תגית: אישית

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

“The best argument against democracy is a five-minute conversation with the average voter.”

 – Winston Churchill

קטונתי מלנחש מה היה הטריגר לאמירתו זו.

נחשף לאנשים, בוגרים, גם משכילים, שעומק הכרתם הפוליטית הוא ביחס הפוך לנחרצותם העמוקה,
ומתמצתת בתגובתית להתייחסות לכותרות העיתון אליו נחשפו בבוקר;
קביעתם ואהדתם לתמיכה במפלגה זו או אחרת מוּנעת מ-האם מועמד מטעמה אמר כך ועשה אחרת. אתמול, שלשום.

אני מתפעל מכל גילוי של עומק תפישה התואם את רק מה שנגלה מול העין. בעת ההסתכלות.

זו גישה לחיים, בולטת במיוחד בתפישה פוליטית בה כל חיווי עומד למבחן מול התניות הבוחן, עוד יותר, שנעדר תפישה כוללת וניזונה מגילויי תופעות קצה של כאן ועכשיו.

מה מכריע לאן תיטה העדפת הבוחר- אותי, מרתקת.

ההעדפה מורכבת משילוב של

• פרקטיקה- אהדה לגוף פוליטי המוכוון לטפל באופן שתואם את האזרח בנושאים שמייחס להם חשיבות גבוהה,
• אידיאולוגיה- תמיכה בגוף התואם את תפישות עולם של האזרח.

הצבעה, בדרך כלל, בדמוקרטיה של ריבוי מפלגות, בשונה משיטה של 2-3 מפלגות, נוטה לפרקטיקה- דיוק המתמודד את ההעדפה הפרקטית של המצביע.

הצבעה פרקטית, היא ביאה בחשבון על מה אמרה או עשתה הפרסונה הנתפשת כמייצגת (הכי) נאמנה את החשוב למצביע, בסיטואציית טרם ההצבעה, בכפוף לרמת הביקורתיות שיש מול הפרסונה.

אותי מעניין. ‘איך מאמצים תפישת עולם?’

במקרים של הצבעה אידיאולוגית קביעת הבוחר למי יצביע מתבססת בעיקר על אהדתו לפרסונה המייצגת את תפישתו המקדמית.

התפישה המקדמית היא תוצר של עיבוד תודעתי של הטמעה סוציולוגית ותרבותית- בית הגידול, הסביבה של המצביע, והטיות אישיותיות. כלומר פרקטיקה פחות ישירה ומיידית.

פרסונה פוליטית, אלא אם היא דמות מפתח היסטורית שההצבעה היא אישית לה, אמורה לנווט בין מגוון פעולות המתרגמות למעשים פוליטיים את הפרקטיקה אליה מכוונת במקרה של מפלגה המטפלת בימד קונקרטי של מציאות, או את חזון האידיאולוגיה אותו היא מייצגת.

מצפים מדמות פוליטית לשמור על אידיאולוגיה,
כשהדמות בעצם מחוייבת למעשה, לפעולות שתהיינה תואמות את האידיאולוגיה.

על הבוחר לקבל החלטה, מודעת (וברוב המקרים לא), האם לדבוק בפרסונות המייצגות את ערכיו התפישתיים, או בערכים עצמם.

בהקשר זה, בחירות 2013, מעניינות במיוחד;

• על הפרק אין סוגיה קונקרטית שהצריכה הכרעה פוליטית, מיידית מאובחנת.
• ביטחון שראש הממשלה המכהן ימשיך לקדנציה נוספת, כלומר העדר תחושה של התכנות מהפך כוחות.
• סמוך לבחירות הייתה תנועה ערה של יציאות וכניסות דמויות פוליטיות, תנועת ראשי מפלגות בעבר למפלגות שאינן מפלגות האם.

לכן, רוחב משרעת הנושאים שעל הפרק, מול הבדלי הטיפול בין המפלגות, בהעדר קריטיות להחלטה, היוו כר רחב לביטוי נטיות הבוחר, באופן המבליט את גישת הבוחר להתלבטות בין פרשנות המעשית לערכיו, לבין גישות תפישתיות מטושטשות.