חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
כן. אני. אלוף עולם.
הכי טוב.
טוב, אולי כי אין לי מתחרים,
ועדיין!כמוך.
אנחנו אלופי עולם.
אנחנו אלופים ב-
להבין, לדעת, לקבוע ולתעדף
מה כיף ונעים לנו.
ניצור עיגול. (השטח המוקף במעגל.)
נחתוך אותו לארבעה פלחים.
כל משולש פיצה מבטא נטייה מחשבתית, ל:
מחשבה נשית נבדלת מגברית בכך שמצפה למצוא יותר
האם התזה העולה כאן תשלל על ידי
האם
התנעה לפעולה באמצעות החדרת שיקול משפיע שלא ממין העניין.
סקס הוא תצורה, אחת מני אפשריות לשוחד מיני.
באייטיז, M חשף אותי לקונספט שותפות:
שותפות שווה.
כלומר אין שותפות עסקית אם אין שיוויון מלא.
שניים וחצי עשורים אחרי, את הרעיון של בעלות משותפת על נכס פאן:
האחריות על נזק איננה 'אצל מי קרה' או 'מי התרשל'.
אם אין אמון כולל שהתקלה אינה התרשלות – אין שותפות.
אמצתי בהערכה.
בצמאונינו לחיזוקים,
באיזו קלות אנחנו צורכים חיוויים ורבליים מעודדים
כתחליף לחיוויים אונטולוגיים מתבקשים.
"בעבודה אני כזה,
בבית- אחרת לגמרי."
יכול להיות שיש לנו שתי או יותר מערכות הפעלה?
מסופקני.
בדיקה רוטינית של מידע אישי,
אינה שאילת מידע,
אלא הצמדות לאחיזת מעקה מצבי רגשי.
לרובנו החיים בורחים.
חלקנו בורחים מהחיים.
פרישת מאורעות על ציר זמן, פירוט הסיבות, ההקשרים וההשפעות להיותם.
בקפה יש מי שמתנצל שלא זוכר את ה-
שמדקלם בנון-שלנטיות דרמטית, או דרמטיות נון-שלנטית.
כשהתנהגות שהחלה כבחירה
מורדת לרמת 'צורך',
שהיעדרו משפיע על קיום נינוח,
שלא לומר 'השרדות קיומית'.
שמעתי עדויות "התמכרתי״, וצידוק "זה אנושי״ וכאלה.
ראבאק, כשהתנהגות היא התמכרות, מעצם היותה כזו – כדאי לחתוך אותה.
למה? מפני שזו הסכמה עם בחירה ששוללת בחירה.
מכירים את מי שמְתָקשרים כאילו הם טרמינל של תוכנית מחשב?
מנפקים חיוויים כמה בני שיחם קרובים אל מערכת ההפעלה והזיכרון שלהם.
בין היתר, אנשים נבדלים האחד מהשני בסט הערכים המנחה אותם.
העניין הוא, שאנחנו בוחנים אחרים באמצעות סט הערכים האישי שלנו.
מים אכן זורמים למקום הנמוך.
השאלה היא, האם בתפישתנו את המציאות, אנחנו מזהים נכונה את נתיב התקדמותם.
ההבדל בין אידיאולוג ל- אידיאליסט:
" ראש דפוק לא נותן לרגליים מנוחה."
אימו של ידידי הנערץ.
ואני מוסיף ש-
חריצות יתר מעדיפה להפעיל את הידיים על הראש
קרובתי ומכר היגרו למוצרי Apple.
מאד נהנים.
בתצורת המכניקה המחשבתית, ישנה אבחנה ראשונית, ברורה, גולמית, דיכוטומית, בין מאפיינים:
| חתירה מעשית קונקרטית | חקירה ערטילאית תיאורטית |
| מיישמת | חוקרת |
| מצמצמת | מרחיבה |
| מעש | חזון |
| מציאות | חלום |
| מפשטת (מלשון 'פשטות') | מפשיטה (מלשון 'הפשטה') |
| בניית סדר בסיסי | ניפוץ סדר קיים לטובת סדר מורכב נשאף |
| מיידית | ארוכת טווח |
| תכלית | תהליך |
| מחויבות לתוצאה רצויה מראש | מחויבות לרעיון, 'אמת' או 'יושר' בהיבטם האינטלקטואלי |
| שימור סדר קיים | חיפוש סדר חדש |
| שמרנות | רדיקליות |
| אינדיבידואלים כמולקולות החוברות על בסיס זמני למשימה משותפת | האינדיבידואלים כחרוזים על חוט אידיאולוגי משותף |
| נאמנות למבנה מוצק כמדינה מאובחן כלאום | נאמנות למבנה אמורפי כחברה או שותפי רעיון |
| פותרנות מונעת | תהליכיות נמנעת |
| חיפוש ה'נכון', היעיל | חיפוש ה'צודק', האסתטי |
| טולרנטיות לריבוי פרדיגמות | מינימליזציה פרדיגמטית |
| ווריאציות מערכות אמונה כדרך חיים | הדרת תפישות אמונה מפני רציונל |
| אינסטרומנטליזציה של תפישות מסמילות | רתיעה מייצוגי מציאות |
| דמויות מרכזיות מקדמות את הדומים להן במאפייני הסוציו-אקונומיה | דמויות מרכזיות מקדמות את השונים מהן סוציו-אקונומית |
| חיזוק הרוב על חשבון החלשת מיעוט | החלשת רוב לטובת תמיכה במיעוט |
| כמיהה למבנה מדינה הדוק וחזק | הסתפקות במדינה מוגבלת בכוחה |
| חתירה לעושר | חתירה לאינטלקט |
| תמיכה פוליטית ב'רפובליקניות' | תמיכה פוליטית ב'דמוקרטיות' |
| ימין שמרן | שמאל ליברלי |
| ריאליות | הומניות |
| אנשי מכירות מתמטיקה, פיזיקה, מכניקה, כירורגיה, רפואת שיניים מפיקים | פילוסופיה אמנות, פסיכולוגיה (פסיכו תרפיה פחות), סוציולוגיה, תקשורת, מורים |
| מצביאים | מדינאים |
ברוב המקרים האבחנה נעשית על פי החיווי האדם על עצמו. תיוגו העצמי מבצע את השיוך.
אז זהו, שלעתים תיוג עצמי לא תאם את אבחנתי.
בבחינת פרסונות אחרות, ישנה נטייה לתייג אותן על פי:
המקרים המרתקים הם אלה שנראים לא תואמים התנהלות פרסונה-תיוג, למשל, כאלה הגורסים שיש לנהוג באוכלוסיות פלשתנאיות ביד קשה, ולחתור לתהליך שלום, כפי שיש עולים מחבר העמים המעידים שכך גורסים.
ישנן דמויות פוליטיות עם סתירה (שאני מוצא) בין מאפייני אישיותן (הנתפשת) לאכסניה הפוליטית שאליה התנקזו:
מכניקה ימנית, התאכסנו לשמאלם | מכניקה שמאלנית, התאכסנו לימינם |
|---|---|
| יצחק רבין, אריק שרון, ציפי לבני, טומי לפיד | שמעון פרס, אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן מרידור |
שיטת ממשל מרובה מפלגות מאפשרת, אולי מאיצה ואף מאלצת, תנועה.
אישיות עם מאפיינים אישיותיים תהגר לצד שונה ממאפייניה בשל:
כשפעולה או מחשבה מניבים התנהגות, שלכאורה, נתפשת כלא תואמת הצהרתית את הפרסונה, מצפה (יותר) שאישיות ימין תתנהג כשמאל מאשר להיפך.
להבחנתי*, הזליגה האבחנתית מאפיינת יותר ימניים שמזוהים כשמאל. יישום, ביצוע רעיונות שמאליים יכול להיעשות על ידי מאפיינים אישיותיים ימניים מובהקים, שנקלעו לסוציולוגיה או יישום תועלתי במסגרת שמאלית.
אבסורד ככל שייתפש, מנהיגים שמאלנים מיישמים אידיאולוגיות שמאל בעזרת מאפיינים ימניים דומיננטיים מגוייסים.
סטאלין כדוגמא קיצונית, יישם רעיונות שמקושרים לטור השמאלי של הטבלה. אישיותו המשתקפת ממעשיו, היא הקצנה של הטור הימני.
צעדי נדידה מצד אחד לאחר, הם יחסית נדירים.
החיוויים של מי שמחווה שנע מצד אחד לצד שני, מעטים.
המעברים משקפים יכולת (נדירה) של בחינת מצב ושינוי, ולכן אפשרי, צפויים, מעברים חוזרים.
מכיוון שאישיות, לנסיוני, לא באמת עוברת מטא-מורפוזה, במקרה של חיווי שינוי, מצפה לאימוץ מרכיב יחיד מהטור הנוגד. במקרה של חיווי על שינוי, השינוי יהיה של מרכיב אחד.
שאר המאפיינים יישארו יציבים (גם אם תהיה עדות הפרסונה על שינוי מקיף.)
הערות:
באבחנות, הנכתב מתכוון לנטרל ערכיות ועדיפות.
* ייתכן שיש לי תפישה כזו ומגבה אותה בתצפיות שתואמות אותה. 😳
