אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.
אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז
המאורעות באוקראינה מענינים במגוון רבדים.
'יש מוסר של אדונים, שקיים באדם האצילי, ויש מוסר של עבדים', טען בזמנו הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (1844-1900). האדם האצילי מגדיר את המוסר שלו בעצמו, ולא נזקק לשום אישור מבחוץ. ההיפך, הוא בז לאישורים מבחוץ על הזכות שלו, מתוך ידיעה שהמוסר שהוא ממציא, יתקבל לבסוף על ידי החוץ. לעומת זאת המוסר של העבדים הוא תגובתי. הוא מגיב לכללים ולהוראות שאחרים קבעו. המוסר של האדונים הוא חיובי ואקטיבי. המוסר של העבדים הוא שלילי ופסיבי, כלומר בעיקר להגיד "לא". האדונים מתמקדים בעצמם, העבדים באלה שסביבם, אותם הם צריכים לנתח כל הזמן. האדם האצילי ממציא את המוסר של עצמו, העבד רק מגיב לזה. האדם האצילי בז לרוע (ובכך מחליש אותו). העבד פוחד ממנו (ובכך מחזק אותו).
המסקנה של ניטשה (בספרו "על הגנאולוגיה של המוסר", ) היתה שבעולמנו יש יותר מוסר של עבדים ממוסר של אדונים, אך חברה שתאמץ לעצמה מוסר של עבדים, לא תחזיק מעמד ולא תשרוד. כלקח מן התפיסה הזו הגיע ניטשה למסקנה שבעולמנו החזק תמיד יטרוף את החלש, שאך מגיב למעשיו של החזק.
אהבתי את ההקשר הניטשיאני. ברמה האישית. מתחבר לכך, לא מתכנס, מתנשא.
עם הקשר החברה- פחות. גוף אמורפי יותר ופחות מאובחן לטעמי האישי. להמשיך לקרוא ניצחון החוששים
אישית, מתחבר לכל כמיהה לשלום,
ומחייב המשך מאמצי הגעה להסדרי בכל מקום באשר הוא, בדגש במזרח התיכון, במנותק מהערכת סיכויים.
עם זאת,
מלחמה מהווה הקצנת מצב של 'ייחול לסיפוק צורך הישרדותי',
וזאת ברמת השפעה שונה לכל פרט, מבנה חברתי, ארגון, מדינה, עצם המתממשק עם השלכותיה,
במנותק, כמובן, מהיותו התוקף, המתגונן, הצודק, הנבל, המנצח או המפסיד. להמשיך לקרוא מלחמה זה רע?
ימין-שמאל, שוחרי ביטחון-שוחרי שלום, קפיטליסטים-סוציאליסטים, מקדמי משילות-מקדמי זכויות פרט, ספיחת כוח לרוב-ויתור לטובת מיעוט, הידוק הסדר לטובת בטחון חברתי-ריפיונו לטובת חופש, עשייה חזקה לטובת הרוב הממורכז עם מחיר פגיעה בשוליים-עשייה פחותה הנזהרת מפגיעה בשוליים, התייחסות למחוות-המנעות,
הם ועוד, בנים, נכדים, נינים ובניהם
לאבות, אולי אמהות, של ליברלים ושמרנים. להמשיך לקרוא שמרנות ליברליות, אריאל שרון
בבניית פרויקטיצירת סדר רגרסיבי:
מישהו אולי יכול להסביר לי מאיפה הגיע העניין הזה שבמאה ה-20, מאת ההמונים למפקדים בכל הצבאות בעולם, היו כובעי מצחייה עם מראה כל כך מאובחן? להמשיך לקרוא קובע מצחיית הצבא והמשטרה
הבחנה בין שמרנות לליברלות מרתקת (אותי).
מקצה להבחנה, שרטוט הקו המפריד ביניהן תשומות רבות. להמשיך לקרוא בין שמרנות לחתירה לליברליות
אני בעד החלשת מבנה מדיני טריטוריאלי.
עם זאת, ובנחרצות –
אני מתנגד להיעדר סדר חברתי. להמשיך לקרוא אנרכיה
צֶבֶר אנשים נתפש, מאופיין כלכלית, השכלתית, מקצועית – שפרטים אחרים שואפים להשתייך אליהן ולנכס לעצמן את הזכויות והמותרות – הכלכליות והחברתיות מעמדיות, המיוחסות לאליטה.
'אליטה', בדומה ל'אמנות', 'שוחד', 'זנות' הוא מושג אמורפי, נתון לדיון, ויכוח תפישתי, ריבוי הגדרות על מהו, מי נכלל בו, מי לא, ומהו גבולותיו. להמשיך לקרוא אליטה
כוחות סוציולוגים, כ-פיזיקליים,
אינם תלויים במודעות לקיומם.
הפיזיקה מנסה להבין את הטבע ולחזות תופעות.
הסוציולוגיה מנסה להבין תופעות חברתיות.
כמו בחוקים פיזיקליים
תמורות ביחסים בינאישיים,
התחככויות בין כוחות במפגשים אנושיים,
שינויים,
קורים במציאות,
גם אם איננו
– מודעים
– עוקבים אחריהם,
– שותפים לניסוחם,
– מבינים את החוקים,
– מתחקים אחרי המניעים,
– חוזים את ההשלכות,
– משערכים את ההשפעה.
בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים. להמשיך לקרוא תמונת מצב
מה זה
לא לפחד מהפחד?
כשמנהיג מבקש את אנשיו להקטין את התנגדותם וללכת עם תפישותיו יכול להבין את תפקיד האמירה.
אבל אינדיבידואל לעצמו?
קידום ויישום תפישות רכות[בין היתר] ישנן שלוש גישות
כדי שאתיקה רכה, מקרה שלישי, תהיה רלוונטית עליה להיות
לא מברך על אפליה משום כיוון.
לא רואה איך מתקנים עוול אחד, בעוול מכוון אחר.
לא מוצא עניין רב, גם לא מעט, בשיח דתי או פוליטי עם מי שעיקר תפישתו מושתתת על אמונה או לאומיות;
אין מצע משותף שבה יש סיכוי שמישהו יזוז מעמדתו.
בבחינתי מכניקת מחשבה, המרחק בין בעלי אמונה לאומנים לבין תואמים להם בצד השני, הכביכול רחוק מהם, בצד הפאשיסטי או בצד הדתי קצר יותר מאשר אלי.
אותה מכניקת רציונל, דמיון דיאלקטי. להמשיך לקרוא היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?
המושג טרור הוטבע מייד לאחר המהפכה הצרפתית כתיאור של פעולה אלימה של אנשי המהפכה מול מי שנתפשו כמתנגדיה.
רובספייר אמר ש-
טרור צריך לבוא עם טוהר.
אבל,
טוהר ללא טרור אין לו שיניים.
אמן, כוכף טלפיזיה דה לה שמאטע,
שמו מתחרז עם צ'וצ'ו בר, החליט לרדת מהארץ.
טוב.
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
