מיכה גודמן: לדתיים אין מונופול על היהדות

הערכת משך קריאה: 9 דקות, בערך 🙂

מטים, מטעים, מתעים, מתעתעים, מטאטאים ומטמטים תודעות, במֶתֶק מלל

פדופיליה אינטלקטואלית.

בניית קונסטרוקטים

דוקטור מיכה גודמן מצר על חוסר סבלנות, מלין על העדר יכולת לקבל פלורליזם.
רואה 'חופש כשחרור מרודנות עצמית'.
שומר תורה ומצוות, מקיים רוטינות אדוקות, מקדם שחרור מרודנות עצמית?
עוד אוקסימורון לאוסף.

בהסכת דוקטור גודמן מביא את החוכמה 'שלם: שם לשון מלבוש' כמהות ההתבדלות החרדית. נראה לו עומק מסעיר.
לי נראה כסטרוקטורה נבנית, וריאציה אקרוסטיכונית, מופרכת, יציקת תקפות פסאוגו לוגית נסמכת על שרירות לשונית. להמשיך לקרוא מיכה גודמן: לדתיים אין מונופול על היהדות

תפישתי מדינה ישראלית

הערכת משך קריאה: 7 דקות, בערך 🙂

התכנסות אמונית

לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית

פשע נגד קולקטיב

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

'שנאה', כלפי דמויות ממלכתיות

אינני מבחין בין

  • פשעי שנאה,
  • כלפי דמויות ממלכתיות,
  • או בעלי משמעות קולקטיבית.

מבחינתי פשע הוא פשע הוא פשע.

רצח ראש ממשלה שקול מבחינתי לרצח קורבן אנונימי. להמשיך לקרוא פשע נגד קולקטיב

פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

(אל ת)קרא לי גזען

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

בעצם, אם ת'רוצה – קרא

אהדה, עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד' אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Why Nationalism

הערכת משך קריאה: 8 דקות, בערך 🙂

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית 'גאולה ולונדון'.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הערכת משך קריאה: 7 דקות, בערך 🙂

הרחבה על רכיבים

א', מודל אוזן המן

ב', ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב'

הערכת משך קריאה: 10 דקות, בערך 🙂

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א', מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב'

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א'

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א'

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

פוליטיקת הזדהויות, ג'

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב', זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג'

פוליטיקת הזדהויות, ב'

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א', רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב'

פוליטיקת הזדהויות, א'

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– "פוליטיקת זהויות", לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה"ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב'פוליטיקת הזדהויות', אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א'

הבחנה – ימין | שמאל

הערכת משך קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

תמצית מהויות

הבחנה פוליטית ימין – שמאל

פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון.
הטיות מובהקות ויציבות, תוצרי סנטימנטים מוטמעים.

 

ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.

אלה שתי משרעות מופרדות.

לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.

הבחנה

קונסרבטיביותהיברידיות/ אינדיפרנטיותפרוגרסיביות

להמשיך לקרוא הבחנה – ימין | שמאל

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

"המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע."

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

מינורי אל-זמני

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

אם סמוטריץ' הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

ה': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

היסק

פרק ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור 'מתוחכם', נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא 'טביעת תודעה' שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

פופוליזם

פרק ב': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

ב': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט