אם בטווח של חצי שנה, בה נחשפתי לקיומו של אחר, לא חרצתי עליו דעה- בעיה שלי.
אם אחרי חצי שנה לא חרצתי- בעיה שלו.
תגית: אינטלקט
חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
ממה ולאן
פרופסור יורם יובל, בראיון עם רביב דרוקר,
אמר, ש-
מי שרץ קדימה, כדאי לבדוק לאן שואף
וגם,
ממה בורח.
לא ייחס את האמירה לעצמו.
ואני- רוצה לבעוט בעצמי,
איך זה שקלישאה כל כך מצויינת, לא עליתי עליה, אבטונומית.
אבטיח
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
מציאות
תפישה עצמית עצמאית
פרדוקס נורמטיביות-סבירות
נורמטיביות היא אמנות ההתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות הערכים נורמטיביים הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות,
כאשר
תקפות הערכים הנורמטיבית נובעת מעצם היותם מקובלים על מספיק אנשים בסביבתו של פרט כדי חריגה מגבולות ה'נורמטיביות' ולהיחשב כ'סבירה'. להמשיך לקרוא תפישה עצמית עצמאית
איזור נוחות, שמרנות
בגדול,
מה מצריך יותר משאבים
- להגן על מרחב נוחות קיים,
או- - לבצע התאמות, מודיפיקציות, למרחב נוחות אחר?
פערי יושר שמרניים
הפער בין יושר אישי
ל(היעדר)יושר אינטלקטואלי*
אצל בעלי השקפה שמרנית –
מרתייק.
אותי.
* יושר אינטלקטואלי
יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות. להמשיך לקרוא פערי יושר שמרניים
התקלות בייצוגים
נתקלתי באיש שטחי
שרצה להתפש כעמוק,
במאמין
שמתעקש שהוא 'ליברל',
בקונטרול פריק אנאלי
שנלחם על זכותו להתפש כזוריים,
בחולה שליטה
שנלחם להיחשב כגמיש,
בחסר גבולות מוקצן מוחצן
שמתפרייק כשנתפש כערס, להמשיך לקרוא התקלות בייצוגים
פרה, קדושה, פנסים והארות
לאחרונה, 2015, השיח הציבורי נמלא בביטויים על פרות קדושות נשחטות, שחיטות קדושות, והטחת עלבונות מגזריים. פרטים תובעים את עלבונם, את ירושת מורשת עלבון הוריהם, על הדרה ממרכז שיח ממסדי, על הפחתה וחוסר כבוד, קיפוח בהקצאת משאבי כלל, ומנגד מענה של בני המגזר הנתפש כמנחית וכעת תופש עצמו כמונחת ומתגונן. מנגד המגזר המנחית גורס שמצבו העדכני שווה ל- או נחות מ- זה של המתלוננים, ובקאנון עדכני מקננים על עלבון קולקטיבי ניגר, על רדידות שיח מושפרץ, וכמיהה להגנה מפני תוקפנות מתנחשלת;
בעידן בו הפרט הוא המרכז, מחריף השיח בין אוסף פרטים נעלבים כמקשה אנושית, עם ומול אוסף אחר של מתגוננים כקולקטיב. נושאים טעונים, מלבים עצמם, רגישים לגירוי, נפיצים בפוטנציאל, ובשל כך מרתקים. להמשיך לקרוא פרה, קדושה, פנסים והארות
צביון נאצל
מה יותר
נאצל, ערכי,
לתפישתך, לעיניך, לטעמך, להעדפתך-
להימנות פרואקטיבית, במכוון, במודע, מרצון, בחירה,
על קהילה, קולקטיב, קבוצה קבוצת הזדהות שמחילה על עצמה, מכנה משותף: להמשיך לקרוא צביון נאצל
עיסוק בזהות
עיסוק בזהות אישית- החצנתה או הסתרתה,
כשיוך לקולקטיב בהיבט ערכי,
בהקשר- מגדרי, גזעי, דתי, לאומי, אתני, שפתי, תרבותי, עדתי, שבטי, ספורטיבי…,
כמקור השתייכות, עוצמה, כוח, מוסר, הצדקה, היטמעות, ביטחון, גאווה, ספיחת ערך-
ערך חיובי או ערך שלילי,
בשונה מהתייחסות עניימית חפה מערכיות מכוונת או מוטמעת,
הוא- נפוץ, 'טבעי', 'אנושי', נורמטיבי, יוצר עוררות רגשית,
ובה בעת– מעיד על כמיהה, לינוק, לשאוב, עוצמה חיצונית לסופייח,
ובהשלמה- חושף תחושת נחיתות אישית.
אחאנא"ר- אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית
שאלת נירוסטה
שאיילה שאינה טומנת בחובה הטייה לתשובה 'נכונה' כלשהי,
שלא דבקו בה הכוונה, רמז, ערך, לחץ, איום, או הטיות מענה.
תכליתה: הקשבה לאותנטיות המענה,
בניטרול עמדת השואל.
מידת רציונליות
שינוי רציונליות
באיזו מידה כיוון היית רוצה לשנות את מידת הרציונליות המיוחסת לך? להמשיך לקרוא מידת רציונליות
תעוקה – אידיאולוגיה
נתח ניכר מתשומות אינטלקטואליות מוקצה ל
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.
בתהליך, חושבים, שבעצם משרתים את היקום?
הארץ, 3-8-2015
שני ליטמן
ארנדט ללא סנטימנטים
חנה ארנדט – ביוגרפיה רוחנית, ערוץ 8, 21:00 (2.8.2015)
בטורה כותבת:
"… הפילוסופיה של ארנדט מחוברת בעצמה באופן רב-עוצמה לחיים עצמם. ברור מאליו שכל מה שכתבה נבע מניסיונה האישי, וכפי שאומרת ג'ודית באטלר בסוף הסרט –
ארנדט היתה פליטה שעשתה אוניברסליזציה לחוויית הפליטות שלה,
ומתוכה חשבה וכתבה."
זו ארנדט, האינטלקטואלית,
מה יאמרו קרקורי הזיב?
"היינו אצבע בעיניים של הממסד. זה היה פשוט טירוף. עבדנו קשה, אנשים עמדו בתור לגבינות שלנו והכל הלך לתשלום לעורכי דין. הייתי יכולה לקנות שבע חוות כאלה בפורטוגל אם לא הייתי מממנת עורכי דין. וכשהפסקתי לשלם להם, עורכי הדין פשוט הפסיקו לעבוד בשבילי, ולא משנה כמה אני צודקת. זה לא ייאמן. אין בתחום הזה שום אידיאולוגיה".
בר יערן,
ישראל שברה לנו את הלב. פה אנחנו מרגישים רצויים
רועי צ'יקי ארד,
הארץ 10/5/2019
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית
פחד: זהירות – חרדה
הבחנה
פחד, חשש – חיווי תודעתי על הבחנה באיום.
שני דרכים של טיפול תודעתי:
- זהירות –
- עיסוק בהערכת סיכוני התממשות תרחיש,
- ברירה מושכלת של דרכי פעולה אפשריות.
- חרדה –
- עיסוק בתוצאות איום בתצורתן השלילית המקסימלית,
בהתעלם מהתכנות התממשותן. - תגובה רגשית מאז'ורית למניעה ריאלית, פיזית של איום התממשות התרחיש.
- עיסוק בתוצאות איום בתצורתן השלילית המקסימלית,
בין קונסרבטיביות לפרוגרסיביות
בין שמרנות אמונית קולקטיביסטית לחתירה לרציונליות ליברלית אינדיבידואלית
מאפיינים
שמרנות אמונית לאומית
חתירה לרציונליות ליברלית אינדיבידואלית
קלישאותיי
פורנו אינטלקטואלי
מה זו קלישאה?

סלפי קלישאתי
מה אנחנו, אם לא צבר תפישות-לא-בלתי-נכונות החוזרות על עצמן – (להלן) קלישאות?
שמונת משפטיי החוזרים
ידידי המxים, טען, עוד בעשור האחרון של המילניום הקודם, שיש לי שמונה משפטים עליהם אני חוזר.
לא מתווכייח. גם לא על ערכם, או על היותם לא בלתי נכונים. או לא. להמשיך לקרוא קלישאותיי
תזכורת כתובה
הטלת ספק

ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת – שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפוריים,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית
עדיין מחייבת תקפות מהותית תכנית.
המציאות באמצע
היום קראתי את צבר האותיות:
המציאות היא בדרך כלל באמצע.
שהפיל אותי.
קודם כל מודה למחברו- ש.ז. ש
בהנף קולמוס וירטואלי הטחת בי משפט שרמת מורכבותו המופרכת מרחיבה, מרהיבה, מרעיבה את תודעתי החריבה. להמשיך לקרוא המציאות באמצע
הכושי עשה את שלו
לעיתים, טיבן של סיטואציות פיטורין, ש
- בשלב הראשון – הפתעה
הבלתי צפוי קרה,
– השלב הזה חולף כהרף עין – דקות. - בשלב השני – אמפטיה
מגלים אמפטיה כלפי המפוטר,
למה מגלים? ישנה ההשלכה של בוחן המצב על עצמו,
אי- הנעימות, שלילת ההחלטה, הפגיעה הכלכלית, אולי הרגשית.
– קצרצר. שעות. - בשלב השלישי – ההצדקה
סטייג' ההיפוך הרגשי לרציונלי.
ההצדקה – הבוחן צריך להסביר לעצמו 'איך קורה דבר כזה?'
באופן מתבקש, ישנה ההצדקה, הרציונלית, ל-למה זה קרה,
מתרחש הליך ההפחתה, הדמוניזציה של המפוטר.
– ימים. - השלב הרביעי – שכחה
לבסוף- ההשלמה, האדישות, ההשכחה.
רגע, רגע, מי זה היה? תזכיר לי?
– השלב האינסופי, שיש לו התחלה, ואין לו רציפות.
