לפחות, שאני חושב שאני אוחז 'אמת' כלשהי. להמשיך לקרוא נחרצותי
חיווי תודעתי
של אורגניזם,
על רצונו
שמצב קיים יימשך.
מעט דברים ידעתי לעשות.
את הרוב שכחתי.
ליהנות, זה המעט שזוכייר.
זו תופעה בין מכריי,
שהם מנסים,
כל אחד לפי יכולתו,
כל אחד לפי צרכיו
לטמון ראשיהם עמוק בחור ישבנם.
הגות ימנית, אמונית לאומנית,
היא שילוב של
להמשיך לקרוא הגות שמרנית, טרור תפישתי על חפים
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
את רוב האנשים ניתן לסווג, בין היתר, כמוטי –
להמשיך לקרוא שמרנות רומנטית / פרקטית
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
ויקיפדיה
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
אם בטווח של חצי שנה, בה נחשפתי לקיומו של אחר, לא חרצתי עליו דעה- בעיה שלי.
אם אחרי חצי שנה לא חרצתי- בעיה שלו.
פרופסור יורם יובל, בראיון עם רביב דרוקר,
אמר, ש-
מי שרץ קדימה, כדאי לבדוק לאן שואף
וגם,
ממה בורח.
לא ייחס את האמירה לעצמו.
ואני- רוצה לבעוט בעצמי,
איך זה שקלישאה כל כך מצויינת, לא עליתי עליה, אבטונומית.
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
חיוויים נתפשים באמצעות תודעות זרות.
נורמטיביות היא אמנות ההתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות הערכים נורמטיביים הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות,
כאשר
תקפות הערכים הנורמטיבית נובעת מעצם היותם מקובלים על מספיק אנשים בסביבתו של פרט כדי חריגה מגבולות ה'נורמטיביות' ולהיחשב כ'סבירה'. להמשיך לקרוא תפישה עצמית עצמאית
בגדול,
מה מצריך יותר משאבים
להמשיך לקרוא איזור נוחות, שמרנות
הפער בין יושר אישי
ל(היעדר)יושר אינטלקטואלי*
אצל בעלי השקפה שמרנית –
מרתייק.
אותי.
* יושר אינטלקטואלי
יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות. להמשיך לקרוא פערי יושר שמרניים
נתקלתי באיש שטחי
שרצה להתפש כעמוק,
במאמין
שמתעקש שהוא 'ליברל',
בקונטרול פריק אנאלי
שנלחם על זכותו להתפש כזוריים,
בחולה שליטה
שנלחם להיחשב כגמיש,
בחסר גבולות מוקצן מוחצן
שמתפרייק כשנתפש כערס, להמשיך לקרוא התקלות בייצוגים
לאחרונה, 2015, השיח הציבורי נמלא בביטויים על פרות קדושות נשחטות, שחיטות קדושות, והטחת עלבונות מגזריים. פרטים תובעים את עלבונם, את ירושת מורשת עלבון הוריהם, על הדרה ממרכז שיח ממסדי, על הפחתה וחוסר כבוד, קיפוח בהקצאת משאבי כלל, ומנגד מענה של בני המגזר הנתפש כמנחית וכעת תופש עצמו כמונחת ומתגונן. מנגד המגזר המנחית גורס שמצבו העדכני שווה ל- או נחות מ- זה של המתלוננים, ובקאנון עדכני מקננים על עלבון קולקטיבי ניגר, על רדידות שיח מושפרץ, וכמיהה להגנה מפני תוקפנות מתנחשלת;
בעידן בו הפרט הוא המרכז, מחריף השיח בין אוסף פרטים נעלבים כמקשה אנושית, עם ומול אוסף אחר של מתגוננים כקולקטיב. נושאים טעונים, מלבים עצמם, רגישים לגירוי, נפיצים בפוטנציאל, ובשל כך מרתקים. להמשיך לקרוא פרה, קדושה, פנסים והארות
נאצל, ערכי,
לתפישתך, לעיניך, לטעמך, להעדפתך-
להימנות פרואקטיבית, במכוון, במודע, מרצון, בחירה,
על קהילה, קולקטיב, קבוצה קבוצת הזדהות שמחילה על עצמה, מכנה משותף: להמשיך לקרוא צביון נאצל
עיסוק בזהות אישית- החצנתה או הסתרתה,
כשיוך לקולקטיב בהיבט ערכי,
בהקשר- מגדרי, גזעי, דתי, לאומי, אתני, שפתי, תרבותי, עדתי, שבטי, ספורטיבי…,
כמקור השתייכות, עוצמה, כוח, מוסר, הצדקה, היטמעות, ביטחון, גאווה, ספיחת ערך-
ערך חיובי או ערך שלילי,
בשונה מהתייחסות עניימית חפה מערכיות מכוונת או מוטמעת,
הוא- נפוץ, 'טבעי', 'אנושי', נורמטיבי, יוצר עוררות רגשית,
ובה בעת– מעיד על כמיהה, לינוק, לשאוב, עוצמה חיצונית לסופייח,
ובהשלמה- חושף תחושת נחיתות אישית.
אחאנא"ר- אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית
