ניתן לומר עלי לא מעט.
הכל יהיה נכון,
או כמעט,
או לפחות לא בלתי נבון. להמשיך לקרוא עמקי רצינותי
משיאי תהומות הפתטיות-
ציטוט מי את עצמו.
בפתטא זה,
על משקל 'חטא' זה
לא חטאתי.
פשעתי.
גם לא הייתי פתטי,
אני בדדי!
איך היה?
אחלה, תודה ששאלת –
מעדיף לייצר את החוויות הבאות,
מאשר לפצ'פץ' את הקודמות.
פה, באיצטדיון הבית,
ללא הבחנה בין דת, לאום, גיאוגרפיה מין או גזע,
אציק פנים אל פנים ל-
חסרי ישע,
אעיק, אייסר ואתעמר, בעל פה ובמקלדת חלודה
בחפים מפשע,
אחרב שמחת מסיבות
ואחריב את חדוות הרייגע,
אתנשא על מתנחתים,
ארדה ברודפי בצע
ואחלל לנחשי צפע.
לא, טרם חזרתי.
עדיין:
מציק פנים אל פנים, ל-
חסרי ישע,
בתקשורת אלקטרונית, מתעמייר ב-
חפים מפיישע,
ומתגוניין, מפני-
רודפי בייצע.
Eating Borscht soup with a fork
לאכול בורשט עם מזלג
Painting walls with a single hair paint brush
לצבוע קיר עם מכחול שערה אחת
Getting water with a thatch basket
לשאוב מים עם סל נצרים
*Picking nose with a mitten four fingers' glove
לחטייט באף עם כפפת חורף 4 אצבעות
*
Four finger glove
"חרא כלי, ב- 200 קמ"ש" – מהירות שידידי טרם היה בה, "כשמרימים גלגל", ידידי לא יודע להרים גלגל – "הכידון רועד."
בשלהי סתיו 2015, ידידי הנערץ ליווה אותי, למעשה הרכיב אותי, על אופנועו, לסוכנות דוקאטי. שם עשיתי שם סיבוב התרשמות על מונסטר 821, פרט שולי להמשך.
כְּעִם מחשבי אפל, איתם פלירטטתי, לא התחברתי לקונצפט ולתעתועי תודעה להם חבים מותגים אלה את יוקרתם – גם הפעם אשאיר את הפרודוקט על המדף.
לאחר הסיבוב, בצאתנו, טרם עלייתנו על האופנוע, חָבַר אלינו עובר אורח, יהודי בשלהי הארבעימים, בחן את אופנועו של ידידי, ושאל אותו אם הוא רוצה לקנות את אופנועו. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי בקצה
מעט מאד דברים ידעתי לעשות, בחיי.
את רובם שכחתי.
ליהנות- זוכר.
"אינני מנסח קלישאות לפרנסתי.
עושה זאת למחייתי."
פגשתי ליברלים נטולי חמלה,
כלומר את החמלה האצורה בהם הם מפנים ל'צריכה אישית'- רק לעצמם,
שגורסים שליברליות היא 'חמלתית'.
הם תופשים 'חמלה' כ'תבונה', 'הומור', 'אחריות', 'אומץ', 'פתיחות'- כ- virtues, שרוב האנשים רוצים לייחס לעצמם, ונפגעים אם אחרים שוללים תכונה זו מהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ליברלים 'חמלתיים'
פוגייש שמרנים מבית, מימין על ערכים, תומכי רייגן, יאיר לפיד, שנעו 'שמאלה', ואף שמאלה מכך רחמנא ליצלן.
חלק מתופעה כוללת, דה-פרגמנטיות שמרנית,
בתצורה פרטית מסויימת, של שמרנות מתרככת,
זו תנועת פרטיקולרית בתוך זרימה כוללת, שמרנית.
נכנסתי לסוכנות אופנועי טריומף בבנגלור, הודו.
קידם אותי בחור צעיר, מתוק.
בכלל, מתפעל מתבונותם- עם האנגלית המחורבנת שלי התחכמויותיי המעיקות, החביירים מתקשרים מבינים גם את דברי וגם את מה שאני רוצה, מבקש צעד קדימה.
שאל אותי מאיפה אני. להמשיך לקרוא מינורי במאצ'ואיזם פאשיסטי
אנשים זיהו בי נחרצות.
מניח שרוב מי שתקשר אתי.
הותרתי אצל חלקם רושם שאני מחזיק אמת כלשהי.
או לפחות, שאני חושב שאני אוחז 'אמת' כלשהי. להמשיך לקרוא נחרצותי
בשנות ה- 70 ריחפה לה ההלצה;
שני רוסים נפגשים במוסקבה.
ליאוניד שואל "מה שלומך, טובאריש?"
"במילה אחת? טוב." ענה סאשה.
"ובשתיים?" נשאל. "לא טוב."
הרוסים האלה, המאפיין ההומוריסטי שלהם – מבחינתי, כן? – זה טוויסט על באסת הכשל.
פרקטיזציית הומוריסטית. רתימת הטוויסט לשרידת מוראות החיים. להמשיך לקרוא נהנה?
שואייל חבר ילדות
– הוא, איך לומר, יש לו יכולות רגולטוריות מפותחות –
על מיצוב מכרים משותפים בסולם 1-10, היכן ממוקמים מבחינת ההומור*****.
מעניין- אותי כן? מבחינתו בלבול מוח מול בזבוז תשומות – עוזר לאישיותי הנידייפת לקבל בקרה מנטועים עמוק בקרקע.
מנצייל את משורת הסבלנות, ובודייק את גבולותיה. להמשיך לקרוא מינורי במנטליות אנליטית אנאלית
יֶפ, אכן,
זרמת כפכפוך סלעים
במעלה ההר.
הבאת 'בום!' חינני,
וגם נתת 'טראח!' אלגנטי,
וקינחת ב'בוינג!' מהדהד.
שיח שהיה, כך היה:
"נשמע נורא רדוד,
ועם זאת, זה שם מכובד ל'ניהול חיים'.
ענה לעצמך, לא לי, כמה מ'רשימות' האלה אתה מנהל."
למי שאוהב,
ושמע ממני שמצמצם את חייו לאחד וחצי ממדים. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום רשימתי
לפני מספר שנים מצאתי, בשוטטות מקרית, מסעדה יפנית שהגעתי אליה במעבורת נהר.
מאז, מתחרייע על המסעדה כשמגיע בנגקוקה.
היום, לא מוצא.
זוכר 3 תחנות שמאלה [דרום מערב] ממרפסת המלון שם נמצאת תחנת המעבורת, גדה נגדית.
לא דובים ולא ווסאבי;
תחנה שלישית מביאה אותי לשוק בגדת הנהר בה עליתי על המעבורת.
שגגה. להמשיך לקרוא מינורי בנסיגה מאז'ורית
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2015
